בטבורו של היישוב אלפי – מנשה קיים מגרש בן כ- 15 דונם, המיועד לבניית 23 יחידות דיור צמודות קרקע לבני המקום. מגרש זה היה בבעלותו של ערבי ישראלי בשם חסין סלים עד לפני כ- 8 חודשים, שאז נמכר לחברת מאור השרון יזמות בע"מ.
כעת, טוענים יורשיו של הבעלים שקדם לסלים כי "החתימה המופיעה על ייפוי הכוח (לפיו נמכרה הקרקע) אינה אותנטית ואינה חתימתו". לנוכח קביעתם זו מבקשים התובעים מבית המשפט, באמצעות עו"ד פתחי שביטה, כי יורה על ביטולו של ייפוי הכוח הנוטריוני ולתת צו לרשם המקרקעין להימנע מרישום הקרקע "לאדם או לגוף כלשהו".
בכתב הגנה שהוגש אתמול (יום ג') מטעם הנתבע, חסין סלים, באמצעות פרקליטו, עו"ד ד"ר ניסן שריפי, טען סלים טענות קשות כנגד התובעים, וגולל סיפור חיים מדהים.
מסתבר כי סלים שימש כסייען בכיר בשירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל. לפי כתב ההגנה "סלים נחטף בידי 'גורמי ביטחון' של הרשות הפלסטינית בעת ששהה בכפר עזון ביום 2/8/2001, במהלך ביקורו שם לצורך תשלום שכר לעובדיו. במהלך חודשי מעצרו הארוכים בבית המעצר בעיר קלקיליה עונה קשות, הוכה בכל חלקי גופו ובסיומו של הליך 'החקירה' שניהלה כנגדו הועלה לשיפוט בבית דין שדה, ונגזר דינו למיתה".
בהמשך, ניצלו חייו של סלים בנס, כלשונו של ד"ר שריפי בכתב ההגנה: "שיחקה לו השעה לסלים, ובסמוך למועד שנקבע להוצאתו להורג, כאשר הוא כבול וראשו מופנה לקיר לקראת ביצוע גזר דינו (באמצעות ירי מרובים), שאמור היה להיות מבוצע בתוך דקות על ידי אנשי הרשות הפלסטינית, נכנסו כוחות צה"ל לבית המעצר בעיר קלקיליה במסגרת מאבקם בטרור, ועם נסיגת החמושים אשר שבו את סלים, הוא שוחרר ממקום שביו על ידי כוחות צה"ל, ושב לתחומי מדינת ישראל הריבונית, הפעם לעיר נתניה".
את הקרקע, כך טען סלים, רכש לאחר שחרורו מהשבי, מאביהם של התובעים, במסגרת הסדר כולל ליישוב ההדורים ביניהם, שכן חלק מבניו של המוכר גזלו את כספו של סלים בעת שהיה שבוי, וחייו היו תלויים אז על בלימה. עוד טען סלים, כי תמורת הקרקע שילם מאות אלפי ₪, וכי כל המכירה של הקרקע לוותה בעורך דין ונוטריון צמוד.
עוד טען סלים כי התובעים מסתירים את העובדות ומטעים את בית המשפט, וכי הם פועלים בשיהוי ניכר, וכי הם מבקשים לחלוק על אישורים נוטריונים שנעשו כדין, ואין להם כל סיכוי להפריך אישורים אלה.
את כתב ההגנה חתם ד"ר שריפי באמירות נוקבות כלפי התובעים: "מדובר בתובענה נטולת כל יסוד של אמת, ואשר מהולים בה בצוותא-חדא בצע כסף מצד התובעים בשילוב עם שנאה אנטישמית ליהודים, אשר 'מעזים' לרכוש אדמות במיטב הונם ואונם ביהודה ושומרון".
הדיון בתיק נקבע לעוד כשבוע וחצי בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט משה בר-עם.