להבהיר. ח"כ לוין
להבהיר. ח"כ לויןפלאש 90

עם ההחלטה על פיזורה של הכנסת ה-18, מפרסם המכון לאסטרטגיה ציונית דו"ח ביניים המסכם את פעילות החקיקה הציונית בשנתה האחרונה של הכנסת ה-18.

במסגרת המדד, אשר חובר על ידי צוות מתנדבים, נכללו אך ורק חוקים ותיקוני חקיקה פרטיים שעברו את כל שלבי החקיקה.



בדו"ח מפורטים 48 חוקים ותיקוני חקיקה, המהווים את עיקר החקיקה הציונית בשנה האחרונה. החוקים אשר נכללו במדד נבחרו על פי קריטריונים מפורטים שהוגדרו בדו"ח.

בשונה משלושת המדדים שפרסם המכון בעבר, כולל המדד הנוכחי גם חוקים המקדמים את הדמוקרטיה הישראלית מתוך תפיסה כי תנאי הכרחי ליישומו של החזון הציוני הוא העצמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

כמו כן, מונה הדו"ח את חברי הכנסת המצטיינים אשר הובילו את הצעות החוק הציוניות ושהפכו לחוקים בכנסת ה-18.

על פי הדו"ח, הח"כים הבולטים בחקיקה ציונית הם:

מקום ראשון: ח"כ יריב לוין (הליכוד), שיזם את חקיקתם של תשעה חוקים ציוניים, ביניהם החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, תיקון חוק החברות הממשלתיות למתן ייצוג הולם לבני העדה הדרוזית וכן ארבעה תיקוני חקיקה שנועדו לקדם שקיפות ומינהל תקין.

מקום שני: ח"כ דב חנין (חד"ש), שיזם את חקיקתם של שמונה חוקים אשר רובם ככולם נכללו במדד בשל תרומתם להעצמתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

מקום שלישי: ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), לו זו השנה השלישית ברציפות(!) בה הוא נבחר למצטיין, שיזם שבעה חוקים ציוניים ביניהם חוק המרכז למורשת יהודי אתיופיה.

עוד נמצאו ראויים לשבח הח"כים הבאים: איתן כבל (העבודה) - שנה שנייה ברציפות!, אברהם מיכאלי (ש"ס), ומוץ מטלון (ישראל ביתנו) אשר יזמו והובילו את חקיקתם של שישה חוקים ציוניים כ"א. 

עם הפנים לכנסת ה-19, כולל המדד התייחסות לצורך בקידומו של חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, שהוצע על ידי חברי הכנסת אבי דיכטר, שאול מופז, רוני בר-און, זאב אלקין, חיים כץ, עינת וילף ודודו רותם.

מרבית הח"כים שמחו על הכללתם ברשימה. ח"כ יריב לוין אמר בתגובה, כי "זוהי זכות גדולה עבורי להיות המחוקק המוביל בקידום חקיקה ציונית. אני רואה בפעולה נחושה ועקבית לקידום הערכים הציוניים נדבך חיוני ומרכזי בבניינה של מדינת ישראל ובחיזוקה לקראת העתיד".

ח"כ זבולון אורלב ציין, כי "חקיקה ציונית בכלל וציונית דתית בפרט היא גולת הכותרת של פעולותיי ועשייתי הציבורית והפרלמנטרית ויש בה כדי להטביע חותם משמעותי על אופייה וצביונה של מדינת ישראל כמדינה ציונית ויהודית ודמוקרטית. אני מקווה שבכנסת הבאה, כיו"ר הבית יהודי מפד"ל, אוכל להעביר את חוק הסדרת המאחזים ואת חוק ההכרה בירושלים שלא רק תהיה בירת מדינת ישראל אלא כבירת העם היהודי כולו".

ח"כ איתן כבל בחר דווקא להודות, "אני מודה מקרב לב על הענקת הציון לשבח זו השנה השנייה. אני רואה בנושא זה חשיבות מאד גדולה ולכן אמשיך גם בקדנציה הבאה לקדם ביתר שאת את הנושאים האלה". כך גם ח"כ אברהם מיכאלי, "אני מודה למכון לאסטרטגיה ציונית על בחירתם בי כראוי לשבח. עבודת החקיקה של סיעת ש"ס בכנסת תמיד ראתה לנגד עיניה את קידומם של הנושאים החברתיים, הלאומיים, היהודיים והדתיים על מנת לחזק את מדינת ישראל בכל דרך אפשרית. נמשיך לפעול לקידום עם ישראל וארץ ישראל לפי רוח חזון הנביאים".

ח"כ משה (מוץ) מטלון ציין, כי "אני מבקש להודות לחוקרי המכון לאסטרטגיה ציונית על המחקר החשוב. חקיקה ציונית ודמוקרטית היא יסוד חשוב במפעל החקיקה במדינתנו. סיעתי, ישראל ביתנו, ואני שמים בראש מעיינינו את הרעיון הציוני ואהבת הארץ ושמחתי לשמוע שמדד המכון לאסטרטגיה ציונית מאשר זאת. ציונות בעיניי אינה רק לאום אלא דרך חיים. על כן בכנסת הנוכחית פעלתי למען הכפלת מענק השחרור לחיילינו, למען משפחות שכולות ולמען קידום זכויות אנשים עם מוגבלויות ובהם נכי צה"ל, תוך תמיכה וגיבוי מלא מסיעתי והעומד בראשה. כך אמשיך לפעול גם בעתיד למען חברה צודקת ונושאת שווה בנטל, כפי שמחובתי לעשות כנבחר ציבור במדינה יהודית ודמוקרטית".

תגובה שונה לחלוטין נתן ח"כ דב חנין מחד"ש, כי "קיבלתי בהפתעה את מכתבכם, שכן ברור שבטעות יסודו. החלטתכם להכליל במדד שלכם גם חקיקה דמוקרטית, יוצרת תוצאה משונה, באשר אתם מחברים בו יחדיו ערכים סותרים ומנוגדים. אני מאוד גאה בחוקים הדמוקרטיים שהעברתי בכנסת, אך יש ניגוד עמוק ומהותי בינם לבין "החוקים הציונים" בהם אתם תומכים. אני גאה גם בחברותי בחד"ש, תנועה של שותפות יהודית-ערבית המהווה חלופה ללאומנות ולגזענות הדומיננטיות בחברה הישראלית".

לדבריו, "בפרשת הדרכים שבפני החברה הישראלית חבריי ואני בחרנו דרך. החוקים הדמוקרטיים שהעברתי בכנסת הם ביטוי לבחירה שלנו. יזמתי והעברתי, יחד עם חברי מחד"ש וח"כים נוספים, חוקים מתקדמים, אוניברסליים, אנושיים, המקדמים את עשיית הארץ הזו למקום אמיתי לכולנו, יהודים וערבים כאחד. גם אתם בחרתם. בחרתם לתמוך בחוקים אנטי-דמוקרטיים שנלחמתי ואלחם בהם".

"אלו שתי רשימות מנוגדות של חוקים. אי-אפשר לערבב את החוקים שבהן. אי אפשר לערבב אותן, אי אפשר לבלבל ביניהן. מול החוקים האנטי-דמוקרטיים - אני ממובילי ההתנגדות. בין יוזמי החוקים הדמוקרטיים יש לי – לשמחתי – מקום בולט. איני מסכים שהעשייה הזו תשמש כעלה תאנה למהלכים האנטי-דמוקרטיים שניסו לקדם בכנסת האחרונה ללא לאות. שתי רשימות חוקים ושתי דרכים הפוכות. הדרך האחת, הסתגרות לאומנית, המובילה בסופה למבצר מצדה. השנייה, דרך הושטת היד, שוויון אמיתי למיעוט הערבי בישראל ושלום של צדק עם המרחב הערבי שסביבה. וביניהן – בחירה גורלית. בחירה הכרחית. אסור לחמוק ממנה. אסור לטשטש אותה. במקום בו אתם עומדים, אין לי מקום ואין לי חלק", קבע חנין.