רגע לפני שעשרות מיליוני אזרחי ארצות הברית הולכים לקלפיות שוחחנו עם פרופ' איתן גלבוע, איש אוניברסיטת בר אילן ומומחה ליחסי ארצות הברית ישראל, על הצפוי בבחירות המתקרבות בארה"ב והשלכותיהן על המתרחש בישראל.
פרופ' גלבוע קובע כי בניגוד לאותם הסבורים בוודאות שאובמה בדרך לניצחון, וזאת על פי בחינת רוב מוחלט של הסקרים, הוא עצמו מנתח את הנתונים אחרת וקובע כי כל תוצאה אפשרית למעט תוצאה אחת והיא ניצחון מכריע.
"היתרון כעת הוא לטובת אובמה והוא בא לידי ביטוי במספר הצירים בגוף הבוחר. מדובר ביתרון זעיר מאוד במדינות המפתח והחשובות ביותר הן אוהיו וירג'יניה ופלורידה. כאשר מדובר ביתרון של אחוז או שניים מדובר בתיקו מוחלט", אומר גלבוע שאינו מבין את מי שחושב אחרת ורואה ביתרון הזעום של אובמה יתרון של ממש. לטעמו מדובר ביתרון פסיכולוגי בלבד.
עם זאת מציין פרופ' גלבוע שהפער הזעום, ולמעשה התיקו מול רומני, מהווה הישג של ממש עבור אובמה שמגיע לבחירות כשהוא בשפל ברמת האמון הציבורי בו, כשהצמיחה במשק האמריקאי אפסית וכשאחוז האבטלה קרוב ל-8 אחוזים". במציאות שכזו עצם העובדה שהוא נמצא כתף אל כתף מול רומני נחשבת עבורו כהישג. "בכל בחירות נורמאליות רומני היה צריך לקחת בהליכה. העובדה שזה לא קורה מראה את חולשתו של רומני".
להערכתו של גלבוע הסיבה למצבו הזה של רומני תתברר טוב יותר לאחר הבחירות, אך כבר כעת ניתן לקבוע שהוא נראה כמתמודד חיוור ועמום לעומת אובמה. זאת לבד מהרפש האישי שאובמה השליך עליו, ולבד מהבעיות הפנימיות במפלגתו של רומני עצמו, בעיות המקשות עליו להוביל את ההתמודדות. "אובמה הצליח להראות שלא בטוח שרומני יידע לשקם את הכלכלה יותר ממנו, וכלכלה זה עיקר הסיפור".
באשר להשפעותיה של הסופה האחרונה, סבור פרופ' גלבוע כי זו "נתנה רוח גבית לאובמה" שכן הנשיא התגלה, בניגוד לקמפיין של רומני, כמי שיודע להוכיח מנהיגות ויודע לעבוד עם מתנגדיו הפוליטיים.
באשר ליחסי השלטון האמריקאי מול ממשלת ישראל ביום שלאחר הבחירות אומר גלבוע כי אמנם קיימת הכרזה ולפיה רומני יהיה אוהד יותר לממשלת ישראל ומנגד קיימת הערכה שהאילוצים הקיימים יובילו למדיניות זהה של אובמה ושל רומני כלפי ישראל, אך אין לשכוח שדם רע רב עבר בין אובמה לנתניהו, ולנוכח העובדה שנשיא בקדנציה השנייה אינו תלוי בדבר שכן אינו יכול להתמודד לקדנציה נוספת, ניתן להעריך שאובמה יפעל מול נתניהו כמי שזוכר את כל אותם מעקשים בינו לבין נתניהו, ובעיקר כמי שזוכר את התחושה הקיימת היום בארצות הברית ולפיה נתניהו תמך ברומני.
גלבוע מציין בדבריו כי כלל לא משנה אם אכן נתניהו תמך ברומני או לא, שכן העיקר הוא כיצד הדברים מתפרשים ומתקבלים בארה"ב, ושם הם נראים ברורים לחלוטין. גם העובדה שרומני עשה שימוש בנתניהו בקמפיין שלו וגם העובדה שאותם תורמים ותומכים כדוגמת שלדון אדלסון. "דיברתי עם אנשי מטה אובמה והם חשים שב כל מיני מהלכים נתניהו הוכיח יתר התלהבות מרומני מאשר לאובמה. הם עשו את החיבורים ולא משנה מה היה במציאות".
"בתקופה הראשונה, אני חושש, שאם אובמה ונתניהו ייבחרו יחסי ישראל ארה"ב צפויים לתקופה קשה לפחות בשנה הראשונה של הכהונה השנייה של אובמה" מעריך גלבוע.