
ד"ר רפי שגיב, מומחה לאיסלאם רדיקאלי ולמתרחש במצרים התייחס ביומן ערוץ 7 לסוגיית התנהלותה המעט תמוהה של מצרים, זו שאנשיה איימו ואולי עודם מאיימים על ישראל בביטול הסכם השלום, זו שהחזירה את השגריר שלה ונזפה בשגריר שלנו והפכה לפתע למתווכת בהסדר אפשרי בין ישראל לחמאס.
לדבריו המניע המוביל את המצרים לקיומו של מו"מ שכזה הוא היות השלטון שלטון של 'האחים המוסלמים', תנועה שגם החמאס משתייך אליה, תנועה שעל פי תפיסתה אנשיה מעורים ומעורבים בכל מקום בו יש מוסלמים. משום כך כאשר מדובר בתנועת החמאס בעזה הרי שהשלטון המצרי הוא תנועת האם האחראי גם על אזור זה. זאת לבד מקיומו שלג בול משותף.
ד"ר שגיב מזכיר בדבריו את העיקרון אותו טבע מייסד האחים המוסלמים, חסן באנא, כעיקרו ראשון והוא השייכות ה'פאן איסלאמית'. "מבחינתם כל העולם המוסלמי ללא ביסוס גזעי אלא כל מי שדתו מוסלמית תנועת האחים המוסלמים עוסקת בו כי הוא חלק בלתי נפרד ממנה".
"שאיפת האחים המוסלמים היא להפוך את כל העולם הערבי למדינה אחת גדולה ולאחר מכן את כל העולם המוסלמי למדינה גדולה, והתורה שלהם מדברת על תורת השלבים. היכן שיוכלו להיכנס הם ייכנסו, ועזה היא חלק מכך. הם רואים בעזה חלק בלתי נפרד מהמדינה הגדולה. מכיוון שיש להם הסכם שלום עם ישראל הם יכולים לנצל אותו לטובתם פעמיים. להראות לעולם שהם מחזיקים בהסכם השלום וגם כלפי החמאס שהם מצילים אותו ממתקפה ישראלית קרקעית".
לדברי שגיב גם אם נציגי חמאס אינם משתתפים במו"מ באופן ישיר הרי שהגורמים המצריים שמבצעים את המהלך נמצאים עימם בקשר ישיר ומיידי, כך הקשר הוא כמעט בלתי אמצעי.
באשר לסיכוי לקיים מו"מ מול תנועה אסלאמית רדיקאלית והאפשרות שזו תוביל ויתור כלשהו מצידה, אומר שגיב כי זה מכבר התברר שתנועה שכזו יכולה להיות פרגמאטית כתוצאה מאילוצים. הם אינם מוותרים על האידיאולוגיה שלהם שלא השתנתה בשמונים השנים האחרונות. הפרגמאטיות שלהם באה לידי ביטוי ב'הודנה' המוכרת והידועה שמשמעה הוא הסכם הפסקת אש כל עוד הצד המוסלמי חלש. במהלך תקופה זו הוא יכול להתחמש ולהתחזק ולהיערך ליום שאחרי ביטול ההסכם.
לעומת החמאס, מדגיש ד"ר שגיב, "לישראל אין מה לתת כי יצאנו כבר מעזה. נוכל להסכים על הפסקת החיסולים, אבל את זה כבר אמרנו בעבר. אמרנו ששקט ייענה בשקט". עם זאת הוא מוסיף ומציין כי בצד החמאסי של ההסכם, אם ייחתם, קיימת בעייתיות רבה שכן רצועת עזה עמוסה בפלגים שונים של ארגוני הטרור, ובעוד החמאס יכול להתחייב שישמור על אנשיו לא יוכל להתחייב בשם הסלפים, הג'יהאד האיסלאמי, ואף אנשי אל קעידה שנמצאים ברצועה. לדבריו היכולת לאכוף על גורמים אלה את ההסכם תלוי ברצון של חמאס להפעיל את מרותו נגדם, כולל פעילות בכוח, ורצון זה ספק אם קיים.
בעיה נוספת שאותה לוקחת ישראל בחשבון בעת הדיונים מול קהיר היא חוסר היכולת המצרית להשתלט על הירי מכיוון סיני. משמעות הנתונים היא שאין מי שיוכל למעשה להתחייב לשקט ביטחוני. "נצטרך לסמוך רק על עצמנו", אומר שגיב הסבור שממשלת ישראל מנהלת את האירועים בצורה נכונה מאוד.
בהיותו תושב אשקלון המכיר היטב את המציאות בשטח, לצד היותו איש אקדמיה ומומחה לאיסלאם, מוסיף שגיב ואומר: "טרם נגבה המחיר הראוי והרצוי מחמאס כדי שיבינו שם שיש שינוי. צריך לשנות את המשוואה. חמאס הבין שאנחנו בני ערובה בידיו וצריך לרסק את המשוואה הזו. הם חייבים להבין שכללי המשחק השתנו".
