זה קורה לאט, אולי לאט מדי, אבל שוב ושוב מבליחות בכלי התקשורת שלנו אמירותיהם של אנשי שמאל בדבר הטעות החמורה שעשתה ישראל במהלך שאותו היללו כל כך, מהלך ההתנתקות.
נציגי השמאל בתקשורת בוחרים איש איש את סגנונו ואת הנוסח שיישמע הכי פחות לוקח אחריות, ובכל זאת, בשורה התחתונה המסקנה אחת: טעינו. ברוכים הבאים למועדון.
הבוקר היה זה משה שלונסקי בתכניתו המשותפת עם אריה גולן בגלי צה"ל. דקות בודדות אחרי תחילת התכנית קבע נחרצות שכדי שלא ייפלו עלינו טילים אנחנו צריכים לשבת בעזה. "אין מה לעשות", אמר, "אם אתה לא רוצה טילים אתה צריך לשבת בעזה", אמר לבן שיחו. שניות אחר כך, אולי כי חשש ממה שאמר, ניסה למתן את דבריו ואולי להסביר אותם והוסיף שכדי שלא יירו עלינו טילים מעזה צריך או לשבת בעזה או לעשות הסכם עם החמאס או עם השטן או עם מי שלא יהיה, כלשונו.
מעניין. עד לפני כמה שבועות נפנפו אנשי השמאל בכך שגם כשישבנו בעזה וגם כשגוש קטיף עמד על מכונו ירו עלינו טילים. הימין מצידו ניסה לערוך השוואת כמויות ואפקטיביות, אבל נענה בבוז "הרי אף אחד לא רוצה לחזור עכשיו לעזה", אמרו בשמאל.
אבל מסתבר שמשהו קרה. בשמאל למדו מתמטיקה בסיסית והבינו שכמה אלפי טילים זה קצת יותר הרבה מכמה קסאמים בודדים. למדו שם גם גיאוגרפיה בסיסית והבינו ששלושה עד ארבעה קילומטרים מאויימים זה קצת פחות מארבעים חמישים ושישים קילומטרים מאוימים. למדו שם גם דברים בסיסיים על ירי ארטילרי והבינו שחצי עמוד של רמזור שעף ונוחת זה הרבה פחות מסוכן מטיל פאג'ר שעולה ממשגר מוסווה בקרקע ועף למרחק של חצי מדינה והורס בית בראשון לציון.
מאוד חבל שעל מקבץ הקורסים המהירים הללו היו צריכים אזרחי ישראל לשלם, אבל מסתבר שלאט לאט מבינים בשמאל שאם היינו שם בעזה, כן, למרות המחיר הלא פשוט, לא היו מוברחים טילים, לא הייתה התחמשות שכזו, לא היה החמאס משתלט בקלילות שכזו, ובאופן כללי החיים היו הרבה יותר שקטים. נכון, זה לוקח זמן להודות בטעות וטבע האדם הוא לעשות זאת כמה שיותר בצנעה, אבל מסתבר שזה קורה.
אגב, לגבי המשך משפטו של שלונסקי שמשאיר לנו את אופציית המו"מ עם החמאס ועם השטן – חשוב שנזכור שגם זה לא תענוג גדול. בכל הסכם ישראל צריכה לוותר על משהו, כמו לדוגמא לאפשר לחמאס להתחמש, להתעצם, לקיים הנהגה שתיערך למלחמה נגדנו מבלי שנוכל להגיב. גם אם נחליט שאנחנו מאמינים לחמאס שישמור על פרטי ההסכם, מה שאני ספק אם יש מישהו כזה במחוזותינו וששכלו יציב, גם אז חשוב לזכור שאם לא היינו נוטשים לא היינו צריכים גם את האופציה ההזויה הזו של מו"מ עם השטן.