לדבריו, הנאשמת תום דרום עצמה אמרה בראיונות לתקשורת כי היא "שיחקה בחייו" ולא יכול להיות שהפרקליטות תסכם את האישום כפגיעה בפרטיות מבלי להתייחס לסחיטות שלטענת זילברשלג בוצעו נגדו.
"אולי סייעה בידה העובדה שאביה עורך דין... ומשתייך למילייה (סביבה חברתית) הנכון", אמר זילברשלג וציין כי נקודת האיזון היחידה מצויה בסכום הפיצוי שיקבל מדרום בגובה 12,000 ש"ח.
לטענתו זהו גובה השכר שקיבלה תום בכדי לפתות אותו, "בעוד אני הוקעתי מבית, על עמוד הקלון, נאלצתי לחדול מעיסוקי הציבוריים, הוגליתי ואף הודרתי ממקורות הכנסה קבועים".
לדברי זילברשלג, אין בו חרטה על שהחליט לא להיכנע לסחיטות ולא מתחרט שפנה לרשויות החוק, הוא מדגיש שאינו מונע מרגשי נקם "ולא מחפש גרדום בעבור מבקשי רעתי, אך לחרדים שנסחטו ופנו אלי לאחרונה הצעתי לא לבקש סעד משלטון החוק", הוא מגלה.
זילברשלג אמר כי פרשת הפיתוי היתה שיאו של סיכול ממוקד שבוצע נגדו, וכלל חקירות, תלונות והכפשות במשך ארבע שנים, וכעת הפרשה מתקרבת לקיצה, "אשר בסיומה יווכח מי צח כשלג וידי מי דמים מלאו".
"היותי החרדי הראשון שלא נסחט והתלונן חייבה יחס דרמטי ומחמיר יותר, של רשויות החוק, כדי להרתיע, ולא לפטור בהצעות מגונות ומגוחכות, פשע שכזה. אך כנראה דין מחמיר למטריד חרדי ודין מקל למפתה חילונית. דין מחמיר לגבר ומקל לגברת", דברי זילברשלג.