נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, התייחס בדיון של ועדת הכלכלה של הכנסת לנושא הפחתת הריבית עליה הוחלט אתמול.
הנגיד אמר כי "המשק האירופי נכנס למיתון וזה פוגע במשק הישראלי, ביחס לבעיות אצלנו, יש את בעיית הדיור, יש לנו בבנק ישראל כלים שמאפשרים לשנות את העלות של המימון, אבל כשמורידים את הביקוש לדירות, מורידים גם את שיעור הבניה. ולכן מה שחיוני עכשיו - צריך להגדיל את ההיצע, והגורם העיקרי הוא הקרקע - וזה בידיים של הממשלה".
הנגיד פישר הוסיף ואמר בנושא הדיור כי "כאשר מגדילים את ההיצע, מעלים את הבניה ומורידים את המחירים, זה מה שצריך, ניסינו בכל מיני צעדים ואנו מנסים לרכך את המצב, אבל כל עוד שבונים בקצב של מעל 40 אלף דירות בשנה, זה היה סביר. ברביע השלישי של 2012 ירדנו לקצב רבעוני של 8000 דירות בלבד, זהו קצב שנתי של 32 אלף וזה נמוך. אנחנו צריכים לעבוד בצד של ההיצע . זה לא שהממשלה לא ניסתה, היו רפורמות וניסיונות אבל זה עוד לא הצליח וצריך להמשיך בכך".
עוד הוסיף הנגיד כי "יהיה קשה לקצץ אבל זה יהיה חשוב ויצטרכו להעלות מיסים. יש בעיה גדולה ונצטרך לטפל בה אחרי הבחירות, זה לא יהיה קל. שינינו את התחזית שלנו לשנה הבאה, והשינוי מבוסס על שני הביטים, מה קורה למשק בלי ייצור גז, ושם יש ירידה קטנה בשיעור הצמיחה, מ-3% ל-2.8%. ייצור הגז יגדיל את התוצר באחוז, אבל צריך להבין ש-3.8%, כשאחוז שלם ממנו מבוסס על ייצור גז - אחוז הצמיחה הזה לא יביא הרבה עובדים. יש האטה לא גדולה בצמיחת המשק, המבוססת על הייצור התעשייתי שירד בחודשים האחרונים, הייצוא שלא צומח מהר, ומכל מיני סימנים החלטנו לעודד את הביקוש, ולהוריד את הריבית. זה לא שאנחנו רואים את עצמנו במיתון - אבל אנחנו רוצים לתת דחיפה לצמיחה וזה מה שעשינו".
יו"ר הועדה, ח"כ הרב גפני, אמר כי הקיצוץ יהיה גדול אבל לא כמו שמציגים אותו במשרד האוצר, "השאלה שהממשלה הבאה תצטרך לדון בה, היא האם לפגוע שוב בשכבות החלשות או בחברות ובגופים כלכליים. הצעד הנכון הוא להפסיק את הפגיעה הבלתי פוסקת בשכבות החלשות ומעמד הביניים, ולהעלות את המיסים בצורה מדודה על חברות וגופים כלכליים, על רווחי הון וכו'.
גפני התריע מפני חזרה למצב שהיה בשנת 2003 ואמר כי המצב החברתי בשנה זו היה נורא, "אמנם המצב קשה וצריך לקצץ, אבל צריך לבחור איפה לקצץ והממשלה הבאה תצטרך לקבל החלטה ברורה לעצור את הפגיעה המתמשכת בחלשים בחברה ולהכביד מעט יותר על החברות והגופים. אנו חיים במדינה ולא בעסק כלכלי, ואסור להזניח את החלשים בחברה הישראלית".
בדיון הציג יו"ר המועצה המנהלית של הבנק, דן פרופר, את תקציב בנק ישראל ואמר כי "בתקציב שלנו יש מצד אחד קיצוץ בהוצאות, וגם שני אלמנטים חריגים. הדפסת כסף – אישרנו מאה חמישים מיליון ₪ להדפסת כסף, פעם ב 10 15 שנה זהו הזמן הנכון להחלפת שטרות, וכך נוהגים בכל העולם כדי לסייע במניעת זיופים. את השטרות החדשים נראה כבר במהלך השנה הקרובה".
פרופר ציין כי הדבר השני החריג בתקציב הבנק, הוא שיפוץ כללי של המבנה, "המבנה של הבנק לא מקבל כיום את אישורי כיבוי האש, לא עומד בתקני בטיחות ואינו בנוי לרעידות אדמה, מדובר במבנה ציבורי בעל חשיבות אדירה ואסור להתנהל כך. עלות השיפוץ היא 176 מיליון ₪, הבנק בדק מספר חלופות והגענו לתוצאה הטובה ביותר".
פרופר אמר עוד בנושא תקציב הבנק המרכזי, כי "אנו דבקים בהסכמי השכר של בנק ישראל, אנו מתכוננים ונערכים כנגד האיומים הקיימים בנושא מערכות המחשוב של הבנק, ופועלים בכל האפיקים החשובים שבנק ישראל פועל בהם כבנק המרכזי".
יו"ר הועדה, ח"כ הרב גפני, ציין כי אחד הנושאים שהוא מסכם בתפקידו בקדנציה האחרונה, הוא העברת חוק בנק ישראל, "מדובר בחוק גדול וחשוב שהצלחנו להעביר אותו בדיון רציני ואחראי בוועדת הכספים. החוק קבע את המטרות של הבנק המרכזי בישראל, וחשוב שהבנק ימשיך לפעול בצורה יציבה ואחראית לטובת הציבור".