המחאה של האינדיאנים נגד הממשלה הפדרלית באוטווה עשויה להסלים כבר בשבועיים הקרובים לעבור לפסים אלימים. על כך מדווח אתר "שלום טורונטו” בהסתמכו על דיווחים בתקשורת הקנדית.
ההנהגה של העמים הילידים בקנדה קיימה במהלך הימים האחרונים מגעים כדי לתאם פעולות מחאה רחבות היקף בקנדה החל מה-16 בינואר אם רה"מ סטיבן הרפר יתמיד בסירובו לפגוש על פי תנאיה את הצ'יף של שבט Attawapiskat תרסה ספנס השובתת רעב מול בניין הפרלמנט באוטווה.
תכנית המחאה של האינדיאנים כוללת על פי הדיווח חסימות כבישים ופסי רכבת בכל רחבי קנדה, בניסיון לגרום לשיבושים קשים בחיי היום יום ולנזק לכלכלה. פעולות מחאה ראשונות בדפוסים אלה כבר ננקטו בסארניה במערב אונטריו, בה תנועת הרכבות נחסמה למשך כשבועיים, ומזרחית לבליוויל ממזרח לטורונטו, וגרמו לביטול נסיעה של 12 רכבות בציר טורונטו אוטווה וטורונטו מונטריאול.
המחאה האינדיאנית החלה להתגבש בחודש נובמבר השנה במחאה על חוק התקציב שהעבירה הממשלה הפדרלית, אשר לטענת האינדיאנים פוגע קשה בזכויותיהם המוקנות על פי החוקה, ובין היתר מאפשר לחברות כלכליות לרכוש אדמות בשמורות האינדיאנים לצורך פיתוח כלכלי.
במסר שהוקרא מטעמה ובנוכחותה קראה (30 בדצמבר) ספנס לציבור הקנדי ולעמים הילידים בעולם להתייצב לימין מאבקם של האינדיאנים בקנדה. היא הדגישה, כי האינדיאנים הם העמים הילידים המקוריים של קנדה, והמהגרים המערביים הגיעו לקנדה רק כדי לנצל את משאבי הטבע שבה. לדבריה, ממשלות קנדה לדורותיהן ניסו לבודד את קהילות העמים הילידים, לא הכירו במערכות השבטיות המסורתיות וניסו להגביל את הגישה שלהם לאדמות.
עתה, דורשת ספנס, להכיר בתביעת העמים הילידים הקנדים לריבונות ולנהוג כלפיהם ביחס של אומה מול אומה ריבונית,הדורשת חזרה את אדמותיה במולדתה הנקראת כיום קנדה. לטענתה, הממשלה הפרה את האמנה שנחתמה עם קהילות הילידים, אמנה שהבטיחה על פי פרשנותם, שהבעלות על האדמות לא תועבר לגורם שלישי, והאינדיאנים יוסיפו לקבל בירושה את הזכויות על האדמות ומשאבי הטבע הנמצאים בהן.
גורמי שמאל רדיקליים עומדים מאחורי מחאת האינדיאנים, ומשולבים בה פעילים שנטלו חלק בתנועת המחאה החברתיתOccupy Toronto בשנה שעברה. נעמי קליין, יהודיה קנדית וממנהיגות השמאל הרדיקלי בקנדה, מעלה על נס את מאבקם של האינדיאנים. "הברכה הגדולה ביותר מצויה בריבונות הילידית עצמה", כתבה קליין. "אם לקנדים תהיה אפשרות לבלום את תכניותיו של הרפר הפוגעות בכדור הארץ זה יהיה בזכות הזכויות המחייבות (כלפי העמים הילידים) המעוגנות בחוק, והנתמכות בין תנועות ההמונים, הערעורים לבתי המשפט והפעולה הישירה (של המחאה)".
"האנשים, אשר המייסדים (של קנדה) גנבו את אדמותיהם וניסו לרמוס את תרבותם, מתקוממים עכשיו, רעבים לצדק", הוסיפה קליין. "השורשים של קנדה נגלים, ושורשים אלה יהפכו אותנו חזקים יותר".
גם ראשי הקהילות הערבית והפלסטינית הביעו תמיכה מלאה בתנועה, שביעדיה הם רואים הקבלה למאבקו של העם הפלסטיני נגד "הקולוניאליזם הישראלי". ח'אלד ברכאת, אחד הפעילים הפלסטינים הבכירים בקנדה, התומך ומעורב במחאת האינדיאנים,הודה כי בישיבות אם נציגי העמים הילידים בקנדה נדון "המאבק המזוין להשגת שחרור במקומות שונים ברחבי העולם". הוא הוסיף: “אנו סבורים, כי לעם ולאומה הזכות לקבוע כיצד הם ינהלו את המאבק ולבחור את השיטות והאמצעים למאבק זה".
"הערכה פוליטית המוציאה מכלל אפשרות את המאבק המזוין כדרך פעולה עתידית של עם ילידי כלשהו הנאבק נגד קולוניאליזם התיישבותי היא בגדר ניתוח קצר ראות במקרה הטוב", אמר ברכאת. “חובתנו לתמוך בתנועות השחרור הלאומיות ברחבי העולם ולפתח את היחיסם בין גישות מהפכניות שונות מההיבט הרטורי והצהרות פוליטיות לשילוב ידיים באופן מעשי בהיבטים הכלכלי, צבאי, חברתי ופוליטי".