רגע לפני תום מערכת הבחירות סיכם ביומן ערוץ 7 ד"ר איל לוין, איש אוניברסיטת אריאל, את המערכת שמיליונים רבים הושקעו בה על מנת לשבות את ליבנו בדרך אל הקלפי, אך מסתבר שלא המיליונים הללו ישנו את עמדת כל אחד ואחד מאיתנו.
ד"ר לוין, מומחה למערכות בחירות, מפנה את תשומת ליבנו לעובדה שלמרות הקמפיינים וסכומי העתק שהושקעו בהם הציבור הישראלי בסופן של מערכות הבחירות נותר בשני גושים פוליטיים זה מול זה, והמשמעות היא שבסופו של יום "אנשים מצביעים על פי זהויות", כלומר על פי השיוך המסורתי של כל אחד ואחד.
ד"ר לוין מדמה את הבחירות למשחק כדורגל וקובע כי מעבר ממפלגה למפלגה דומה עבור רבים להצעה שתוצע לאוהד כדורגל לנטוש את קבוצתו מכיוון שהיא מפסידה. לדבריו כשם שאוהד יישאר נאמן לקבוצתו גם אם היא מפסידה, כך מבחינתו של הבוחר הישראלי זה בסדר שהמועמד שלו מפסיד ואף מתגלה כשקרן לאחר כל מערכת בחירות. הוא ימשיך לדבוק במועמד שלו כיוןן שהוא שלו.
לנוכח מציאות זו סבור לוין כי המאמץ העיקרי של הקמפיינים הוא להביא את יושבי היציעים לרדת ולשחק, כלומר לצאת אל הקלפיות ובכך אולי להטות את הכף לטובתן.
עם זאת הוא מציין כי לא הקמפיינים הם שמובילים את כולנו לשנות את עמדתנו אלא דווקא כותרות העיתונים והפרשנויות שבסופו של יום משפיעות יותר מאשר הקמפיין המתוזמר והמוכן. הוא מזכיר בהקשר זה את תכניות הטלוויזיה האקטואליות של הערוץ השני שמציבות פרשנים בזה אחר זה מאודי סגל ועד אמנון אברמוביץ' כשבזה אחר זה מסבירים כולם כיצד הנהגת המדינה הופכת לקטסטרופה. לטעמו אם אכן הייתה השפעה לכל אלה לא היה נותר מהימין הישראלי דבר וחצי דבר, אך כאמור, הציבור לא מתייחס לא לקמפיינים ולא למסרים מסוג זה.
התייחסות שונה מעניק לוין לתכניות סאטירה שבהן לטעמו באופן יחסי קיים איזון לעומת תכנית האקטואליה. דוגמא לכך הוא מציג בתכנית 'מצב האומה' שבה הופיע פעמיים חבר הכנסת אריה אלדד והכה את הפאנל שמולו שוק על ירך, ומנגד הזמינו מפיקי התכנית את יאיר לפיד להתארח ומשזה הפתיע וסירב להגיע הלמו בו בתכניתם ולעגו לו בדרכם. לטעמו יש בכך הוכחה לאיזון מסוים הקיים דווקא בתכניות סאטירה.
ואם למישהו נדמה שהחל מיום רביעי יהיה כאן משעמם, ד"ר לוין משוכנע שהדבר האמיתי רק מתחיל עם תחילת המו"מ הקואליציוני. יש למה לחכות (אם פוליטיקה היא התחביב שלכם, כמובן).