צלב קרס בבית הכנסת ביריחו
צלב קרס בבית הכנסת ביריחויריחו

בעולם מציינים היום את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יום בו ממוקדת תשומת הלב הבינלאומית להתמודדות עם תופעות אנטישמיות ברחבי העולם, ומסתבר שתופעות אלה לא רק שאינן בירידה אלא להיפך.

"מצבנו היום פחות טוב מהשנה שעברה", אומר יעקב חגואל, האחראי על המאבק באנטישמיות מטעם ההסתדרות הציונית, בראיון ליומן ערוץ 7.

לדבריו שנת 2012 הייתה אלימה יותר בזירה האנטישמית כאשר האירוע המרכזי והחמור ביותר הוא רצח ארבעת היהודים בטולוז שבצרפת, רצח שבוצע אך ורק משום היותם יהודים. כמו כן הוא מזכיר שני אירועים נוספים בתימן ובאיראן בהם נרצחו שני יהודים רק משום היותם יהודים.

בנוסף, מציין חגואל, קיימים עוד מספר אירועים שהתרחשו בשנה האחרונה, אך לפי שעה טרם הוכרע אם מדובר באירועים על רקע אנטישמי או שמא מדובר ברקע אחר כלשהו.

לדבריו כל עוד המדינות עצמן לא הכריעו בשאלת הרקע למעשים הללו לא ניתן לכלול אותם במסגרת זו של אירועים אנטישמיים. חגואל מציין כי במרבית מדינות העולם קיימים חוקים נגד שנאת זרים, ומערכת אכיפה נגד מעשים שכאלה. מכיוון שכך ניתן לסמוך על הרשויות במדינות השונות שיבררו את המניעים האמיתיים שמאחורי מעשים מעין אלו.

חגואל קובע נחרצות כי האנטישמיות הרימה ראש בשנה האחרונה, וכי אין מדובר רק בכתובות גרפיטי אלא בעמדות אנטי יהודיות מוצהרות ומובהקות המזכירות תקופות חשוכות באירופה. דוגמא לכך הוא מציג בתוצאותיו של סקר שנערך בקרב 1000 תושבי צרפת וממנו עולה כי 40 אחוזים סבורים שליהודים כוח רב מדי בעולם העסקים, 47 אחוזים סבורים שנאמנותם לישראל חזקה מנאמנותם לצרפת וכיוצא באלה.

נתון חשוב נוסף שנבדק הוא שאלת המקור לשנאה, אם מדובר ביהדות או בישראליות, והתוצאות מלמדות כי שונאי היהודים מגדירים את שנאתם כשנאת יהודים ולא שנאת הציונות, כלומר שהניסיון לתלות את שנאת היהודים בעולם במעשיה של ישראל בזירה הפלשתינית או בזירות אחרות, ניסיון זה אינו מוכיח את עצמו. "הם שנאו אותנו לפני 48' ושונאים אותנו גם היום", אומר חגואל.

בדבריו מוסיף ומספר חגואל על מאמצים מיוחדים שנעשים על ידי הסוכנות להביא לעלייתם של יהודי הקהילות בעולם דווקא לישראל ולא להעדיף הגירה למדינות אחרות כפי שעושים יהודים רבים שחוו אנטישמיות על בשרם. להערכתו "סיר הבשר" הגלותי הוא המוביל יהודים רבים להעדיף מדינות שקטות יחסית על פני ישראל, אך בסוכנות עמלים לשנות מגמה זו.

באשר לחששם של יהודי הקהילות בעולם להזדהות עם עלייה לישראל אומר חגואל כי התופעה אכן קיימת, ובדבריו אף סיפר על ראשי קהילות החוות אלימות אנטישמית אך מעדיפים להתכחש למציאות או להצניע אותה מחשש שיבולע להם. חגואל מספר על מפגש עם אחד מראשי הקהילות שספגו אירועים אנטישמיים ובמהלך המפגש ניסה ראש הקהילה לקבוע שאצלם דווקא הכול בסדר. כשציין חגואל באוזניו שבדרכו לפגישה ראה על מבנה הקהילה צלב קרס נענה בכך ש"זה צלב קרס ישן", תשובה שבעיני ראש הקהילה היה בה די כדי להרגיע אך בעיניו היא הוכחה שהקהילה אפילו לא מעזה לנקות צלב קרס המרוסס על בניינה. "הם מתרגלים לאנטישמיות וחובה עלינו לזעוק את הזעקה. יש כאן כתובת על הקיר", הוא אומר במה שנשמע דו משמעי.