נפתלי בנט
נפתלי בנטפלאש 90

לאורך השנים האחרונות התפתחה במערכת הפוליטית בישראל מסורת חביבה של גיבושונים, במסגרתה נפגשים חברי הכנסת של הקואליציה לארוחת ערב חגיגית או לסופ"ש ונהנים מהגיבוש והיחד המשמח.

מסורת הגיבושונים היא מסורת מטעה. היא יוצרת את התחושה שהקואליציה היא סוג של מועדון חברים אקסקלוסיבי שלמרכיב החברתי יש בו משמעות מרכזית. אולם, כל מי שמכיר את השיטה בה פועלות קואליציות בישראל, מבין שלמועדון החברתי הזה יש מאפיינים אחרים ממועדונים חברתיים רגילים, ועל כן לשאלה אם פלוני נעלב או אלמוני התרגז יש משמעות מימימלית בלבד בכל מה שנוגע להרכבת הקואליציה.

החדשות החמות ביותר ביומיים האחרונים הם בזירת העימות בין בנימין נתניהו לנפתלי בנט. התחושה שעלתה מאז סוף השבוע שעבר מכל הדיווחים בתקשורת היתה של חוסר אמון ושל נטייה גוברת בסביבתו של נתניהו להשאיר את בנט ומפלגתו מחוץ לקואליציה. אם הנימוק שהיה ניתן למגמה הזו מכיוונו של נתניהו היה נימוק אידיאולוגי משמעותי היו צריכים להתחיל לדאוג בסביבתו של בנט. אולם, מאחר שהנימוקים שהועלו בהקשר הזה הם נימוקים אישיים, כמעט משפחתיים, נדמה שמדובר בחלק, מעט הזוי אולי, ממשחקי המו"מ הקואליציוני.

נזכיר שעל פי הדיווחים בתקשורת, את הווטו לכאורה על צירוף בנט ומפלגתו לקואליציה הטילה לא פחות מאשר שרה נתניהו. הגברת הראשונה של ישראל צברה "קילומטראז'" תקשורתי לא פשוט מאז הקדנציה הראשונה של בעלה בראשות הממשלה, וזכתה לתדמית מאוד לא חיובית כאישה שתלטנית וקפריזית. מאז נדמה שפעם אחר פעם יש מי שמנסה לגייס את תדמיתה הקפריזית של הגברת נתניהו לצרכיו האישיים. זו יכולה להיות עוזרת בית שהחיוך של שרה נראה לה עקום, אשר מתבזה בבית המשפט כאשר היא פתאום צריכה להוכיח את טענותיה כלפי שרה. אולם אלו יכולים להיות גם מנהלי המו"מ מטעם הליכוד שמחפשים את החולייה החלשה במו"מ הקואליציוני במטרה "להוריד את המחיר".

אין מצב חיובי יותר עבור מפלגת שלטון משותפות ש"זוחלות" לעבר הממשלה. ניהול משא ומתן מעמדה של כוח מקטין את המחיר לשותפות הפוטנציאליות ומנגד ניהול מו"מ מעמדה של חולשה מעלה מאוד את מחירן של השותפות הקואליציוניות. לצורך כך צריך בכל פעם להוריד את הראש לאחת השותפות הפוטנציאליות באמצעות תרגילי מנהיגות הלקוחים מעולם גן הילדים. התעלמות וחרם חברתי הם תרגיל מו"מ שימיו כימי האנושות אבל הוא עדיין עובד, וגם במקרה הזה הוא בטח גרם לאנשי הבית היהודי כמה דפיקות לב מואצות. אם יש עוד איזה סיפור רקע מיתולוגי בעניין זה בודאי מקל על הספינים ומסייע ליצירת הרושם המבוקש.

כעת אל תתפלאו אם תראו בשבוע-שבועיים הקרובים תרגילים דומים כלפי ש"ס או אפילו מפלגת "יש עתיד", פשוט כי ככה מנהלים משא ומתן. הספינים התקשורתיים יחגגו עוד זמן רב, אבל בסוף הקואליציה שתיסגר תיבנה לפי מדד אחד בלבד, מה יהיה המבנה הקואליציוני שיקל יותר מכל על תפקודה של הממשלה הבאה. כל היתר באמת לא חשוב. אל תתרגשו.