בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס חבר הכנסת, הרב שי פירון, למהותה האמיתית לטעמו של המחלוקת עם נציגי הציבור החרדי. לדבריו לא מדובר במחלוקת שעניינה גיל הגיוס או מספר המתגייסים אלא הבנה והכרה בריבון שהוא מדינת ישראל.
לדבריו ישראל נמצאת כעת בצומת ששנים רבות לא הייתה בה וזו צומת הזהות. לדבריו השאלה המרכזית העומדת כעת על סדר היום הציבורי היא שאלת הריבון, "האם מדינת ישראל, שבעיני היא ראשית צמיחת גאולתנו ויסוד כיסא ה' בעולם, היא הבסיס היהודי הציוני והמוסרי לעתידו של העם היהודי, והאם השותפות בצבא היא לא דבר מוכרח הנובע מהיות המדינה של כולנו. זה לא ויכוח על מספרים אלא ויכוח על זהות", אומר הרב פירון המציע שלא להלך אימים על רבנים וראשי ישיבות. "שערה אחת מראשו של לומד תורה במחוזותינו לא תיפגע וישיבה לא תיסגר מהדיון הזה, אבל האמירה שאתם לא תחליטו בשבילנו ולא תאמרו לנו מה לעשות היא אמירה שנגדה אנחנו נאבקים".
הרב פירון דוחה בדבריו מכל וכל את הטענה לפיה אידיאלים וערכים לא ניתן לכפות, טענה הנשמעת לא מעט מפיהם של נציגי המגזר החרדי. לקביעתו מדובר בשאלה שמבחינה מוסרית אינה מובנת שכן כיצד ניתן להסביר מוסרית גיוסם לצבא או לנטל אחר של בני חלק מהעם וחלק אחר לא. לדבריו ניתן למחות ולכאוב על החלטה שקיבל הרוב אך עם זאת האתוס המשותף מחייב לא פעם את המיעוט לקבל את כפיית הערכים המשותפים כפי שהם מתקבלים על הרוב.
ברוח זו הוא מזכיר כפייה נוספת שעליה הוא מברך והיא סוגיית הנישואים בישראל, נישואים המתבצעים מתוך קבלת המדינה כמדינה יהודית ובהתאם לכך, גם אם יש כאלה המתנגדים לכך.
כשהוא נשאל על היכולת להתגמש אל מול הדרישה המספרית שהציבה מפלגתו בקמפיין הבחירות, 400 תלמידי ישיבות בשנה, אומר הרב פירון כי על היקף הגיוס, תהליך הגיוס ודרכי הגיוס ניתן לדבר ולמצוא פשרות, אך לא על העיקרון. לדבריו הציבור החרדי מעדיף שלא להתווכח איתו באופן ישיר משום שהוא האדם שמעלה את הדיון לכבשונו של עולם, כלשונו, עוסק במהות שמאחורי הדברים ולא מותיר אותם ברמת המספרים והפרוצדורה.
באשר למספר 400 שהציבה המפלגה כמספר בחורי הישיבות מציין הרב פירון כי מספר זה הוזכר משום היותו המספר שעליו דיברו החזון איש ובן גוריון, והוא נועד להבהיר את העיקרון, אך כאמור לדבריו "על הפרטים אפשר לדבר, אבל שלא יהיה מכך מסחרה ולא רמייה".
לטעמו של הרב פירון קיים סיכוי לייצר שיח מכובד בין הצדדים ולהגיע להבנות במידה ותהיה בצד החרדי הפנמה בדבר הצורך בהידברות ותיפסק התחושה שם כאילו מדובר במישהו שמגיע לחמוס את נשמות הדור. לדבריו ניתן להגיע להסדר שיוביל לפריחת עולם התורה בין אם באפיקים שונים של שירות לאומי או אזרחי כדוגמת 'הסדר' אזרחי או לאומי וכיוצא באלה. "אין לי שום עניין שחרדי אחד יפסיק להיות חרדי בגלל השותפות בנשיאה בנטל. אפשר למצוא מסגרות שישמרו את אורח החיים החרדי. צריך להפסיק לדבר בשפה של איומים ובשפה שכאילו אנחנו ברוסיה הצארית וכאילו מישהו רוצה לבולל או להעביר מישהו על דתם. אם הדבר הזה יובן ניתן יהיה למצוא יחד פתרונות עמוקים לטובת התורה והחברה בישראל".
לטעמו ההתבטאויות החריפות של נציגי החרדים נובעת מכך ש"אחי החרדים מסרבים לספר לציבור בישראל שהויכוח הוא על הכרה במדינת ישראל ולא על הגיוס. הם לא מוכנים להכיר במשמעותה ומהותה של מדינת ישראל, ועל הדבר הזה אנחנו צריכים לדבר ואין בכוונתי לוותר".
הרב פירון מבקר את התנסחויות המכבדות לפתע את רבני הציונות הדתית כשהן נשמעות כעת מפי נציגי הציבור החרדי המבקש לחבור לציונות הדתית. "גדלתי במרכז הרב, מעט אצל הרב צבי יהודה אבל בעיקר אצל תלמידיו. אין לי רגשי נחיתות בפני עולמות אחרים. זו התורה. זו עמדתה של תורה. זו הקומה שקיבלתי כתלמיד. הייתי שמח מאוד אם רבותי שזוכים כעת לתארים מפליגים בעיתונות החרדית היו מקבלים תארים כאלה גם בסוגיית הגיור, וששו"ת 'באוהלה של תורה' של הרב אריאל יהיה על שולחנם של הרבנים שמזמינים אותו כעת לדבר איתם. קרה משהו בבחירות האחרונות. 'הבית היהודי' הוא המפלגה הדתית הגדולה ביותר וגם 'יש עתיד' כוללת בתוכה שלושה ח"כים שומרי מצוות ועוד מסורתיים רבים . שתי המפלגות הללו רואות ערך בריבונות ובכינון מלכות ישראל ולא מוכנות לקבל שמישהו לא מוכן להיות שותף בכללי המשחק ועם זאת רוצה לקבל את כל ההטבות וההקלות המגיעות בצדק לכל אזרח בישראל".
לצד דברים אלה מדגיש הרב פירון כי אין בין 'הבית היהודי' למפלגתו חבירה פוליטית אלא הבנות ושיתוף פעולה בנקודה הזו, שכן "נקרית בפנינו ההזדמנות להשפיע לאורך ימים ושנים על הזהות של מדינת ישראל".
לקראת סוף דבריו שב הרב פירון ומציע לנציגים החרדים לשבת ולדון בדברים באופן ישיר וגלוי, לראות שתכניתה של מפלגתו מתפרסת על פני חמש שנים ושאין כל מגמה לפגוע בעולם התורה, אלא להפסיק את האפליה שבחלוקת הנשיאה בנטל. "זה חלק מחובת הערבות ההדדית, חלק מהמשמעות של 'אחיכם ילכו למלחמה ואתם תשבו פה', חלק מהאופי היהודי של מדינת ישראל".
עוד מוסיף ומדגיש הרב פירון כי כל הדברים שנאמרו מתייחסים לכלל האזרחים בישראל, יהודים כערבים, ומבחינתו אין כל סיבה לציין זאת ולהדגיש זאת שכן הדברים ברורים ונאמרים. "כל אזרח בישראל צריך לתרום כדי שיוכל להישיר מבט לחברה ולומר אני חלק מהחברה, נותן ומקבל ממנה, אני חלק מהאורגן שנקרא מדינת ישראל. כל אזרח בישראל! למה צריך לדבר על יהודי וערבי?".