זאב אלקין
זאב אלקיןצילום: פלאש 90

יו"ר סיעת 'הליכוד-ביתנו', חבר הכנסת זאב אלקין, סבור שלמרות ביטויי ההקצנה מצידם של המועמדים לשותפות קואליציונית קיים סיכוי לישיבה משותפת, אם כי "סובלנות היא לא מילה מגונה. יש תהליכים פוליטיים שלוקחים זמן", כלשונו.

לדבריו כמי שמכיר משאים ומתנים רבים קודמים הוא מכיר את המציאות שבה מנסים השותפים לדיון לבחון אפשרויות, תפקידים וכיוצא באלה, וטבעו של מו"מ כזה הוא שהוא כולל עליות ומורדות, כולל כאלה שמותירות לעיתים את מי שהיה בטוח שהוא בפנים מחוצה לקואליציה ולהיפך.

באשר לסוגיית השוויון בנטל סבור אלקין כי העובדה שהמציאות המשפטית, החברתית והדמוגרפית השתנתה, ברורה היום גם לנציגי הציבור החרדי, וגם להם ברור שמה שהיה לא יוכל להימשך עוד ויש להגיע להסדרים.

עם זאת, לטעמו, הניסיון מוכיח שסוגיות רגישות אינן נפתרות בכפייה אלא בדרך של הבנה ופשרה. אלקין מודע היטב לנטייתם של גורמים שונים ללכוד כותרות בדיוק בשעה הזו, על אף שזו בדיוק השעה למצוא נתיבים רגועים ומתונים יותר לשיח שיוביל לפתרונות. "סוגיות מורכבות לא נפתרות בכוחנות אלא בדיאלוג", הוא אומר ומזכיר כי גם קואליציית שרון וטומי לפיד שהייתה ללא הציבור החרדי לא הצליחה להביא לשינוי משמעותי בסוגיה זו, ובכך יש הוכחה לכל שהכוחנות והכפייה לא תוביל לפתרון של ממש. "זו המטרה שלנו, לפתור את הבעיה מבלי לקרוע את העם ומבלי להרוס הישגים קודמים של שילוב חרדים בצבא. לא לגרום להתקפדות הציבור החרדי".

להערכתו של אלקין מפלגת הבית היהודי יכולה וצריכה להיות גשר שיביא לשולחן אחד את מפלגות הקיצון ובכך לאפשר הליכה משותפת.

לדבריו תהיה טעות שלא לגבש רוב של 61 חברי כנסת מהימין והדתיים, שכן ללא רוב שכזה המפתח ללחצים מדיניים עתידיים לוויתורים מדיניים עלול להימצא בידי מפלגת מרכז, ואת זאת יש למנוע. אלקין מזכיר את ניסיון העבר שבו בשנת 2003 לא היה רוב של 61 מנדטים לימין והתוצאה הובילה להתנתקות. כדי לקדם מהלך שכזה לא ניתן לוותר על אף אחת מהשותפות הטבעיות, אומר אלקין המתריע מלחץ שייווצר על הממשלה והעומד בראשה אם לא יושג רוב שכזה.

באשר לסוגיה המדינית אומר אלקין כי ביקורו של הנשיא האמריקאי אינו מבטא לחץ להרכבת ממשלה בהרכב כזה או אחר, שכן גם אובמה יודע שמדובר בעניין פנימי שאל לו להתערב בו. עם זאת לביקור שכזה קיימת חשיבות גדולה בעיקר לנוכח החששות שמא בחירתו המחודשת של נתניהו תביא לבידודה של ישראל והחרמה אמריקאית -  והנה התוצאה הפוכה.

בהתייחסו למו"מ הפוליטי מול 'התנועה' של ציפי לבני אומר אלקין כי אכן קיימים מגעים מתקדמים, אם כי הם עדיין לא לפני סגירה. הוא מבהיר ואומר כי הכרזותיו של נתניהו על כך שלבני לא תנהיג את המו"מ המדיני עומדת בעינה, דהיינו לבני לא תעמוד בראש המו"מ ולא תהיה שרת חוץ, אך תוכל להיות חלק מצוות המו"מ כאשר מנהל המו"מ הוא ראש הממשלה עצמו.