הרב יונה גודמן טוען כי ימי אדר בכלל ופורים בפרט מהווים אתגר חינוכי ייחודי. חלק (קטן?) מילדינו רואים בצמד המילים "ונהפוך הוא" – הדרכה רוחנית המתירה להם לפגוע בערכים רבים שיקרים לנו.
הדבר מתבטא לעתים במעשה קונדס פסולים, השחתת רכוש, שכרות מסוכנת, העלבת מורים ורבנים, לבוש לא צנוע, עישון ועוד. בעיני אותם צעירים, ימי פורים נועדו לאפשר להם לפרוק כל רסן באופן שאין בינו ובין שמחה יהודית אמתית ולא כלום.
לדעת הרב יונה, ראוי להתמודד עם תופעות אלו בצורה כפולה. ראשית, יש צורך במדיניות של "סור מרע". על כל הורה או מורה לדבר עם ילדיו מראש ולסייע להם להבין את הפסול בחלק מהמנהגים שלעתים אומצו על ידי חבריהם. יש לקבוע גבולות וכללים ביחס לאופני הבילוי, תכני הצגות, שעת חזרה, תכני התחפושות וכו', למען לא ייהרסו בימי הפורים יסודות חינוכיים שעוצבו בעמל רב.
ברם, עיקר טענתו של הרב יונה הוא שלא ניתן להסתפק ב"סור מרע" ושיש לבכר דרך התמודדות של "עשה טוב" בזירה המשפחתית, הקהילתית והבית ספרית. הוא מדגים כיצד ניתן לעשות כן באמצעות מצוות משלוח מנות, ומסביר שגישה זו מהווה אב-טיפוס לדרך התמודדות עקרונית שמתעלת את כוחות ילדינו לעשייה חיובית ולא מסתפקת במאבק נגד תופעות שליליות.
סיכומו של דבר, פורים מהווה הזדמנות בה עלולים חלילה יסודות חינוכיים להיפגע, אך בעבודה חינוכית נכונה ניתן דווקא להעצים את אותם יסודות. זאת בזכות הכוונת כוחות הצעירים המתעוררים בימי הפורים אל עבר שמחה יהודית אמתית.