חיים יהודיים במלטה

בין המיעוטים במלטה, נמצאת גם קהילה יהודית המונה כיום כמאה איש. על אף שטחה הקטן, מצליחה מלטה, להכניס את היהודים לתוך עולמה.

כתב וצילם: קובי פינקלר, פרסום ראשון: י' באדר תשע"ג,

מלטה
מלטה
קובי פינקלר



טוען...

פחות מדקה לפני  הנחיתה בנמל התעופה של מלטה הבטתי מחלון המטוס.  מימי הים התיכון נראו מגובה נמוך, שלוים ותכולים.

כמה שניות אחר כך, נראו ממעוף המטוס, שדות ירוקים, חוות חקלאיות, פה ושם בתים ברקע ו.. נחיתה. ככה זה כשנוחתים אחר שעתיים וחצי טיסה מ"בן גוריון" באי שכל גודלו הוא כמדינת תל אביב שלנו ואף מספר תושביה זהה כמעט.

סבר הפנים נעים. סבלנות וסובלנות הם שתי מילים שמלוות אותך לאורך השהיה באי הים התיכוני הזה. רק 90 ק"מ מפרידים בינו ובין סיצליה הצפונית לו  ועוד כמה מאות עד ללוב. בתווך, בלב הים התיכון צצו להם חמישה איים.

רק שנים מיושבים, מלטה וגוזו ועוד שלושה שניבטים כמעט מכל עבר. המפרצים הרבים מאפשרים תנאי נמלים טובים (יודעי דבר מספרים כי נמלה של מלטה הוא השני בגודלו בים התיכון) וכאשר עומדים על מרפסת הגנים בברקה ( אל תפספסו את פינת החמד הירוקה הזו בואלטה הבירה) תמונת הנוף נפלאה.

תכול מים, מבצרים, כלי שיט ובתים על שפת הים. אם תגיעו לשם בשעת צהרים, ירעם קולם של התותחים המוצבים שם דרך קבע. פני השטח בתוך האיים, המיושבים בצפיפות (מלטה היא אחת המדינות הצפופות בעולם) מתאפיינים בגבעות נמוכות. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת באי הגדול מלטה שהוא למעשה האי הראשי מבין  החמישה ובו שוכנת רוב האוכלוסייה ועיר בירתה - ואלטה. הארכיפלג השני בגודלו הוא גוזו שבירתו  ויקטוריה. השלישי שבין האיים הינו קומינו וכמעט אין בו חיים (נגיע אליו בהמשך בסיפורו של היהודי המפורסם באי).

מיקומם האסטרטגי של האיים גרם לכך שלאורך ההיסטוריה נכבשו הם שוב ושוב. לאורך הערים, ניבטות חומות בנויות בתוך סלע הגיר וגם חלק לא קטן מהבתים בנוי בתך הסלע עצמו. גם שער הכניסה לואלטה עובר דרך פתח בחומה, המזכיר לנו לא אחת את הערים המוקפות חומה מימות יהושע אצלנו.

הרבה דמיון יש בינינו ובינם. גם מזג האויר, גם חוסר המים (מרבית מי השתייה של תושבי האיים מגיעים ממתקני התפלה של מי  ים) בהיותה, מוקפת במים רבים מצאו בני המקום פתרון לחוסר המים בדמות מתקני התפלה הפזורים בחלקים רבים באי.

רוצים עוד דמיון? מלטה מבוצרת היטב. בכל פינה אחת רואה שרידי חומה, מבצרים, צריחים והרבה עדות לשנים הרבות של המלחמות שניטשו בה ועליה. מסדרי האבירים שלטו במדינה הזו כמעט 250 שנה ובכל אותם שנים, ביצרו אותה המלטזים בצורה כל כך טובה, עד שאפילו 30,000 חייליו של הסולטאן התורכי סולימן הגדול לא יכלו לכבשה.

במצור, שנמשך כמעט שבעה חודשים בשנת 1565, ניסו חיילי יחידות העילית של הסולטאן להכניע את מצודות האי, אך ללא הועיל. העותמנים לא חזרו עוד למלטה ופסקו מלהוות איום על תושביה. אך גם האבירים מסרו את מלטה בסופו של דבר. היה זה בשנת 1798 כאשר מלטה נמסרה ללא קרב לידיו של נפוליאון בונפרטה. רק שש עשרה שנים  החזיקו הצרפתים מעמד שם. הבריטים עזרו למלטזים במאבקם נגד הצרפתים ובשנת 1814 הפכה מלטה למושבה בריטית ואלו הפכו אותה לבסיס ימי חשוב וכך הפך האי למוקד הפצצות מצד הנאצים במלחמת העולם השנייה. גם יהודי מלטה סבלו רבות  מכך.

מלטה ניסתה בכל דרך להתנתק מעולם של הבריטים ( מזכיר לנו משהו?..) ולשאוף לעצמאות. היא זכתה לאוטונומיה בשנת 1964 ובדיוק לפני ארבעים שנה  בשנת  1973 הוכרזה כמדינה עצמאית. מלטה  נכנסה לאיחוד האירופאי והדבר הובילה לפיתוח תעשייה ומסחר שהפכו למקורות ההכנסה העיקריים.

ההשפעה של המדינות והעמים שהיו בה ניכרת עד היום. במיוחד ניכרת  זו הבריטית. אחוז לא קטן  מתושביה, מחזיק בזיקה ישירה לבריטניה, הן בדמות בתים ועסקים והן בדמות אורח החיים הדומה. הנהיגה במלטה היא בשמאל הכביש, ברחבי הערים רשתות אופנה ובתי כל בו בריטיים כשהמפורסם שבהם הוא מרכס אנד ספנסר. בכל מרכז ניתן למצוא סניף של ה"כל בו" הבריטי המפורסם.

טיול בעיר הבירה, הוא טיול קל. אל תחשבו אפילו על שכירת רכב. התחבורה הציבורית נוחה וזולה (כשניים וחצי יורו הלוך ושוב) וגם רחובותיה בנויים שתי וערב כך שלא ניתן לטעות במיקומכם. הוסיפו לכך את העובדה שאורכה בסה"כ 2 ק"מ ורוחבה 600 מטר בלבד. צבע ואנשים מתערבבים כאן יחדיו. בכיכר העיר המרכזית מצוי בנין הנשיאות  מצוי בכיכר העיר המרכזית ורק מכך ניתן ללמוד על אורח החיים השלוו.

החיים היהודיים

בין המיעוטים הבודדים במלטה ( כמעט 95 אחוז מתושביה נוצרים קאתולים ולהם 365 כנסיות  לכל יום בשנה..) נמצאת גם קהילה יהודית המונה כיום כמאה איש. בית הכנסת  המשמש את הקהילה (מנין בדר"כ לא תמצאו בו ) מצוי בעיר תשביש  והוא ממוקם בדירה שהוסבה לבית כנסת. 

משפחת אוחיון,(משפחה שלה 7 ילדים) וראובן בנו של הרב אברהם אוחיון שאביו שימש כרב האי, מנהלים את בית הכנסת  הקטן בתוך הדירה הקטנה. בהיכל בית הכנסת, 7 ספרי תורה, שחלקם הגיעו מלוב השכנה.

בית כנסת נוסף שנבנה בימים אלו, מצוי בבוג'יבה מתחת למלון דולמן בתוך מסעדת "לחיים" ובית חב"ד המקומי. אל סיפורו נגיע אח"כ.

נחזור בזמן

רבי אברהם בן שמואל אבולעפיה, המקובל הספרדי הידוע מימי הביניים, הוא כנראה היהודי המפורסם ביותר באחד מאיי מלטה. לפי הידוע,  הוא השתקע בקומינו (האי מהתיאור הקודם שאליו הבטחנו לחזור),  לשם נמלט מרדיפות הנוצרים לאחר שניסה לגייר את האפיפיור ולקרב בין הדתות המרכזיות. גזר דין מוות נגזר עליו בידי האפיפיור אך משמים רצו אחרת. עוד בטרם חתם הכס על גזר הדין  נפח  הוא  למחרת את נשמתו וחיי הרב ניצלו. סיפור חייו ודרך חשיבתו  כמשיח כמו גם פועלו  של רבי אברהם בן שמואל אבולפיא לא התקבל  יפה אצל כולם. גדול המתנגדים לדרכו היה הרשב"א ( רבי שלמה בן אדרת ) שדחה מכל וכל את יכולותיו המשיחיות והקבליות של רבי אבהרהם ואף פרסם על כך ברבים. רבי אברהם לא נשאר חייו ושלח איגרת נוקבת כנגדו של  הרשב"א וכה כתב בין היתר :

"מה שחשב הרב ר' שלמה ב"ר אברהם ז"ל בן אדרת על ענייני או מה ששמע היה הכול הבל ורעות רוח, והראייה על זה שאני שבח לאל כבר סדרתי למודי ולמדתי המקרא ודקדוקי הפעולה (...) ולמדתי תלמוד גמרא ופסק (...) ולמדתי דרשות ואגדות וברייתות (...) ולמדתי הגיון וחכמת הטבע (...) ולמדתי חכמת האלוקות על דרך המחקר, ולמדתי מקצת חכמת הרפואות (...) וכן חולין, ולמדתי המורה הנקרא מורה הנבוכים (...) וספר האמונות לר' סעדיה וספר חובת הלבבות לרבינו בחיי, וכל אלה עם ספרי אברהם בן עזרא בחכמתו הניעוני והביאוני לבקש סוד הספירות והשמות .."  וזו רק דוגמא. תחליטו לבד מי צודק.

על אף שטחה הקטן, (בערך גוש דן רבתי כ-316 קמ"ר), מצליחה מלטה, על אייה, להכניס להיסטוריה  את היהודים בצורה פעילה ויפה. יש האומרים ( ולא מאחד שמעתי זאת)  שאף השם מלטה הוא על שם היהודים שנמלטו לשם מאימת האינקווזיציה. כך או אחרת,הפריחה היהודית באי מגיע לשיאה בשנת 1240. יהודים ממרוקו, מספרד ומסיציליה מגיעים לאי ורובם מתיישבים בגוזו. חלקם יושבים במדינה (עיר הבירה הקודמת) כשהם עוסקים במסחר המשי, הדבש והמלח בעיקר. מכאן גם סוברים  מגיע פירוש נוסף לשמה של המדינה מלח או דבש בלטינית.  לימים מגיע לאי משפחת ספרדי, משפחה מכובדת ביותר כשעיסוקה בעריכת דין ומשפט. עד מהרה מצליחה היא להשתלב בשלטון הערבי כשהם הופכים לשגרירים. רבי אברהם ספרדי הרופא, הוא האישיות החשובה ביותר במלטה, בשעה שבאיים מתגוררים כבר כשלושים אלף יהודים.  בשני בתי קברות  במלטה ובקומינו ניתן למצוא עדות חשובה  לקהילה היהודית באותם ימים. חשוב לדעת. כדי להגיע לבתי הקברות יש צורך בתיאום מוקדם של יממה לפני עם שלטונות העיר.

מלחמת העולם השניה מוצאת את היהודים נרדפים ומושמדים. הפריחה היהודית, שוב איננה עוד. מהעושר היהודי, נותרו סימנים בודדים. כיום יש במקום מקוה טהרה וחנות בודדה שמוכרת מספר מוצרים כשרים וכבר כמעט אינה פעילה. זו אולי הסיבה לפתיחתו של בית חב"ד לפני כחודש בניהולו של הרב חיים סגל ואשתו הרבנית.

לקחו השניים ( יחד עם שלושת ילדיהם הקטנים), בית מרזח ישן ( עד היום ניכרים בו אותותיו) ופתחו את בית חב"ד הראשון באי. בית כנסת קטן ( ספר תורה עדיין אין והם פונים לקהל הקוראים בבקשת תרומה ( ממש בשבוע פרשת תרומה..), מספר מוצרים כשרים לתועלת ציבור המטיילים וגולת הכותרת מסעדה כשרה למהדרין "לחיים". האוכל יהודי "אני רוצה שהישראלים ירגישו כאן בבית בתיבול מקומי" אומר הרב סגל.  מחירי הארוחות שוים לכל נפש החל  ארוחת בוקר ( שמונה יורו ) כריך מזין לצהרים ועד לארוחה בשרית עם שלוש מנות מלאות בכעשרים וארבעה יורו. (צריך להזמין מראש וגם אז אל תצפו שתוך חצי שעה אתם מסיימים את הארוחה).

 מיקומה של המסעדה, למרגלות מלון דולמן בבוג'יבה, מאפשר גם להנות מארוחות  כשרות למהדרין עם מלון משובח , מרווח ונאה לשפת הים התיכון כשמחדרי החדר נשקפים האיים הבונים את מלטה רבתי.

 מנחם גנוט, מנהל החטיבה הדתית באשת טורס המפעילה את הטיסות לאי והמארגנת את הסיורים, אומר שהציבור הישראלי הדתי בהחלט מרגיש כאן נוח. גם הסביבה הידידותית, גם המלונות מסבירי הפנים וגם המסעדה החדשה הנותנת פתרון מעשי וברמה גבוה לציבור הדתי והחרדי.

 בחלקה האחר של הבירה וולטה ריכוז היהודים המקומיים, המונים כמאה נפש כשחלקם הגדול מגיע מאנגליה ובסיס הקהילה יוצאי ספרד כמו משפחת אוחיון המנהלת את הקהילה בעיר תשביש. לא  מכבר היגרה לאי משפחה יהודית חדשה מברצלונה, בחנוכה הודלקה לראשונה, בתולדות העיר, בידי הרב סגל מחב"ד, חנוכיית ענק בכיכרה של ואלטה כשראש העיר וחברי מועצת העיר נוטלים חלק באירוע. פרטים:  356-79233213

 

 אטקציות במלטה

חופים חוליים הם מצרך נדיר, אבל אם בכל זאת חפצה נפשכם לטבול במימי הים התיכון - ניתן להגיע לחופי רחצה מעטים, כמו מפרץ מליהה, הממוקם בצפון מלטה - רצועת חוף צרה וקצרה (אך מהארוכות שבמלטה). בגוזו נמצאים מפרץ רמלה  ( כן. כשמה של העיר אצלנו. הרי דיברנו על הדמיון.. ובקומינו ( אחרי הביקור בבית הקברות היהודי)  קיפצו ללגונה הכחולה עם מימיה הצלולים והרדודים.

אחד האתרים המסקרנים במלטה הוא העיר העתיקה מדינה ( בירתה הקודמת של מלטה) המרוחקת כדי רבע שעה משדה התעופה. במדינה מתגוררים כ-350 תושבים בלבד, מיוחסים ובעלי ממון. הרחובות צרים וקטנים ולכן הנסיעה במכונית מותרת רק לתושבי המקום. הזרים מוזמנים להחנות את רכבם בעיר הסמוכה "רבאט" ולהיכנס למדינה ברגל דרך שער הכניסה העתיק. בעיר עצמה ניתן להתנייד בכרכרות רתומות לסוסים, אבל מומלץ לא לוותר על סיור רגלי ברחובות הציוריים והשוממים.

מפעל פליימוביל

כן. לא טעיתם בקריאה. המפעל המפורסם בעולם, מצוי במלטה ואם מגיעים עם ילדים זו חוויה. במקום מרכז מבקרים  ומשחקיה( מחיר כ20 יורו) ומספרים שזה מעניין. לא חויתי.

כפר הנופש פופאי

עולם הילדים יודע היטב את עלילותיו של פופאי  וסרט שצולם במקום הותיר את את רישומו על תושבי האי שהחליט לשמרו כאתר תיירותי.

האי גוזו

אי אפשר להיות במלטה בלי ביקור באי השני בגודלו גוזו. שיט  במעבורת בן כחצי שעה  (מחירים נוחים בהחלט) יפגיש אתכם את תושבי האי מאירי הפנים.

טיפ לסיום: באי אין נציגות ישראלית ( השגריר באיטליה הסמוכה מופקד גם על האי הזה) וקחו זאת בחשבון אם צריכים להזקק לשירותי השגרירות. בית חב"ד יקשר אתכם גם בנושא הזה. שלא תזדקקו בכל מקרה.

ואחרי כל זאת. במלטה כבר ביקרתם?  באביב הקרוב מתחילים  באשת טורס לשווק חבילות טיולים לאי לציבור הדתי. כבר היום יש שלוש טיסת שבועיות מסודרות.טיסה נעימה.








מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו






"