שלמה יקירי, קראתי את מאמרך בשקיקה, הזדהיתי מאד עם הקריאה עמה חתמת את מאמרך, אבל לפחות בעיניי פספסת את הנקודה המרכזית.
ציטוט: "לחברה החרדית ולשמאל הישראלי יש כבר שנים ארוכות תכונה משותפת בולטת אחת: התלהבות מעטה מאוד מהמיינסטרים הישראלי האוהד מאוד את צה"ל. בשני הקצוות הללו, אשר מעט מאוד קושר ביניהם, לא מתלהבים ממבצעים צבאיים, ממדים, ממסדרים ומשאר סמלים מיליטריסטיים, אשר מאפיינים במידה רבה את ה"יחד" הישראלי".
אז זהו, שלא מדויק. קודם כל אנחנו, החרדים, לא טיפוסים מתלהבים. אבל זה בהומור. לעצם העניין, החרדים מכירים בערך השמירה של צה"ל על מדינת ישראל. רק במבצע עמוד ענן האחרון יצאו כל תושבי הדרום מגדרם כדי להוקיר את פעילות החיילים העומדים על מערכת כיפת הברזל ומשמשים שליחים נאמנים לבורא עולם בהצלת תושבי אשדוד ושאר אזורי הדרום. למדנו למען הצלחת החיילים, קראנו פרקי תהילים, והפצרנו למען הגנתה של המדינה.
אבל יש נושא אחד שהוא מעל הכל. וכן, גם מעל הצבא. זהו לימוד התורה בישיבות. זהו סלע קיומינו. כור ההיתוך של הדור הבא. למעלה ממיליון איש מאמינים בערך הזה (וכן, אני כולל כאן גם חלקים נרחבים ממצביעי הבית היהודי!). הוא זה ששמר עלינו לאורך הדורות והוא זה שימשיך לשמור עלינו.
אחי הדתיים, זוכרים כיצד נשכנו שפתיים בזעם בלתי מוסתר כשיאיר לפיד נהג להאשים אותנו (כן, עד לא מזמן היינו יחד!) בסחטנות המדינה? זוכרים את המשפט הנדוש "יש להפסיק את תיעול התקציבים לישיבות ולהתנחלויות"? באותה שעה היינו שוצפים-קוצפים על הפופוליזם שבדברים. כל דרדק פוליטי יודע שהבזבזת האיומה בתקציב הביטחון ובאין ספור סעיפים עולים עשרות מוני על תקציבי התנחלויות וישיבות שמגיעות לנו בצדק כאזרחים שווי זכויות.
התכונה המאחדת בין החרדים לשלי יחימוביץ' הוא היעדר הפופוליזם. שלי יחימוביץ' בגבורה ראויה לשבח לא נסחפה באווירת הפופוליזם במהלך השנה האחרונה. לא כשהשוויון בנטל היה נחלת הפוליטיקה, לא ערב הבחירות ולא אחריה. בניגוד לנפתלי בנט שהחליט לחנך את החרדים "ולהוציא אותם מהמלכודת" – היא דיברה על הנושאים האמיתיים המצויים כאן בבעיה לא פשוטה: הדיור, יוקר המחיה. היעדר פופוליזם. זה מה שמאחד בינינו.
ונכון, אנו בהחלט מתכוונים לצעוד עמה בקרוב מאד לעתיד טוב יותר. עם הדתיים, או למצער בלעדיהם.