דולרים
דולריםפלאש 90

לאחרונה נפטר בשיבה טובה אחד מגדולי הכלכלנים בעולם בכל הזמנים, ג'יימס ביוקנן, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1986.

אי אפשר להגיד עליו שהוא היה מפורסם מאוד בקרב הציבור הרחב או אפילו בקרב הכלכלנים עצמם, אך עבודתו, יחד עם שותפו גורדון טולוק, היא אולי החשובה ביותר שנעשתה אי פעם בתחום מדעי הכלכלה.

ביוקנן וטולוק ניתחו לעומק את המערכת הפוליטית והוכיחו למעשה שדרך הפעולה שלה אינה מאפשרת תהליך קבלת החלטות שמיטיב עם הציבור. במקום זה, הוא מקדם את האינטרסים של הפוליטיקאים עצמם במקום אלה של הציבור, כאשר אין חפיפה אוטומטית בין שני סוגי אינטרסים אלה בשל לחצים של קבוצות לחץ ולוביסטים. במילים אחרות, הרציונליות הפוליטית של הפוליטיקאים מובילה אותם לדאוג לאינטרסים של עצמם, כאשר לא פעם זה נעשה על חשבון הציבור.

זה אולי נשמע מובן מאליו וברור להרבה קוראים אך הרעיון הזה עומד בסתירה משמעותית לרעיון של הדמוקרטיה הייצוגית. ובאמת ביוקנן פיתח תחום חדש, ניתוח ופיתוח הדמוקרטיה החוקתית והמוסדות השלטוניים, כאשר הוא הבין שהדרך היחידה לרסן את השתוללות המשטרים והממשלות הוא ליצור חוקי משחק חוקתיים קשוחים שיחשקו את יכולת הממשל להשתולל.

תפיסתו חשובה ומרכזית כל כך שיש להקדיש בהזדמנות טור שלם ומפורט בעניינה אך עכשיו אני רוצה לתת פשוט דוגמה על מנת להמחיש את הדברים.

העיתון החסידי המוביל "המודיע" מקיים, מלבד המהדורה שלו בעברית, גם מהדורה באנגלית ובצרפתית, אך הקו העקרוני של עיתונים אלה אמור להיות זהה או דומה מאוד, לכל הפחות. אלא שזה לא תמיד המצב, והנה דוגמה: במהדורה באנגלית, העיתון פרסם לאחרונה מאמר מערכת מצויין ביותר ומושקע מאוד שמתנגד בתוקף לעלייה בשכר מינימום, והמאמר מצטט שלושה כלכלנים, מילטון פרידמן ז"ל, ארמן אלצ'יאן ז"ל (שנפטר לפני מספר ימים גם כן) ויבלחט"א, ידידי רוס רוברטס, כלכלן יהודי דתי מוביל בארה"ב. מה שמעניין הוא ששלושת הכלכלנים האלה מזוהים עם האסכולה האוסטרית או עם האסכולה של שיקגו, ובוודאי תומכים נלהבים של שוק חופשי. ודווקא אותם בחר "המודיע" לצטט.

וזאת רק דוגמה אחת. העיתונות והציבור החרדי בארה"ב נוטים בצורה מובהקת לטובת עמדות כלכליות וחברתיות מאוד ליברליות, ממש ברוח הטור שאני מפרסם פה. כמובן, אין זה מפתיע, הן בגלל שזאת כמובן רוח היהדות והן בגלל שזאת האמת המדעית והמחקרית.

אם כן, צריך להבין ולהסביר את העובדה שאחיהם החרדים לדבר ה' שבארץ ישראל מביעים לא אחת עמדות הפוכות לחלוטין, לא פעם עמדות הקרובות לאלו של שלי יחימוביץ'. התשובה כמובן פשוטה ומובנת מאוד על פי מה שג'יימס ביוקנן אמר: הכל אינטרסים. בארה"ב, אין לציבור החרדי כח פוליטי משמעותי ברמה הלאומית ולכן הוא גם משוחרר ויכול להגיד את האמת הפשוטה. בנוסף, בתור מיעוט קטן מאוד, הוא מבין את משמעותו וחשיבותו של החופש. בישראל, לעומת זאת, יש כמובן לציבור החרדי כח פוליטי לא מבוטל והוא כבר מזמן לא מיעוט קטן ולכן הוא מעדיף להיות שותף לקרב על העוגה התקציבית במקום לפעול בכיוון המתבקש של הקטנת המעורבות של המדינה בחברה ובכלכלה.

אני רואה בציבור החרדי שותף אידאולוגי לדרך הליברלית מהרבה סיבות. אבל כדי שהשותפות הזאת תוכל  להתגבש ולהתקיים לטווח ארוך, צריך קודם כל לשנות באופן ברור את מערכת התמריצים, כפי שביוקנן הסביר, אחרת זה לא יילך. מערכת הרווחה צריכה לעבור קיצוץ משמעותי וחייבים להגיע במהירות למצב בו לא ניתן להתקיים ממנה, אלא אם כן מישהו ח"ו נכה כבד או חולה מאוד. בנוסף, צריך לאפשר יציאה לעבודה של הציבור החרדי על מנת שהוא יוכל להשתלב ללא כפייה בכלכלה הישראלית.

אין ספק שיש פה בעיה קשה של ביצה ותרנגולת אך עם קצת מזל ונחישות, אפשר לשנות לטובה ואיילת שקד פרסמה בטוויטר שלה ש’"לראשונה בישראל תקום קואליציה מובהקת ימין כלכלי ליברלי ואופוזיציה מובהקת סוציאל דמוקרטית. שבת שלום!". אני מאחל הרבה הצלחה לממשלה החדשה שתקום ככל הנראה השבוע ומקווה שהיא תדע לפעול בכיוון הזה. אם כן, נרוויח בעלי ברית חדשים וחשובים, החרדים, שכביכול נמצאים היום במחנה הסוציאל-דמוקרטי. זה לא גזירת גורל ובע"ה, זה ישתנה.