הושבעה הממשלה ה-33 של מדינת ישראל

חברי ממשלת ישראל ה-33 הושבעו הערב במליאת הכנסת לאחר ש-68 ח"כים אישרו את הקמת הממשלה. השרים יגיעו הערב למשכן הנשיא.

עוזי ברוך, ז' בניסן תשע"ג, | עודכן: 19:54

הממשלה ה33
הממשלה ה33
פלאש 90, מתי ש.


טוען...

חברי ממשלת ישראל ה-33 הושבעו הערב (שני) במליאת הכנסת.

מוקדם יותר אישרו חברי הכנסת את הקמת הממשלה ה-33 של מדינת ישראל, ברוב של 68 בעד ו-48 נגד.

השרים יגיעו בהמשך הערב למשכן הנשיא.

השרים ממפלגת הליכוד-ביתנו:

בנימין נתניהו - ראש הממשלה ומכהן כעת גם כשר החוץ. - את דרכו הפוליטית החל נתניהו כשגריר באו"ם וכסגן שר החוץ. לראש ממשלה נבחר בפעם הראשונה (בבחירה ישירה) בשנת 1996 וכעת זו הקדנציה השלישית שלו בתפקיד. נתניהו הוא ראש הממשלה שמכהן את תקופת הזמן הממושכת ביותר בתפקיד (במצטבר מלבד ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון.

משה (בוגי) יעלון - שר הביטחון - הרמטכ"ל ה-17 של צה"ל והאישיות הבטחונית הבכירה בממשלה ה-32. תקופת כהונתו של יעלון כרמטכ"ל התאפיינה בעיקר במלחמה בטרור הפלסטיני וסיומה הגיע זמן קצר לפני ההתנתקות. לכנסת נבחר יעלון לראשונה בשנת 2009, אך לא מונה לתפקיד בו חשק, שר הביטחון. כעת, לאחר קדנציה אחת במשרד לעניינים אסטרטגיים, מונה יעלון לתפקיד.

גדעון סער - שר הפנים - עוד בהיותו נער היה גדעון סער תומך ופעיל בתנועת התחייה, אוריינטציה פוליטית חריגה בקרב חבריו ובני כיתתו ב"תיכון חדש" בתל אביב. אחרי קריירה קצרה כעיתונאי וקריירה קצרה מאוד כפרקליט מונה בשנת 1999 למזכיר הממשלה, חצי שנה לפני נפילת ממשלת נתניהו הראשונה. בשנת 2003 נבחר לראשונה לכנסת ובממשלת נתניהו השנייה כיהן כשר חינוך. על אובדן המשרד פוצה בקבלת תיק הפנים.

גלעד ארדן - שר התקשורת והגנת העורף - את דרכו הפוליטית החל כיועצם של ראשי הממשלה בנימין נתניהו ואריאל שרון. לכנסת נבחר ארדן לראשונה בשנת 2003. בממשלה היוצאת ביקש וקיבל את המשרד להגנת הסביבה, אותו הפך ממשרד שולי וזנוח למשרד הנמצא במוקד העשייה וההתעניינות התקשורתית. על נאמנותו לנתניהו תוגמל בשדרוג מסויים בממשלה הנכנסת.

ישראל כץ - שר התחבורה - יועצו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, אשר נכנס לכנסת לאחר שאהוד אולמרט נאלץ להתפטר ממנה בשנת 1998 עקב כהונתו כראש העיר ירושלים. ניסיון שעשה להתמודד על הנהגת תנועת הליכוד מול נתניהו לאחר פרישת שרון עם "קדימה" לא צלח. מונה לשר התחבורה בממשלה הוצאת וקיבל את מבוקשו, להישאר באותו התפקיד.

יצחק אהרונוביץ' - השר לביטחון פנים - את הקריירה המשטרתית עשה אהרונוביץ' בעיקר במג"ב, שם החל כקצין זוטר וסיים כמפקד הזרוע החצי צבאית של המשטרה. תפקידו האחרון במשטרה היה סגן המפכ"ל. בשנת 2006 נבחר לכנסת מטעם סיעת "ישראל ביתנו", בשנת 2007 מונה לשר התיירות אולם עם פרישת מפלגתו מממשלת אולמרט התפטר מתפקידו. בממשלה היוצאת מונה לשר לבטחון הפנים וכעת הוא ממשיך בתפקיד. 

לימור לבנת - שרת התרבות והספורט - בתו של לוחם הלח"י עזריאל לבנת והזמרת ולוחמת הפלמ"ח שולמית לבנת. לכנסת ה-12 נכנסה רק לקראת תום ימיה, בשנת 1992, ומאז היא מכהנת ברציפות כחברת כנסת. ברזומה של לבנת שתי קדנציות שנויות במחלוקת כשרת חינוך ובקדנציה הקודמת מונתה לשרת התרבות והספורט, תפקיד בו תמשיך גם בממשלה החדשה.

יובל שטייניץ - יחסים בינלאומיים - כסטודנט צעיר היה שטייניץ איש שמאל, פעיל מרכזי ב"שלום עכשיו". שטייניץ הצעיר אף נפצע מהרימון שזרק יונה אברושמי והרג את פעיל השמאל אמיל גרינצוויג. בשנת 1994, בעקבות הסכמי אוסלו, שינה את עמדותיו ועבר לימין. לכנסת נבחר לראשונה בשנת 1999 ונחשב למקורב לנתניהו. על נאמנותו תוגמל בממשלה היוצאת בתיק האוצר, עליו לא הצליח לשמור בממשלה הנכנסת.

סילבן שלום - שר האנרגייה והמים, והשר לפיתוח הגליל - אחרי קריירה קצרה כעיתונאי, כהונה בתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית וכהונה כיו"ר חברת החשמל נבחר שלום לכנסת בשנת 1992. לשיא הקריירה הפוליטית הגיע בממשלות שרון, הראשונה והשנייה, בהן כיהן כשר האוצר וכשר החוץ. נחשב במשך שנים ליריבו של נתניהו על הנהגת הליכוד ובין השניים שררו יחסים מתוחים לאורך השנים.

עוזי לנדאו - שר התיירות - אחרון נסיכי תנועת החירות ובנו של איש האצ"ל, חבר הכנסת והשר חיים לנדאו. לכנסת נבחר לראשונה בשנת 1984 וכיהן בה עד לשנת 2006, אז מוקם במקום ה-14 ברשימת הליכוד שלא הספיק על מנת להיבחר לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הצטרף ל"ישראל ביתנו", מוקם במקום השני ברשימה ומונה מטעמה לשר התשתיות (שהפך לשר האנרגיה והמים). בממשלה הנכנסת יאלץ להסתפק בתיק התיירות. 

יאיר שמיר - שר החקלאות - בנו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, קצין בכיר לשעבר בחיל האוויר, אשר עם פרישתו מצה"ל לאחר 25 שנות שירות עבר לעולם העסקים. שמיר היה הרכש המרכזי של סיעת "ישראל ביתנו" לקראת הבחירות האחרונות, הוצנח למקום השני ברשימת המפלגה (מקום רביעי ברשימה המאוחדת) וכעת יכנס לתפקיד שר החקלאות, בו החזיקה עד עתה אורית נוקד.

סופה לנדבר - שרת הקליטה - עלתה לישראל בשלהי שנות ה-70. נבחרה לראשונה לכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנת 1996 וכיהנה בכנסת במשך שתי קדנציות. לכנסת 16 נכנסה למשך זמן קצר בלבד, לקראת תום הקדנציה, ומייד לאחר מכן עברה למפלגת "ישראל ביתנו". בבחירות האחרונות היתה האישה ששובצה במקום הגבוה ביותר ברשימת "הליכוד ישראל ביתנו". בממשלה היוצאת כיהנה כשרת הקליטה, תפקיד עליו היא שומרת גם כעת.

השרים ממפלגת יש עתיד:

יאיר לפיד - שר האוצר - בנוש ל מנהיג שינוי לשעבר, יוסף (טומי) לפיד. עיתונאי מוערך במשך שנים ארוכות אשר עבד בכלי תקשורת מרכזיים כדוגמת "מעריב", "ידיעות אחרונות", וערוץ 2. פלירטט במשך שנים עם האפשרות להיכנס לפוליטיקה ונאלץ לעזוב את הגשת התכנית "אולפן שישי" לאחר שהתברר שכוונותיו רציניות. הקים את מפלגת יש עתיד והביא אותה להישג חסר תקדים. 19 מנדטים למפלגה שקמה יש מאין.

הרב שי פירון - שר החינוך - בנה של סגנית ראש העיר בת ים, ממקימי ישיבת ההסדר בפתח תקוה, פעיל במשך שנים ארוכות בתחום החינוך ורב הקהילה הדתית בישוב אורנית שבשומרון. הקים יחד עם התעשיין דב לאוטמן את תנועת "הכל חינוך" ושימש כמנכ"ל התנועה בשנים האחרונות. נחשב לאחר האנשים הקרובים ביותר ליאיר לפיד ולאיש אמונו.

יעל גרמן - שרת הבריאות - ראש עיריית הרצליה לשעבר ואחת הנשים היחידות שעמדו בראש רשות מקומית גדולה בישראל מאז ומעולם. חברת תנועת מרצ לשעבר, מטעמה התמודדה גם על תפקיד חברת מועצת העיר וגם על כהונת ראש העיר הרצליה. ידועה בדעותיה הליברליות ובתמיכתה בקהילה הלהט"בית. קיחוותה להתמנות לשרת הפנים אך תיאלץ להסתפק בתיק הבריאות.

מאיר כהן - שר הרווחה - ראש עיריית דימונה בעשר השנים האחרונות. בעברו היה כהן איש חינוך, ושימש כמורה וכמנהל בית ספר תיכון בדימונה. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2003 הצטרף ל"ישראל ביתנו" והתמודד מטעמה על ראשות העיר. לאחרונה הצטרף למפלגת "יש עתיד" אך המשיך לכהן בראשות עיריית דימונה עד לבחירתו לכנסת ה-19. קיווה להתמנות לשר הפנים אך יאלץ להסתפק במשרד הרווחה.

יעקב פרי - שר המדע - שירת בשב"כ במשך 28 שנה והתקדם בסולם הדרגות עד שמונה לראש השב"כ בשנת 1988. לאחר פרישתו בשנת 1994 פנה לשוק הפרטי ושימש בשורה של תפקידים בכירים במשק, ביניהם מנכ"ל סלקום ויו"ר דירקטוריון בנק מזרחי טפחות. במהלך השנים הללו עסק פרי בפעילות ציבורית ענפה, התפקד לקדימה, ולבסוף היה אחד מראשוני המצטרפים ל"יש עתיד".

השרים ממפלגת הבית היהודי:

נפתלי בנט - שר הכלכלה והמסחר - השתחרר מצה"ל לאחר שירות כלוחם וכקצין בסיירת מטכ"ל וביחידת מגלן. לאחר שחרורו הקים את חברת ההייטק סאיוטה יחד עם כמה חברים והוביל אותה לאקזיט שהפך אותו ואת חבריו לאמידים. שימש תקופה קצרה כראש לשכתו של נתניהו בתקופה בה היה נתניהו יו"ר האופוזיציה. לאחר מכן שימש כמנכ"ל מועצת יש"ע ונבחר ברוב גדול ליו"ר המפד"ל בפריימריס של המפלגה.

אורי אריאל - שר השיכון - מותיקי הפעילים בהתיישבות ביהודה ושמרון. שימש כמזכ"ל מועצת יש"ע במשך כעשור שנים ומונה לראש המועצה הראשון של בית אל לאחר שזו הוכרזה כמועצה מקומית נפרדת. לאחר רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) נכנס אריאל לכנסת. במהלך הכנסת היוצאת תפס מקום מרכזי לאחר שנבחר ליו"ר הועדה לביקורת המדינה ולחבר הועדה לבחירת שופטים.

אורי אורבך - השר לענייני אזרחים ותיקים - שימש כעיתונאי במשך שנים ארוכות בתקשורת המגזרית ובתקשורת הכללית. היה בעלח טור בעיתון "ידיעות אחרונות", וייסד את התכנית "המילה האחרונה" בגל"צ עם שותפתו להגשה עירית לינור. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 צורף לרשימת הבית היהודי ונותר ברשימה גם לאחר הפילוג ופרישת תקומה. פעל לאיחוד הציונות הדתית והיה התומך המרכזי של נפתלי בנט בפריימריס במפלגת "הבית היהודי".

שרים ממפלגת התנועה:

ציפי לבני - שרת המשפטים - בתו של לוחם האצ"ל איתן לבני. שירתה במשך כארבע שנים במוסד ולאחר מכן למדה משפטים ועסקה בעריכת דין במקביל לפעילות פוליטית בליכוד. נבחרה לכנסת בשנת 1999 ותחילה הציגה עמדות ניציות. לאחר הצגת תכנית ההתנתקות הפכה לאחת התומכות בה וסייעה לאריאל שרון בהעברתה בכנסת. פרשה עם שרון ל"קדימה" ומונתה לשרת חוץ בממשלת אולמרט. בקדנציה הקודמת הביאה את קדימה להישג, כמפלגה הגגדולה בכנסת, אך נכשלה בניסיון להתמנות לראש הממשלה. ערב הבחירות הקימה את "התנועה" אך קיבלה מספר מנדטים נמוך משציפתה. 

עמיר פרץ - השר להגנת הסביבה - נבחר לראש עיריית שדרות בשנת 83 מטעם המערך ובשנת 1988 נבחר לכנסת מטעם המפלגה. בשנת 1994 חבר לחיים רמון אשר כבש אז את ראשות ההסתדרות ושינה את פניה. לאחר פרישת רמון נבחר ליו"ר ההסתדרות וכיהן בתפקיד עד שנת 2006, אז נבחר ליו"ר העבודה. בממשלת אולמרט מונה פרץ לשר הביטחון, אך בעקבות מלחמת לבנון השניה הפסיד בפריימריז לברק והודח מהתפקיד. הפסיד ליחימוביץ' בקרב על הנהגת העבודה. ערב הבחירות פרש ממפלגתו וחבר למפלגת "התנועה" בראשות לבני.

סגני שרים

הרב אלי בן דהן, מהבית היהודי, יכהן כסגן שר הדתות ללא שר מעליו.

אבי וורצמן, מהבית היהודי, סגן שר החינוך,

מיקי לוי מיש עתיד, סגן שר הרווחה.

אופיר אקוניס, מהליכוד סגן שר המקשר בין הממשלה לכנסת

דני דנון מהליכוד, סגן שר הביטחון

זאב אלקין מהליכוד, סגן שר החוץ

ציפי חוטובלי מהליכוד, סגנית שר התחבורה







מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו