טור על זוגיות ומשפחה במדור נשים עם מנחת הנישואין שרית יורב. מדי שבוע נעלה שאלה בנושאי זוגיות, נישואין, משפחה ועוד.
שאלה: השנה החלטנו לסגור את הבית בפסח, למכור לגוי את החמץ ולהגיע להורינו כבני חורין. חצי מהחג נהיה אצל הורי וחצי מהחג אצל הורי בעלי. למרות שההחלטה היתה משותפת לבעלי ולי, כעת, כשבוע לפני החג, לבעלי יש היסוסים לגבי הצלחתה של התכנית. ב"ה יש לנו ארבעה ילדים והם מלאי מרץ ועליזים. ההורים שלנו כבר לא כל-כך צעירים. אולי זה מכביד עליהם? אולי לילדים (הגדולה בת שש) זה יהיה קשה – לעבור מבית לבית, כאשר זה לא הבית שלהם? לי קשה מאוד לנקות את הבית, יש לי עומס גדול בעבודה בתקופה זו של השנה, ואני ממש לא אוהבת את הרעיון של הכנסת עוזרת בית הביתה – שתסדר לי את הבית שלי (קשה לי לחשוב על כך שמשיהו אחר ייגע בדברים שלי ויסדר וינקה אותם). ההורים שלי מארחים אותנו ברצון ובשמחה. גם ההורים של בעלי משדרים שזה בסדר לגמרי מבחינתם אם נהיה אצלם שלושה- ארבעה ימים. האם זה באמת מוגזם? אשמח לשמוע מה דעתך.
תשובה: שואלת יקרה, ניכר מדברייך שאת מאוד רגישה לבעלך, לילדים ולהורים משני הצדדים. את רוצה שכולם ירגישו טוב ונעים, ומנסה שבמגוון האפשריות הקיימות במציאות לתמרן ולמצוא את הפיתרון שיהיה טוב לכולם. באמת חשבת שמצאת, ההורים שלכם שמחים וגם את. אבל לבעלך משהו מפריע.. הוא תולה את זה בהורים ובילדים, אבל אני ממליצה לך לפתוח איתו שיחה כנה ופתוחה (באווירה טובה כמובן – כוס קפה וכו'...כפי שאני תמיד אומרת). איך הוא מרגיש אצל הורייך? איך הוא מרגיש אצל הוריו? ייתכן שהוא יאמר שהכל בסדר אצלם והוא מאוד נהנה, אבל ייתכן שבשיחה לעומק תופתעי לגלות שבעלך מעדיף את הפינה שלו, את הבית שלו, קשה לו להתארח לכמה ימים אצל הורייך.
"לא זה לא אישי, נגד הורייך, הם אנשים נפלאים", כך הוא יאמר, "קשה לי גם אצל הוריי". הוא יכול לומר: "בחג זה זמן שבו אני מספיק ללמוד תורה, יותר ממה שאני מספיק בימות השגרה, ואצל ההורים זה לא מתאים להסתגר כל היום בחדר ולא להתייחס לאנשים שמסביב". או לומר: "בחג אני אוהב לטייל באיזו מגורינו עם הילדים ולא להיות סגור בבית של ההורים". אני רק נותנת כאן שתי דוגמאות אפשריות, אבל ייתכנו כמובן עוד סיבות רבות מדוע בעלך מעדיף להישאר בביתכם המוכר והחביב ולא לבלות הרבה זמן אצל ההורים. כל זה לגבי תחושתו של בעלך.
וכעת לגבי הילדים – אפשר לחוש את פני השטח לראות עד כמה הילדים שמחים לנסיעה, להפיק לקחים מהחג הקודם (סוכות או פסח של שנה שעברה), אם הייתם אצל ההורים ואיך היה, האם הילדים נהנו או שהמעברים באלו הוציאו אותם מ"איפוס". כמובן שזה שונה מילד לילד – יש ילדים יותר "קלילים" ויש ילדים שיותר צריכים את הפינה המוכרת שלהם.
לגבי ההורים שלך ושל בעלך, זוגות רבים חושבים שברור מאליו שההורים ישמחו לארח אותנו. לא תמיד חושבים על הנתון הנוסף והמשתנה – ב"ה עם השנים מספר הילדים שלכם עולה ובהתאמה גם גילם של ההורים עולה ולעיתים כוחותיהם הנפשיים והפיזיים נשחקים. לכן, גם אם בשנים הקודמות לנישואיכם הייתם מגיעים להורים והכל זרם ובכיף, יש לברר זאת שוב מחדש – האם טוב להורים שאתם מגיעים אליהם? לכמה זמן הם היו מעדיפים שתגיעו (לליל הסדר, לליל הסדר + יום נוסף? אולי בכלל ליומיים בחול המועד? לשבת חול המועד? וכו'..)?
כמעט תמיד, אני מעדיפה את הגישה הישירה בבירור סוגיות מעין אלו, במקום לנחש ניחושים או לעשות "סבב-סקר" בין האחים (מה היו הורינו מעדיפים?), עדיף וכדאי לשאול את ההורים עצמם - אם זה נוח לכם שאנחנו מגיעים? במה אפשר לעזור בהכנות? מתי להגיע ולכמה זמן? אולי תתפלאי לגלות שלפעמים שומעים תשובות מפתיעות. יש הורים שלא נעים לומר לילדיהם "לא, לא נוח לנו שתגיעו עכשיו" או "קשה לנו שאתם נמצאים הרבה זמן" , הם חוששים שבכך יאבדו את הקשר עם הילד הנשוי, והוא יותר לא ירצה לבוא להתארח. בשביל המשך הקשר הבין-דורי הזה (סבים-הורים-ילדים/נכדים) הם מוכנים לעשוב הרבה, לעיתים הרבה מעבר ליכולותיהם הפיזיות. מעין הקרבה ומסירות נפש, למען מטרה נעלה. את, ברגישותך יכולה לעזור להם שההקרבה הזו לא תהיה "גדולה עליהם" ולברר מה באמת הם יכולים לעזור לך ובמה את יכולה לעזור להם. אני מבינה שאת חייבת את העזרה הזו, של האירוח, בגלל העומס בעבודה, אבל אני בטוחה שאם באמת תהיה בעיה מצד בעלך, הילדים או הורייך – את תמצאי פתרון. אולי אפילו בדמות עוזרת בית, שאת לא כל-כך מחבבת..
אולי זו תהיה ההקרבה שלך, לכבוד החג ובעיקר לכבוד הקב"ה ששמח בבניו שכל-כך טורחים עבור החג ועבור שמחת ילדיהם, הוריהם ובן זוגם! נכון, לא קל לגרום לכך שכולם יהיו מרוצים – הבעל, הילדים וההורים... אתגרים רבים מזמן לנו החג, וביניהם גם האתגר הזה. אני מאמינה בך לגמרי, שעם כל הרגיות שלך תצליחי, עם הרבה תפילות ועם נכונות (וגם ביצוע..) לעשות בירורים אמיצים, להיות מוכנה לקבל תשובות שאולי לא כל-כך תשמחי בהן, שאולי יסבכו אותך, כי תצטרכי עכשיו (ברגע הכמעט אחרון..) לשנות תוכניות. שיהיה לך בהצלחה רבה וסייעתא דשמיא בכל התימרונים! חג שמח וכשר!
שרית יורב - מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים sarityorav@gmail.com