לטענת הרב יונה, רוב ילדינו מאמינים כי ליל הסדר נועד ללמד ולהזכיר את שאירע לאבותינו לפני אלפי שנים.
בעיניהם, "חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" מובנו לדמיין שאתה חי אז, בדור המדבר, לפני דורות רבים. חלק מגדילים לעשות ואף מתחפשים או מכינים הצגה קצרה בלבוש של יוצאי מצרים, זאת במקום לדעת את אשר חידדו לנו גדולי החסידות ואף הראי"ה זצ"ל – כי משימתנו שלנו היא להמשיך לחתור לחירות אישית ולאומית בימינו.
עלינו לזהות את המיצרים בהם אנו משועבדים ולהמשיך לעמול בעצמינו על חירותנו. במובן זה, "חייב אדם לראות עצמו" פירושו להבין שגם היום עלינו להמשיך להשתחרר – משעבודים למותגים ולסלולאריים, לתפיסות מוטעות ולדוגמות חשיבתיות.
אף בנושא זה, כך לפי הרב יונה, אין אמתי יותר מאשר דוגמא אישית של ההורים. אף הם צריכים באומר חייהם לשדר חתירה מתמדת אחר חירות מתחדשת. לדעתו, אחד מהממדים בהם עלינו כהורים לבחון האם אנו משועבדים או לא, הוא בעצם תפיסת ההורות שלנו.
לעתים קרובות אנשים ננעלים על תפיסות הורות מסוימות – בין כי אלו הדרכים בהן הם חונכו לפני שנות דור; בין כי אלו הדרכים שהם נקטו עת ילדיהם הראשונים היו צעירים ובין מכל סיבה אחרת. לדעת הרב יונה, פסח מהווה הזדמנות גם להורים (ולמחנכים) לבחון האם הם משועבדים לתפיסות חינוכיות שכבר אינן הולמות את צרכי הדור, ולהשתחרר מהן – למען המשך בניין חינוכי של משפחתנו מתוך חירות.