ד"ר זוהר קמפף, איש החוג לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, מומחה להתנצלויות פוליטיות ודיפלומטיות, סבור כי ההתנצלות הישראלית בפני טורקיה אינה השפלה.
ביומן ערוץ 7 מנתח ד"ר קמפף את שיחת ההתנצלות של נתניהו בפני ארדואן על אירועי המרמרה, וקובע כי בניגוד לדרישה הטורקית לא הייתה כאן השפלה ישראלית, אלא מהלך שכל אחד יכול לפרשו כהבנתו ובכך לאפשר חזרה לנורמליזציה.
בדבריו מגדיר ד"ר קמפף את האופן בו בוצעה ההתנצלות הישראלית כ"לא פחות ממבריק", כלשונו. זאת כיוון שאין מדובר בהשפלה שבה חפצו הטורקים. "הטורקים רצו התנצלות פומבית מעל הדוכן ומול מצלמות שנכה על חטא, שנתניה ימרח את עצמו בזפת ובנוצות, רצו פיצויים, רצו את הסרת הסגר מעזה ורצו התנצלות על הרג אזרחים טורקיים ופגיעה בכבוד הטורקי". לעומת זאת, מציין קמפף, קיבלו הטורקים התנצלות טלפונית ולא טקס השפלה פומבי, ובשיחה טלפונית שאין לה תיעוד עיתונאי ניתנים הדברים לפרשנות של כל צד כפי חפצו ובכך מתאפשר חזרה לנורמליזציה.
כשהוא מעמיק בציטוטים שפורסמו בתקשורת מתוך שיחה זו מציין קמפף כי הנוסח כלל צער על פגיעה באזרחים או על כל טעות שנעשתה. זאת בשעה ששני דו"חות חקירה שבדקו את הפרשה העלו שלא נמצאו בפעילות החיילים טעויות מבצעיות שמטילות אשמה על ישראל, כך שהנוסח מלמד שההתנצלות היא על טעות שלא נעשתה.
כמומחה להתנצלויות מדיניות, מספר ד"ר קמפף, כי לפני שיחה שכזו מתכנסים צוותים משני הצדדים לנסח אמירות שתוכלנה להתפרש על פי רצון כל אחד מהצדדים, וישיבות אלה נמשכות זמן רב עד להשגת נוסח מוסכם.
קמפף מזכיר בדבריו תקדימים היסטוריים כאשר מטוס ביון חצה את גבול סין ויורט על ידי הכוחות הסיניים, כמו גם כאשר מלחים בריטיים נלכדו בידי האיראנים. בשני המקרים ישבו צוותים על הנוסח שיאפשר לכל צד להציג הישג ובלבד שניתן יהיה לשוב לנורמליזציה.
קמפף מזכיר ומציין כי בעוד התנצלות בין אנשים כוללת ממד מוסרי הרי שכאשר הצדדים הן מדינות מדובר בעיקר באינטרסים ופחות במוסר, גם אם מדובר במקרה של חיי אדם שהצד המוסרי שבהם קיים.