שר האנרגיה והמים, התשתיות הלאומיות ופיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, מתייחס בראיון מקיף לעיתון "בשבע" לתחילת הזרמת הגז ממאגר "תמר" בסוף השבוע האחרון.
מבחינה לאומית, עד כמה הזרמת הגז הישראלי מהווה "יציאה מעבדות לחירות", כפי שהגדיר זאת יצחק תשובה?
"מדובר במהפכה של ממש. מדינת ישראל לא תהיה עוד מה שהיא הייתה קודם. אנחנו הולכים להיות מעצמת גז. אנחנו הולכים להיות מדינה שיש לה חירות אנרגטית. זו גם חירות וגם עצמאות כלכלית, לצד העצמאות המדינית שיש לנו. המשמעות תהיה חיסכון של מיליארד שקל בחודש למשק האנרגיה. אנחנו מדברים על מצב חדש לחלוטין, גם לגבי חברת החשמל שתשתמש באנרגיה זולה הרבה יותר, וגם לגבי חברות ייצור שחלק גדול מעלויות הייצור שלהן נובע מאנרגיה, שיוכלו להוזיל באופן משמעותי את המחירים ולהתחרות בשוק הבינלאומי ובשוק המקומי. הדבר יאפשר פיתוח עסקי גדול הרבה יותר, קליטת עובדים ועוד. כבר בתשעת החודשים הקרובים, כך מעריך בנק ישראל, נהיה עדים לגידול של עד אחוז בצמיחה וגם זאת כתוצאה מהגז".
אתה מדבר על מעצמה בינלאומית. תוכל לתת לנו נתונים מקבילים ממדינות אחרות בעולם?
"אין בסיס להשוואה, כי התגלית הבאה, 'לווייתן', היא השדה הגדול ביותר שהתגלה בעולם בשנים האחרונות. אין סדרי גודל כאלה. רוב המדינות שאנחנו מכירים הן אותן נסיכויות נפט. לנו יש מרבצי גז שנפעל כדי שבטווח הארוך יגיע גם לצרכנים פרטיים ולתחבורה, כדי להוזיל את עלויות המשק בכל התחומים".
בשעתו היה עימות מול הלבנונים על שטח הקידוח. הם טענו שהשטח שייך להם.
"יש מים טריטוריאליים ויש מים כלכליים. אלו מונחים ברורים וידועים. מים טריטוריאליים משמעותם מים שיש לך ריבונות עליהם ומים כלכליים משמעותם שאם יש בהם גילויים הם שייכים לך, ואנחנו פועלים במים הכלכליים. אין ספקות בעניין הזה".
מתי נרגיש את הדברים בחשבון החשמל?
"לגבי חשבון החשמל והמים: מי שקובע את המחירים הן רשות המים ורשות החשמל, שהן רשויות עצמאיות. גם כאן צריך לנקוט בהיגיון. בשנת 2011, כאשר הופסקה זרימת הגז המצרי, חברת החשמל החלה להשתמש במזוט שעלותו היא פי חמישה מגז. הדבר יצר עלות של 9 מיליארד שקלים שאותם רוצה חברת החשמל לכסות בהעלאת תעריפים, וכך גם לסייע ליציבות הכלכלית שלה. אמרתי שצריך לעשות כעת את המאמצים להשלמת העניין הזה, אבל לדאוג לכך שבתקופה הבאה נחוש בהוזלה ולא לדחות את העניין זמן רב. הנושא נמצא בדיונים בחברת החשמל, אבל בטווח הארוך מדובר בהוזלה של עד 40 אחוזים בעלויות החשמל. צריך לזכור גם שבינתיים חברת החשמל עובדת על פחם ועל מזוט, והמשמעות היא שגם כאשר יש גז, לא כל המתקנים מותאמים מיידית למעבר אליו. ביצוע ההתאמה ייקח עוד זמן".
בסוגיית הבור בתקציב חברת החשמל, אולי נכון לפעול מול משכורות הענק וההטבות של אנשי החברה?
"גם בנושא הזה צריך לפתוח בדיונים. אני חייב לציין שהיום הוא היום הראשון שלי במשרד לאחר ימי השבעת הממשלה והחילופין, ביקור אובמה שמנע הגעה שלנו למשרדים בירושלים וחג הפסח. אמנם קיימנו ישיבות רבות במשרד בתל אביב, אבל טכנית היום הוא יום העבודה הראשון. בכל מקרה, נושא הרפורמה הוא נושא מרכזי וחשוב ואכנס אליו מכאן ואילך".
בחברת החשמל מתייחסים אל חובות הרש"פ כחובות אבודים. המשמעות היא שהנטל מגיע לכתפי האזרח הישראלי. מקובל עליך?
"אני עדיין לא מכיר את הנושא הזה לעומקו. כאמור, רק עכשיו נכנסתי לתפקיד. קראתי על הדברים בתקשורת. לטעמי אין ספק בכך שהרשות הפלשתינית צריכה לשלם את חובותיה. נקודה".
מה עמדתך בסוגיית הצעת החוק שמבקשת למנוע מכירת גז טבעי ישראלי לחו"ל, לפני שמבטיחים את צורכי המדינה לחמישים השנים הבאות?
"ישנה ועדה בראשותו של מנכ"ל המשרד שאול צמח. הוועדה ישבה וקיבלה החלטות לגבי שאלת הכמות שתישאר בארץ וכמה ייצא לייצוא. את הדו"ח הזה קיבלתי ואני לומד. כשאשלים את לימוד העניין ואגיע למסקנות, אעביר אותן להחלטת הממשלה. צריך להיות איזון בין שמירת העתודות לדורות הבאים לבין האפשרות של היזמים להשקיע".
הייתה ביקורת על כך שהזרמת הגז נעשתה בשבת. איך אתה רואה את הדברים?
"יש כאלה שראו אותי עם הקסדה באסדה ומכך התעוררה הביקורת, אבל כמובן שהייתי שם בחול המועד, כמה ימים קודם לכן. גם אני מיצר על כך שלא יכלו לחכות שלוש שעות עד לפתיחה. לא היה קורה שום דבר אם הפתיחה הייתה מתעכבת מעט. הדבר מאחורינו, אבל צריך ללמוד מהטעויות הללו לגבי ההמשך. זה אמנם גוף פרטי שיש לו הפעילות הפרטית שלו, אבל אני חושב שמשיקולי הטעם הטוב ושמירת הזהות שלנו צריך היה לדחות את הדברים. זו טעות ואין לי ספק שבעתיד היא לא תחזור על עצמה".
לסיום, כשר אוצר לשעבר וכאיש פריפריה לשעבר, סוגיית התקציב עולה למרכז תשומת הלב הציבורית. אפשר למנוע פגיעה בשכבות החלשות לצד הצורך בקיצוצים תקציביים?
"צריך לעשות את הדברים בשום שכל. לא להתפרס על שורה ארוכה של מגזרים וקיצוצים קטנים פה ושם, אלא להתמקד בארבעה או חמישה דברים. זה גם עניין של סדרי עדיפויות אמיתי, אבל בוודאי לא לעשות מהלכים שיפגעו בפריפריה ובשכבות החדשות. למעשים כאלה אין מקום ואני מאוד מקווה שלא יבואו עם אותן תכניות עתיקות שרק עוברות ממגירה למגירה ומשר לשר, אלא עם יוזמות חדשניות. דיברתי על כך גם עם ראש הממשלה. אני יודע שהרבה מהפרסומים הם גחמות של פקיד אוצר כזה או אחר ו'עיזים' שמכניסים, כדי שיהיה אפשר להוציא מאוחר יותר. צריך לתת קרדיט וזמן. אני עוקב מקרוב".