סגן שר החוץ, זאב אלקין, נכנס לתפקידו רק לאחרונה, אך נכנס ישר לתקופה "סוערת" מבחינה מדינית. בראיון ל"בשבע" הוא מתייחס לסוגיות המדיניות שעל הפרק.
איך אתה מסכם את ביקור ג'ון קרי?
"אנחנו עדיין לא בשלבי הסיכומים כי מדובר בביקור שפותח סדרה של ביקורים. בכל אופן ניתן לומר שישנה התחלה של היפוך יוצרות. בשנים האחרונות התרגלנו שבכל פעם שמדברים על משא ומתן עם הפלשתינים הלחץ הבינלאומי מופעל עלינו. הפלשתינים מציגים דרישות מוקדמות כמו הצגת מפת ויתורים והעולם חושב שזו דרישה הוגנת. בביקור האחרון, כמו גם בביקורו של שר החוץ הקנדי, שגם הוא היה השבוע כאן וברמאללה, רואים היפוך מגמה. כיום מתקבלת בעולם העמדה הישראלית שאין סיבה שנשלם כדי שישבו מולנו למשא ומתן. העקשנות שלנו השתלמה והעמדה הזו מקובלת היום בעולם".
אפשר לראות את הדברים בשטח, או שמדובר בהבנות עקרוניות?
"אפשר לראות שאם בעבר האמריקנים לחצו בעיקר עלינו, היום הם לוחצים לא פחות, ואולי יותר, על הצד הפלשתיני. כך גם הקנדים והאירופים, שאמרו לאבו מאזן שאם לא יבוא לשולחן המשא ומתן הם לא יוכלו להמשיך ולהשקיע כספים ברשות. הם לא ששים לבזבז את הכספים שלהם. דיברו על כך בגלוי גם בוועידת המדינות התורמות בבריסל. יש כאן היפוך מגמה משמעותי, ואם עד היום היה ברור שהלחץ יופעל רק עלינו כיום אנחנו מציגים גם דרישות מהפלשתינים, ואומרים שאם להם יש דרישות אז גם לנו יהיו".
מה יש ברשימת הדרישות הזו?
"למשל, אנחנו מאוד מתנגדים למהלך חד צדדי כמו זה שהיה באו"ם ודורשים לשים קץ למגמה הזו. האמריקנים הצליחו לחלץ מהם הבטחה להקפיא את המהלכים הללו. הם הרי יכולים לפנות למוסדות נוספים כמו בית הדין בהאג ועוד, וכעת המהלך מוקפא. זו גם הסיבה ששחררנו את הכספים שגבינו עבורם. כל עוד הם פנו לאפיק החד צדדי הקפאנו את העברת הכספים, וכשהבטיחו להפסיק הכספים שוחררו. מהלך מרחיק לכת יותר נוקט ראש הממשלה מול הדרישות לראות מפות התיישבות. הוא מבהיר להם שמנגד אנחנו דורשים הכרה בישראל כמדינה יהודית, אבל הם לא מוכנים לכך. הגישה הזו גורמת לעולם להבין שאין סיבה שנשלם באופן חד צדדי תמורת הנכונות לשבת איתנו. האינטרס לשבת ולפתור בעיות צריך להיות שלהם לא פחות משלנו".
אתה מזכיר את סוגיית ההכרה בנו כמדינה יהודית, והשבוע פורסם על נכונות של השרה לבני לוותר על הדרישה הזו. זה מקובל עליך?
"יש שתי סוגיות שאנשים מתבלבלים ביניהן. עמדת ראש הממשלה הייתה שיש לקיים דיבור ללא תנאי, לא שלנו ולא שלהם. עם זאת, הוא אמר שלא יחתום על שום הסכם קבע ללא הכרה פלשתינית במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. זה היה תנאי להסכם קבע ולא לעצם הישיבה למשא ומתן. את התנאי הזה הוא הזכיר מדי פעם כאשר הפלשתינים העלו דרישות משלהם. מהבחינה הזו אין הבדל בין נתניהו ללבני. לעומת זאת, הדיווח הנורבגי בעייתי, אם אכן כך שמעו ממנה יש כאן בעיה מאוד גדולה".
ולהערכתך הם שמעו דברים בנוסח כזה?
"אני לא יודע. בדיווחים שלנו כמשרד חוץ לא ראיתי דבר כזה באופן מובהק. לא הייתי שם, אבל אנחנו מדווחים על הפגישות האלה".
להערכתך, קרי יכול לחדש משהו שעדיין לא נעשה בזירה המדינית?
"אני לא יודע, אבל מעריך שאחרי שהפלשתינים אמרו לא לברק ולאולמרט, קיים סיכוי קלוש מאוד שהם יהיו מוכנים להגיע להסכמה עם ממשלה, שבוודאי לא מדברת על הצעות מרחיקות לכת שכאלה. אני לא רואה נקודת מפגש בין עמדת ראש הממשלה לעמדה הפלשתינית. עם זאת, לשאלה אם ג'ון קרי יוכל להניע תהליך כלשהו של הידברות, התשובה היא שייתכן שכן".
ובתהליך כזה עולה השאלה אם לא נמצא את עצמנו חוזרים לתסריטי המחוות והשלבים עם כל ביקור עתידי של קרי.
"בכל ביקור נעשה מחוות. הסוגיה המרכזית בעיניי היא שלא יהיה תהליך חד צדדי. אסור שנחזור לדגם שבו רק מאיתנו דורשים דברים. לא ייתכן שידברו איתנו על מחוות והם יפגעו באינטרסים שחשובים לנו. עשינו כבר די והותר, והגיע הזמן שגם הצד הפלשתיני יחשוב על מחוות, ולא חסר כאלה. יש את סוגיית ההסתה, התשלומים שהרשות מעבירה לטרוריסטים שנמצאים בכלא שלנו. את הסוגיה הזו אני מעלה בפגישות עם שרי חוץ של מדינות שתורמות להם. הפלשתינים בוכים למדינות התורמות שהם במשבר תקציבי ובמקביל משקיעים 5 אחוזים מהתקציב שלהם בתשלומים לטרוריסטים. יש לא מעט דברים שניתן לדרוש מהם".
התחושה היא שלא סתם שולח אובמה את קרי לסדרת ביקורים כאן. בדרך כלל האמריקנים דואגים לסגור ולסכם דברים לפני מפגשים. יש סגירה עקרונית כלשהי שהובילה לביקור הזה?
"אין שום סגירה עקרונית מוקדמת. יש רצון אמריקני לראות את הצדדים מדברים. יש הסכמה שלנו לדבר, אבל אנחנו לא מוכנים לוותר תמורת הזכות לדבר איתנו".
תסביר לנו את רמת מעורבותה של לבני במשא ומתן. נתניהו הרי הבטיח שלא תהיה לה נגיעה במשא ומתן. אחר כך היא הפכה למובילה שלו. איפה הדברים עומדים?
"ראשית עדיין אין משא ומתן. כרגע עדיין מדובר בשיח מול האמריקנים ומי שמנהל אותו הוא ראש הממשלה. לבני היא חלק מהפורום שמוזמן לפגישות. אם וכאשר יהיה משא ומתן, היא תהיה דומיננטית יותר. בכל מקרה, על פי ההסכמים הקואליציוניים מי שמתווה דרך זה ראש הממשלה עם ועדת השרים המיוחדת בראשותו, שלבני חברה בה".
איך מבטיחים שלבני לא תחזור על הצעות העבר שלה לפלשתינים, והפעם עם כשרות של נתניהו?
"לבני מגיעה למפגשים בשם הממשלה ובשם ראש הממשלה, וההצעות שהיא מציגה אושרו על ידי ראש הממשלה. על פי הסיכומים, היא צריכה לפעול תחת הנחיה שלו ובתיאום מלא איתו. היא הרי לא יכולה לדבר בשם עצמה. יכולות להיות לה דעות עצמאיות כפי שלי יש דעות אישיות שלא תמיד תואמות את עמדות ראש הממשלה. אבל כאשר בתור סגן שר חוץ אני פוגש מנהיגים מהעולם, אני לא מייצג את העמדות האישיות שלי, וכנ"ל ציפי לבני. מה שאני גוזר על עצמי אני מצפה גם ממנה".
כניסתך למשרד לוותה בקולות חוששים שכניסת מתנחל נוסף להנהגת המשרד תפגע במעמדנו בעולם.
"אמנם התקבלתי ברוח מאוד עוינת אצל חלק מהאנשים על רקע עמדותיי. אמרו שאני ימני יותר מליברמן. היום אני מרגיש פחות את הדברים, בגלל עצם הנכונות שלי להיכנס לעובי הבעיות החמורות שבהן נמצא המשרד, כלומר ענייני תקציב, עזיבת אנשי מקצוע מוכשרים וחיזוק המערכת. בדרך כלל מי שנכנס לתפקיד מעדיף לעסוק במדיניות, וכשראו שהתחלתי לעסוק בתחומים המורכבים הללו היחס השתנה".
וכעת כבר מסתדרים שם עם העמדות שלך?
"יש עדיין הרמות גבה מול העמדות שלי. דוגמה אחת היא ביקור שר החוץ הנורבגי, שבפניו העליתי את נושא הכספים הפלשתיניים שמועברים למחבלים. חלק מהעובדים לא חשבו שנכון להעלות את הנושא. כך גם כשבמהלך ביקור אובמה היה ירי מעזה ודרשתי שהמתראיינים מטעם המשרד יעלו בראיונות את העובדה שבעוד אנחנו מדברים על שלום הם משיבים בירי. התפיסה שלי בנושא ההסברה היא שאנחנו יותר מדי מנהלים מדיניות של הגנה וצריך להיות הרבה יותר תקיפים. גם כאן ההגנה הטובה ביותר היא התקפה והצגת עוצמה".