קצת למעלה משנה לאחר שזוכתה בביהמ"ש העליון מהוצאת דיבה בפרשת סרן ר' רושמת אשת הטלויזיה אילנה דיין ניצחון שני באותה זירה משפטית.
נשיא העליון אשר גרוניס והשופטים אסתר חיות ונעם סולברג קיבלו בפסק דין ארוך ומנומק את הערעור שהגישה דיין יחד עם "שידורי קשת" ושניים מחבריה להפקת התכנית "עובדה" נגד ההחלטה לאסור את שידור התכנית על פרשת שמעון קופר.
קופר היה נשוא כתבת תחקיר בתכנית "עובדה" בשנת 2010, שם הועלו נגדו טענות בנוגע לנסיבות מותן התמוהות של שתיים מנשותיו. בשנת 2012 הוחלט להגיש נגד קופר כתב אישום בגין רצח ובעקבות ההתפתחות תוכננה כתבה נוספת בנושא זה בתכנית "עובדה".
ארבעה ימים לפני המועד בו אמורה היתה להיות משודרת התכנית, הגיש קופר לבית המשפט המחוזי בקשה לצו מניעה קבוע נגד שידור התכנית, בטענה שהשידור מהווה עבירה על עיקרון הסוב-יודיצה.
המדינה תמכה בבקשה ובית המשפט נענה לה ואסר על השידור, תוך שהוא קובע כי נוכח תוכנה הצפוי של התכנית, נוכח חשיבותה של התכנית "עובדה", ונוכח העובדה שהיא משודרת בערוץ מרכזי, ניתן לצפות כי האפשרות שהתכנית תשפיע על מהלך המשפט, ובכלל זאת על השופט הדן בהליך הפלילי או על העדים, היא קרובה לוודאית.
שופטי בית המשפט העליון הפכו כאמור את ההחלטה וקבעו כי ניתן לשדר את התכנית. השופטים נסמכו על פגמים שחלו בעצם הגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי, אולם ציינו כי יתכן שגם לגופם של דברים לא היה נכון להוציא צו מניעה שכזה.
נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, ציין כי הוצאת צו מניעה הוא אמצעי דרקוני לאכיפת החוק במיוחד בנושאים הנוגעים לחופש הביטוי. לדבריו, הסמכות לאכיפת החוק נתונה לתביעה הכללית על פי מדיניותה ובאופן עקרוני הסמכות היא סמכות בדיעבד. העיתונאי המפרסם דבר שעלול להיות "סוב-יודיצה" צריך לדעת שהוא עלול לעמוד לדין על כך אך אין למנוע את הפרסום מראש.
גרוניס גם מתח ביקורת על עמדת הפרקליטות בפרשה וציין, כי "התמיכה מצד המדינה במניעה מראש, כשזו מתבקשת על ידי אדם פרטי, לצד הבחירה שלא ללכת ב"דרך המלך", של אכיפה פלילית, מעוררת תהייה".