ראש ישיבת ההסדר בפ"ת, הרב יובל שרלו, מתייחס היום (חמישי) במאמר באתר ישיבת ההסדר בפתח תקווה למהומה שנוצרה סביב פעילותן של נשות הכותל.
הרב שרלו מוקיע תחילה את צביעותן של נשות הכותל ומציין, כי "אם הדיון הוא ביחס לשאלת הזכות של כל אחד לעשות ברחבת הכותל המערבי מה שהוא רוצה לעשות לפי תפישתו הדתית – יש הרבה מאוד צביעות בכל דיון. הוא נעשה בידיים לא נקיות. מי שאינו נלחם על זכות של כל אחד לעשות מה שהוא רוצה לעשות בהר הבית, ואף מתנגד לה, אינו בא בידיים נקיות לדיון; מי שלאמתו של דבר אינו קשור כלל לריבונו של עולם וקיום מצוותיו, ומבקש להפוך את רחבת הכותל למקום הפגנה – אינו בא לדיון בידיים נקיות; מי שהוא חסיד שמירת חוק וקיום פסיקות בג"ץ אך לא עושה זאת כשזה נוגע לו (וכן להיפך) – אינו בא לדיון בידיים נקיות; מי שסובר שאין לאפשר פרובוקציות במקומות רגישים אך כן עושה זאת כשהדבר נוגע לעצמו – אינו בא לדיון בידיים נקיות. על כן, אם מנהלים את הדיון כקרב וכפולמוס בין קבוצה אחת לקבוצה שניה – אפשר שיד אחת תהיה על העליונה, וצד אחד צודק והשני לא".
אולם, לדברי הרב שרלו, "השאלה שאני שואל את עצמי הוא לא מה אני חושב על "נשות הכותל" והאם להתעמת איתן אם לאוו. זו שאלה שולית מאוד, ובשאלות כאלה לעתים טוב להתעלם ולעתים טוב להפעיל את כל העוצמה הפוליטית. השאלה שאני שואל את עצמי היא מה עלינו לרצות מלכתחילה שיתקיים בכותל המערבי, לא כעימות בין קבוצות, אלא כמקום של חזון, של ברית, של קיום יהודי".
בסוגיה זו קובע הרב שרלו, כי הכיוון הנכון הוא מציאת דרך בה תישמר קדושת המקום המיוחד הזה והוא ימשיך להיות אבן שואבת לכל עם ישראל.זה מה שצריך להנחות אותנו מלכתחילה. לא ככניעה ללחצים, ולא כמאבק ומלחמה. אם הדרך המתאימה תהיה לכונן שלוש רחבות סביב הר הבית – יש לעשות זאת; אם יימצא פיתרון אחר, שישמור על שני העקרונות האלה – יש לעשות זאת. כאשר מקיימים את השיח הזה לא כשיח של מאבק אלא כשיח המבקש מלכתחילה את מקומם של כולם במקום המקודש – מוצאים את הדרך הנכונה לעשות זאת. אני תומך אפוא במהלכיו של שרנסקי, ומקווה שהוא יציג בפנינו את הדרך הטובה ביותר להביא לידי ביטוי את שני הצירים, ואז נוכל להתרכז סביבה, ולשוב לראות את הכותל המערבי כ"עיר שחוברה לה יחדיו".
לקריאת המאמר המלא באתר ישיבת פתח תקווה