שופטי בית המשפט העליון, חנן מלצר, צבי זילברטל ונעם סולברג, דחו היום (ראשון) את העתירה שדרשה להגביל את הצפירה הנהוגה בימי זכרון רק אל מקומות בהם מתקיימים טקסי הזכרון.
בעתירה נטען כי "פלישתה" של צפירת הזיכרון אל המרחב הציבורי "הינה לא יותר מאשר פגיעה גסה בדמוקרטיה, ובחרותם של האזרחים" בכך שהיא "מכריחה" את השומעים, בשל "לחץ פסיכולוגי", לעמוד דום בניגוד לרצונם ולהשקפת עולמם של חלק מן השומעים.
השופטים ציינו כי הצפירה אינה "פולשת" אל המרחב הציבורי, אלא מבטאת אותו רגע אחד בו האומה מתאחדת ומתייחדת במרחב הציבורי עם זכרון בנותיה ובניה שנפלו במערכות ישראל ובפיגועי הטרור, ושנרצחו בשואה.
השופטים כתבו כי "הצפירה בימי הזכרון מבטאת ומסמלת את הסולידריות של כלל חלקי העם, על מגזריו השונים, עם זכרון הנופלים והנספים, ומושמעת בהשראתה של הוראת חוק העולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
"אמת, אין מדובר ב'דומיה' גרידא, עליה הורה המחוקק, אלא דווקא בצפירה המלווה את דומיית הציבור, מכריזה עליה ומדגישה אותה. הנה כי כן דומה, כי מדובר ב"דומיה זועקת" – ביטוי חי לתחושת הכאב הקולקטיבית על המתים".
העתירה הוגשה על ידי אדם חרדי בשם אלחנן אסתרוביץ.
.