רב העיר רמת גן, הרב יעקב אריאל, תקף בפינתו השבועית בערוץ 7 את הניסיונות לשנות את חלוקת התפקידים והמקום בין גברים ונשים בבתי הכנסת.
בראשית דבריו התייחס הרב לפרשת השבוע, אחרי מות, בה מופיעות הלכות עבודת כהן גדול ביום הכיפורים, "מצד אחד יום הכיפורים הוא יום מקודש, יום שבו אנחנו מתנתקים מכל ענייני הגוף, ובין השאר מהקשר בין איש לאשתו, את הכהן הגדול מפרישים מביתו שבעה ימים קודם יום הכיפורים. מצד שני כתוב "וכיפר בעדו ובעד ביתו", אם אין לכהן גדול בית, אם אין לו משפחה, אשה, הוא לא יכול לשמש ככהן גדול ביום הכיפורים".
השניות הזו מעוררת לדברי הרב אריאל שאלה, "הכיצד? או שהנישואין רצוים ואז הכל יהיה מותר, או שהנישואים לא רצויים. אכן, החיים החיים מלאים סתירות והסתירו הן גם ביום הכיפורים, וגם בין שני השעירים. יש שעיר אחד שדמו נכנס לקודש הקודשים ושעיר שני שנזרק לעזאזל הרחק הרחק מירושלים".
התשובה טמונה לדברי הרב בהתבוננות פנימה אל נפש האדם, "אכן יש בנפש האדם התרוצצות בין קצוות שונים יש שאיפה אחדת להתעלות לדרגות גבוהות עד כדי התנתקות מהגוף לגמרי, ויש כח באדם שמושך אותו למטה עד התחתית הכי גרועה כמו בהמה וחיה. זה כח האדם שנברא בצלם אלוקים ויש בו תכונות שונות ומגוונות, דבר שמקיף את כל התחומים".
"מטרת התורה ליצור הרמוניה של שני הכוחות. יחסי איש ואישה יכולים להתבטא בשתי צורות. קיצוניות אחת היא הפרדה מוחלטת כמו נזירות של הנוצרים. בישראל הנזירות היא פרישה מאלכוהול ומתספורת, אבל לנזיר בישראל יש אישה. מאידך תיתכן מתירנות מוחלטת, הפקרות ואנרכיה, לתת ליצרים להשתולל בלי גבול", הסביר הרב.
לדברי הרב, את האיזון צריך למצוא באמצע, "אבל יש דרך שלישית - איזון בין הכוחות השונים וכאן בא יום הכיפורים. לכן הפרשה מתחילה במות בני האהרון כי מותם היה משום שלא נשאו נשים ורצו להכנס לפני ולפנים, היתה להם נטיה לפרישות מוחלטת. לכן הם גם סברו שהם ראויים להכנס לקודש הקודשים".
לאור זאת מציין הרב, כי התורה איננה רואה בפרישות המוחלטת ערך אלא להיפך, "וכיפר בעדו ובעד ביתו". "אם אין לך משפחה ובית אין לך הזאפשרות להכנס לקודש הקדשים ביום הכיפורים", הוסיף הרב.
לדברי הרב, יום הכיפורים מבטא את המורכבות הזו, מצד אחד הקריאה של פרשת העריות, השמירה על הקדושה, ומנגד על פי המשנה זו היה יום של "שידוכים".
את שתי הקיצונויות רואה הרב אריאל בצביעות הנוצרית מחד ובמתירנות הקיימת כיום מאידך, "זה מסר לימינו, הדת שניסתה לחקות את היהדות אסרה על כוהניה לשאת נשים, אך בו זמנית בכנסייה גברים ונשים מתפללים מעורב. הכהן שלהם התקדש כביכול, אבל הם יכולים להתפלל נשים וגברים יחד. לא רק בעל ואשתו אלא בעל ואשתו של חברו".
לדברי הרב, "יש גם אצלנו שרוצים לחקות את התפיסה הכנסייתית. בית כנסת מעורב הוא כנסיה, זה ברור חד משמעית. ופריצת הדרך שנשים יכולות להיות שותפות בחלק מהתפילה זה לא דרכה של תורה וזה לא בית כנסת הבנוי על פי ההלכה".
הרב אריאל מדגיש, כי "שני הצדדים שוים והאישה היא חלק מהתפילה, היא יכולה להתקדש לא פחות מהגבר ולהגיע לדרגות גבוהות מאוד, אבל התפילה בבית הכנסת היא נפרדת".
את הקיצוניות השניה מבטאת לדברי הרב המציאות הקיימת בימינו בחברה המערבית, "לעומת זאת העולם עובר ריאקציה אנטי נוצרית שפורקים את כל התפיסה המלאכותית של הנצרות שדרשה דרישות לא הגיוניות. התרבות המערבית מתנערת מהתפיסה הצבועה והולכת לצד השני, המתירני, עד לרמה לא אנושית. אנושי זה אדם שהונה משפחה מסודרת ולא מחליף נשים כל שני וחמישי ולא רואה את האישה כאובייקט אלא בונה בית קדוש ולא מחכה לגיל מבוגר אלא בשנות ה-20 לחייו".
לאור זאת קובע הרב אריאל, כי הדרך הנכונה היא לעודד בניית משפחות בריאות, "החברה צריכה לעזור לזוגות הצעירים בשיכון, בלימודים, בבניית הבית שלהם. קיצוצים למשפחות ברוכות ילדים זו תפיסה לא נכונה, צריך לעזור לזוגות צעירים".
"הדרך הנכונה היא דרך ההרמוניה, לא פרישות מצד אחד ולא מתירנות מצד שני אלא בית קדוש, ואז יכול להיות "וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל", חתם הרב.