סופרת הילדים והנוער, דבורה עומר, הלכה הערב (חמישי) לעולמה כשהיא בת שמונים.
עומר נולדה בקיבוץ מעוז חיים כבת למשפחת מוסנזון. אביה, משה מוסנזון, ערך את עיתון הנוער העובד 'במעלה', שם פירסמה את סיפוריה הראשונים. בזמן העדרותו של אביה מהארץ בשליחות הבריגדה גדלה עומר בקיבוץ לבדה.
כשהייתה בת 11 נהרגה אמה בתאונת אימונים של ארגון ההגנה, אך אסור היה לומר לבריטים את הסיבה האמיתית למות האם ולכן נאמר להם ולדבורה כי האם התאבדה. רק בשנות חייה הבוגרות גילתה עומר את סיבת המווה האמיתית.
עם השנים הפכה עומר לאחת הסופרות האהובות על הילדים ובני הנוער בישראל. חלק ניכר מספריה של עומר הן ביוגרפיות המעובדות לקריאת בני נוער ועוסקות בדמויות מתולדות הציונות והיישוב העברי. כך לדוגמא יצאו מתחת ידיה הספרים 'שרה גיבורת 'ניל"י' ו-'הבכור לבית אב"י'.
דבורה עומר זכתה במספר פרסים כהוקרה על פועלה בתחום ספרות הילדים והנוער, ביניהם פרס זאב, פרס למדן, עיטור אנדרסן על ספרה 'דמעות של אש', וב- 2005 הוענק לה פרס שרת התרבות בקטגוריית ילדים ונוער.
ב-2006 הוחלט להעניק לה את פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית. בנימוקי השופטים נכתב כי "עומר הצליחה להפוך את העבר הישראלי-ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים, שיחד בנו את המפעל הציוני האדיר". בשנת 2013 נבחרה לקבל את פרס אקו"ם על מפעל חיים.
אחדים מספריה של עומר הומחזו והפכו להצגות ילדים מצליחות בתיאטרון לילדים ולנוער.
בשנות חייה האחרונות המעיטה עומר להיחשף לתקשורת בעקבות מצבה הבריאותי. היא השאירה אחריה בעל ושלושה ילדים. הלווייתה תתקיים ביום ראשון בשעה 17:00 אחר הצהריים, במושב מעש.