בראיון ליומן ערוץ 7 מנתח מי שהיה עד לא מכבר דובר ש"ס ויד ימינו של חבר הכנסת אלי ישי במשך שנים ארוכות, רועי לחמנוביץ', את המהלכים האחרונים והטלטלות העוברות על המפלגה מאז החליט הרב עובדיה יוסף להדיח את ישי ולהציב במקומו את ח"כ דרעי.
לדברי לחמנוביץ' מפתיעה המהירות בה הזדרזה מועצת חכמי התורה להודות בטעות שבהצבת שלישיית המנהיגים בראש ש"ס. לחמנוביץ' רואה בכך עדות לשינוי פנימי מסוים התואם אולי את הפוליטיקה החדשה. הוא מזכיר כי הודאה בטעות של הרב עובדיה יוסף או של מועצת החכמים לא הייתה מגיעה בעבר, בעיקר לא במהירות שכזו. הדברים מתחדדים כאשר המפלגה מצויה באופוזיציה וניתן היה להמתין כשנה בה יעסקו מוסדות ש"ס בעשייה פרלמנטארית ללא צורך לדאוג לתיקים ומשרדים, ורק לאחר מכן להכריע כיצד לנהוג בסוגיית ההנהגה.
עוד תמה לחמנוביץ' על המשפט האחרון בדרשתו של הרב עובדיה יוסף, המשפט בו ביקש מהציבור לדון אותנו לכף זכות, "וכי יש איזה ספק שמישהו לא ידון את החלטת הרב לכף זכות?", תוהה לחמנוביץ' המעריך כי אמירה זו יועדה לקהל שמחוץ לשורות מצביעי ש"ס, קהל כללי שש"ס רואה בו קהל יעד ו"אולי הרב מזהה שבציבור הכללי המהלך של החלפת ישי בדרעי לא יעבור בשלום".
באשר לסיכוי שאכן חבר הכנסת ישי ימשיך בכהונתו בכנסת ולא יפרוש, מקבל לחמנוביץ' את דברי ישי עצמו ומעריך שאכן לא יפרוש, אם כי להערכתו הדברים תלויים בעולם התחושות והרגשות, כלומר בתחושותיו האישיות של ישי שיתכן ועוד יפתיעו.
החלפת ישי בדרעי יכולה לכאורה להוביל לשני ערוצי התנהלות של המפלגה – האחד הוא חיזוק הרוח האופוזיציונית שבמפלגה וחבירה לשמאל המדיני, ומנגד קיימת גם האפשרות שבה דרעי, החפץ לשוב למוקדי העשייה הציבורית, יחתור דווקא לחבור לממשלת נתניהו בדרך זו או אחרת. לחמנוביץ' מתייחס גם להבדל בין ש"ס של ישי לזו של דרעי כפי שנראית המפלגה לתפיסתו.
לדבריו ההבדל העיקרי בין שני המנהיגים הוא בהיות דרעי מנהיג כריזמטי ולעומתו ישי מנהיג בירוקראטי, וזאת מבלי לקבוע מה עדיף על מה. עם זאת להערכתו גישתו הכריזמתית של דרעי תוביל את המפלגה לעשייה שתיצור בולטות ציבורית. להערכתו "נראה את ש"ס פחות משלבת ידיים עם הציונות הדתית כפי שהיה בתקופת ישי, נראה יותר מאבקים של כיפופי ידיים, התרחקות של דרעי מראש הממשלה וגם בסוגיית הרבנים הראשיים לא צפוי שיתוף פעולה עם הציונות הדתית".
לשאלה אם המונח 'התנזים של דרעי' צפוי להתחלף עם המינוח 'התנזים של אלי', מעריך לחמנוביץ' כי ישי עצמו לא צפוי להנהיג או להוביל פעילים למאבקים פנימיים, והדברים יכולים להתרחש רק דרך שליחים של שליחים בדרכים עקיפות. זאת מתוך הבנה שמאבקים פנימיים יובילו את המפלגה לקיפאון, "אם יבחנו כל אדם על פי התוצאות - המערכת תוכל להתארגן מחדש ולצאת לדרך".