הועדה לקידום מעמד האישה קיימה היום (שני) דיון על גילוי מוקדם של סרטן השד.
ח"כ שולי מועלם-רפאלי גילתה בישיבת הועדה כי לפני שנים חלתה בסרטן השד ובחרה לעבור כריתה דו צדדית, "אני אישה משכילה, אחות במקצועי ובעל תואר שני במערכות בריאות. אחותי חלתה בסרטן השד שלוש שנים לפני, ולא הלכתי להיבדק בזמן. הייתה חסרה לי רופאת המשפחה שתאמר לי שאני חייבת להיבדק".
"אם רופאת המשפחה הייתה אומרת לי את זה", ציינה מועלם-רפאלי, "אולי הייתי מגלה את הסרטן לפני שיתפתחו 9 גושים. נכון שהאישה היא האחראית הראשונה לגופה, אבל הדחיפה של רופא המשפחה היא קריטית. אל תחכו שהאישה תבקש להיבדק. תגידו להן. תגידו להן גם שיש אפשרות לבקש לכרות גם את השד הבריא. שזו בחירה של האישה. נורא רוצים שניקח אחריות , אבל לא מדברים מספיק".
"אני פונה למשרד הבריאות בדרישה שרופאי משפחה ונשים יעברו הכשרות ויקבלו הנחיות ברורות כיצד להדריך נשים בסיכון להיבדק", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ ד"ר עליזה לביא, "יש צורך בהעלאת המודעות לאבחון מוקדם בכל המגזרים, כולל נשים חרדות וערביות, וגם בקרב נשים צעירות, בקרבן המודעות נמוכה ביותר".
"מדי שנה יש 1,000 חולות חדשות בסרטן השד", אמרה רחל בנזימן, מנכ"לית "אחת מתשע", "הממסד הרפואי מתייחס אליהן רק כשהן חולות. מדיניות משרד הבריאות וקופות החולים נחלקת לשניים: נשים מעל גיל 50 ונשים שטרם מלאו להן 50. מעל גיל 50 יש תוכנית לאומית. לצעירות אין. שיעור הנרפאות לאחר גילוי מוקדם עומד על 90% והתוכנית לגילוי מוקדם לאחר גיל 50 פועלת טוב. ממוצע ההיענות הוא 70%, כשבקרב חרדיות וערביות השיעור נמוך יותר, עם שיפור בשנים האחרונות. אבל מתחת לגיל 50 אין מדיניות ואין תוכנית חוץ ממקרים של היסטוריה משפחתית, המונים כ-10%".
ד"ר בלה קאופמן, מנהלת מרכז השד במרכז הרפואי שיבא: "בארה"ב, שם המליצו עד 2006 גם לנשים מגיל 40 להיבדק בממוגרפיה, שינו את ההמלצה והיום גם הם מפנים לממוגרפיה רק מגיל 50. אם מדברים על חשיבות המניעה, יש גורמי סיכון שחומקים תחת הרדאר ויתפוצצו לנו בפרצוף. יש שינוי בהרגלי השתייה של נשים צעירות. אלכוהול הוא אחד מגורמי הסיכון לסרטן שד. נשים צעירות בישראל היום שותות הרבה יותר מבעבר. הייתי אומרת שותות את עצמן לדעת. אנו יודעים היום גם על מוטציות גנטיות שקיימות בקרב אשכנזיות, נשים ממוצא עירקי ובמגזר הערבי, מוטציות שהנושאות אותן נמצאות בסיכון של 80% לחלות בסרטן השד. אנו מעריכים שיש 35,000 נשאיות של המוטציה בארץ ועד כה זוהו רק על 7,000 נשים כאלה. כל השאר טרם זוהו. בדיקת הMRI מאד רגישה ונדרש שימוש מושכל בה. עלייה בשימוש בבדיקה הביאה בארה"ב לעלייה של 8% בכריתת שד, שלא תמיד נחוצה. רק לנשאיות המוטציה מומלץ לעבור את הבדיקה כל שנה מגיל 25".
ד"ר ענאן עבאסי, נציג החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית: "זה שמביאים ניידות ממוגרפיה לנצרת, לא מבטיח שנשות הכפרים יגיעו לבדיקה. נשים רבות במגזר הערבי אינן עובדות ולא נחשפות להסברה במקומות עבודה גדולים. צריך להוציא אותן מהבית על מנת להיבדק. הבדיקה אינטימית. כרופא עיניים אני יודע שבמגזר הערבי אפילו לגעת בעין זה עניין רגיש, ובוודאי בדיקת שד. באוכלוסייה היהודית אחוזי הסרטן יציבים בשנים האחרונות בעוד באוכלוסייה הערבית יש עליה תלולה".
ד"ר יואב ברנע, מנהל יחידת שחזור שד ב"איכילוב": "שחזור השד לוקה מאד מבחינה הסברתית. שחזור השד משפיע מאד על איכות החיים ועל יכולת ההתמודדות, בעיקר של נשים צעירות. כיום רק 30% מהנשים שעוברות כריתה עוברות גם שחזור. יש חוסר מודעות גם בקרב הצוותים המטפלים וגם בקרב הנשים המטופלות. היום אפשר לבצע את השחזור יחד עם ניתוח הכריתה, כשהאישה יוצאת מחדר הניתוח עם שד משוחזר".