בבית-המשפט העליון תלויות ועומדות שתי עתירות, שהדיון בהן אוחד, ואשר מתבררות בפני הרכב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא העליון, מרים נאור.
בעתירות אלו, נדונה התופעה של פונדקאות חו"ל. מדובר בישראלים המתקשרים עם אישה שאינה תושבת ישראל, בהסכם, לפיו האישה הזרה תישא ברחמה עבור הישראלים תינוק. לפי הנטען, התינוק הוא ילדו הגנטי של אחד הישראלים או של שניהם.
המדובר בתופעה מורכבת ורגישה, שהולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות. במשרד המשפטים מציינים, כי התופעה מעלה חששות לניצול ולסחר בנשים ובילדים.
עד כה, עמדת המדינה במקרים של פונדקאות חו"ל היא כי לאחר שהוכח הקשר הגנטי בבדיקת רקמות לפי חוק מידע גנטי לאחד מבני הזוג, על בן הזוג השני לנקוט בהליך של אימוץ, אם ברצונו של בן הזוג להיחשב להורהו המשפטי של הקטין שנולד.
במסגרת הדיון בבית המשפט, ביקש בית-המשפט העליון מהיועץ המשפטי לממשלה לנקוט עמדה בשאלה אם במקרים המתוארים של פונדקאות חו"ל, ניתן יהיה להסתפק - ביחס לבן-זוגו של ההורה הגנטי - בהליך של "צו הורות פסיקתי" של בית משפט בישראל במקום בהליך של צו אימוץ. "צו הורות" הוא ההליך הננקט כיום בהקשר של פונדקאות, המבוצעת כולה בישראל על פי חוק.
וועדת מור-יוסף, שהיא וועדה בינמשרדית בראשות פרופ' מור-יוסף, שחברים בה אישים בני סמכא בתחומים הנוגעים לעניין, נדרשה לנושא, והמליצה על תיקוני חקיקה, בכללם תנאים שיבטיחו פיקוח, וימנעו ניצול של הפונדקאית ויבטיחו את זכויות הקטין במקרים של פונדקאות חו"ל. אם וככל שהתנאים שהומלצו על ידה יקוימו, סברה וועדת מור-יוסף שניתן יהיה לנקוט בהליך של "צו הורות", שיינתן על ידי בית משפט למשפחה בישראל, לאחר שנושא זה יעוגן בחקיקה ראשית של הכנסת.
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הודיע לבית-המשפט העליון כי עד להשלמת החקיקה בנושא, ניתן יהיה להסכים למתן "צו הורות פסיקתי", שיינתן על ידי בית משפט למשפחה בישראל, במקום צו אימוץ ביחס לבן זוגו או בת זוגו של ההורה הגנטי. זאת, לאחר שההורות הגנטית הוכחה בבדיקה גנטית לפי חוק מידע גנטי, ובכפוף לכך שכל התנאים למתן צו הורות - אשר צפויים להיות בחקיקה העתידית לפי המלצת וועדת מור יוסף - יהיו התנאים למתן "צו ההורות הפסיקתי" ביחס לפונדקאות חו"ל לעת הזו ועד להשלמת החקיקה.