1. גשר היה בעיר חלם מעל הנהר, והגשר ישן ורעוע. פעם נפלו מן הגשר סוס ורוכבו, פעם שניה נפלו עגלון ועגלתו, ופעם שלישית נפל מן הגשר ילד קטן ותם.
ישבו חכמי חלם שבעה ימים ושבעה לילות. נמנו וגמרו: נקים בית חולים ליד הגשר, וכל הנופל יובהל לבית החולים וחייתה נפשו.
2. כשקראתי על החלטת שר החינוך להוסיף 50 מיליון שקלים לתקציב המלגות לבתי הספר לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. המלגות הללו מיועדות לסייע להורים שאינם מצליחים לצייד את ילדיהם בציוד הדרוש לפתיחת שנת הלימודים, או שאינם מסוגלים לשלם על הטיולים. מטרת קרן המלגות היא למנוע מצב שבו ילדים אינם יכולים לצאת לטיול יחד עם בני כיתתם, או שילד איננו מסוגל לתפקד בשיעור משום שלהוריו אין כסף על מנת לקנות לו את הציוד הבסיסי ביותר הנחוץ על מנת לתפקד כתלמיד בכיתה.
קשה לתאר את התחושה של ילד שאיננו יוצא לטיול בגלל שלהורים שלו אין כסף לשלם. קשה להבין לליבו של ילד שאיננו מגיע לכיתה עם הציוד הדרוש מאותה סיבה.
3. הקיצוץ העמוק בקצבאות הילדים אותו מתכנן שר האוצר יפגע בילדים רבים, זה בטוח. לא משנה בכלל אם קו העוני הוא קו נכון או שגוי וכל הויכוחים סביב העניין הזה הם הבל ורעות רוח. השורה התחתונה היא אחת ופשוטה, לפיד ירע את מצבם של אלפים רבים של ילדים ויפגע בהם פגיעה קשה דרך הכיס של ההורים שלהם.
מול פגיעה קשה שכזו תוספת של 50 מיליון שקלים לתקציב המלגות היא מגוכחת. כביכול בא לפיד וקדח חור ענק בגשר המטאפורי של העיר חלם ואילו שר החינוך הקים ליד הגשר מרפאת שדה קטנה ועלובה. מי שחושב שהגדלה שכזו בתקציב המלגות תפתור את המכה האנושה שיקבלו אלפי ילדים בעוד זמן קצר טועה טעות מרה. את המחיר על הקיצוץ הנרחב בקצבאות הילדים תשלם מדינת ישראל מחיר כבד עוד שנים רבות.
4. יתכן שאין ברירה, יתכן שחייבים לקצץ, השאלה היא תמיד איפה מקצצים. המחיר של קיצוץ המיליארדים בקצבאות הילדים איננו 50 מיליון שקלים בתקציב החינוך. את המחיר תשלם מדינת ישראל באחוזי פשיעה עולים, בגידול בנשירת בני נוער מבתי הספר ובעוד מקומות רבים. התקציב כבר אושר בממשלה ושעון החול לאישורו בכנסת הולך ואוזל, אולם עדיין לא מאוחר לתקן.