בכל שנה מוגשים בישראל אלפי כתבי אישום קלים נגד אזרחים שהם שומרי חוק בדרך כלל. מעידה קלה, בשגגה או בזדון, מביאה אותם אל ספסל הנאשמים.
בסופו של התהליך, לאחר שיורשעו, דינם ייגזר ויוטל עליהם עונש שאמור לשקף את המחיר שהחברה גובה על מעידות שכאלה.
אלא שכמעט תמיד העונש שגוזר השופט הוא החלק הזניח במחיר שמשלם האזרח. שמונים שעות עבודה למען הציבור אשר פרושות על פני חודשיים-שלושה או קנס של חמשת אלפים שקלים הם עניין לא נעים, אך אינם חורגים מהאתגרים הנקרים בדרכו של אדם מפעם לפעם. לעומת זאת עלותה של הגנה משפטית מלאה, שנים של המתנה מורטת עצבים, ובעיקר ההשפלה והמחיר התדמיתי של משפט פלילי - אלה יכולים להתגלות כמחיר כבד לאין ערוך מהמחיר שראוי לגבות בעד אותה מעידה.
פתרון קסם לבעיה טרם נמצא, אך אין לזלזל ביוזמות חלקיות יותר אשר באות להקל מהעוול הכרוך בשמירה על מוראה של מלכות. השבוע פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיה המאפשרת את יישומו של תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, שהתקבל בכנסת לפני מספר חודשים. עבודת מטה שריכז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, רז נזרי, הביאה לחקיקה החדשה המאפשרת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה.
עד לא מכבר, כאשר סבר תובע שיש לו ראיות מרשיעות נגד אזרח, אפשרה לו המציאות החוקית לבחור באחת משתי אפשרויות: או להגיש נגדו כתב אישום, או לסגור את התיק בנימוק של חוסר עניין לציבור. אלא שבמקרים רבים העניין הציבורי אינו מאפשר לעבור לסדר היום על עבירות קלות מסוימות, אך מצד שני המחיר שישלם האזרח על עצם הליך הפלילי הוא כאמור לא סביר ביחס לחומרת העברה שביצע. לפחות בחלק מהמקרים שבהם זהו המצב, יוכלו מעתה התובעים בפרקליטות, וכן תובעים של ועדות מקומיות לתכנון ובנייה, להציע לאזרח דרך שלישית. על פי התיקון לחוק, שיישומו יתחיל בימים הקרובים, לאחר שהתובע שוכנע באשמתו של האיש ולאחר שהכין טיוטת כתב אישום, הוא יוכל להציע לאזרח לסיים את הפרשה במספר תנאים אפשריים המנויים בחוק. למשל פיצוי כספי עד לתקרה של 14,400 שקלים לכל נפגע עבירה, ביצוע שעות עבודה למען הציבור, הסכמה לחילוט חפץ ששימש לביצוע העבירה או כתיבת מכתב התנצלות. גם השבת חפץ לנפגע או הריסת מבנה לא חוקי בנוסף לעונש סמלי או להתנצלות יוכלו מעתה לסיים פרשות פליליות קלות.
הפעלת הנוהל החדש תיעשה רק במקרים שבהם מדובר באזרח שלא היה מעורב בהליכים פליליים בחמש השנים האחרונות, ובמקרים שבהם גם אם יוגש כתב אישום התובע לא עומד לדרוש מאסר בפועל. בנוסף לכך, דרוש גם צירוף של נסיבות מקלות כמו נסיבותיו האישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה ותוצאות העבירה. ככלל, כאשר מדובר באדם ישר דרך שביצע עבירה באופן חד פעמי ובלי תכנון מוקדם ותוצאות מעשיו לא היו חמורות במיוחד, הוא יוכל למצוא את עצמו נהנה מההסדר החדש.
למרבה האבסורד, ממשרד המשפטים נמסר כי דווקא התובעים המשטרתיים, אלו שמופקדים בדרך כלל על העבירות הפליליות הקלות יותר, לא יוכלו בשלב זה להציע את ההסדר החדש. הסיבה היא קשיים בהיערכות יחידות התביעה במשטרה - בעיקר קשיים הקשורים למגבלות תקציב. למשטרה אין די כסף כדי להקים את המערך שיתמוך בהסדר החדש.
לזה יש תקציב
אתם שואלים בוודאי - איפה הכסף? מה הם הדברים החשובים באמת שאליהם מנתבת המשטרה את תקציביה, כך שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להקצות תקנים חדשים ליחידות התביעה? לפחות חלק מהתשובה הוא שהכסף נמצא ביחידות המיוחדות, בעלות עשרות תקנים כל אחת, שחנך לאחרונה השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' במחוז ש"י ובמחוז ירושלים. תפקידן של יחידות אלה הוא למגר את תופעת הגרפיטי הקרויה גם 'תג מחיר'. איננו מקלים ראש בחומרתם של מעשי ונדליזם ברכוש ערבי או הצתת מסגדים, אלא שהמקרים הללו נדירים והם מטופלים בלעדית על ידי המחלקה היהודית בשב"כ ולא על ידי המשטרה. הפעילות האחרת והעיקרית של 'תג מחיר' מסתכמת בגרפיטי שמרססים צעירים בלילה, בסיקור תקשורתי נרחב למחרת בבוקר ובהודעות מזדעזעות לתקשורת שמוציאה שרת המשפטים.
בתשובה לשאילתא של חברת הכנסת אורית סטרוק לפני מספר שבועות, גילה השר אהרונוביץ' שהיחידה החדשה שהוקמה במחוז ש"י תמנה לבדה כשמונים שוטרים. עד אז כבר אוישו יותר משלושים תקנים ביחידה. סטרוק ניסתה להבין מהשר אהרונוביץ' האם "היחידה לפשיעה לאומנית" תטפל באופן בלעדי בגרפיטי של צעירים מהימין, או שמייעדים לה גם טיפול בפשיעה לאומנית אחרת - למשל פגיעה ברכושם ובגופם של יהודים. פגיעות בנפש ופגיעות חמורות בגוף שמבצעים מפגעים ערבים מטופלות כמובן בידי השב"כ, אך פגיעות קלות יותר שהטיפול בהן באחריות המשטרה לא זוכות כבר שנים לכל מענה. אחרי שאהרונוביץ' הפליג בחומרת תופעת 'תג מחיר', הוא ענה כי "במידת הצורך" יטופלו גם מקרים של פגיעה ביהודים על רקע לאומני. כדי להבהיר שצורך כזה אכן קיים, העבירה סטרוק לאהרונוביץ' רשימה ארוכה של פגיעות ביהודים שלא טופלו. לפחות עד לכתיבת שורות אלו, לא ידוע על פעולות חקירה של היחידה החדשה בפרשות הללו.
היחידה האחות, זו המטפלת בפשעים לאומניים במחוז ירושלים, בהחלט לא מתעסקת רק בגרפיטי שמופנה כנגד ערבים. גם קטטות שניצתות מדי פעם בין צעירים ערבים ליהודים בעיר זוכות לטיפול. ליתר דיוק, המעורבים היהודים בקטטות מטופלים בחשד שהמניע שלהם היה לאומני. מהדיונים המתנהלים בבית משפט השלום בעיר ומהודעות דוברות מחוז ירושלים עולה כי בכל שבוע נרשמת עלייה במספר היהודים שנחקרו בידי היחידה בחשד לעבירות על רקע לאומני. אנחנו התעניינו האם היחידה החדשה הצליחה לזהות גם פשיעה לאומנית ערבית בעיר. בשאלה שהפנינו לדובר מחוז ירושלים תהינו האם במהלך החודשים שעברו מאז הקמתה חקרה היחידה החדשה לחקירת פשעים לאומניים במחוז ירושלים מקרים שבהם נחשדו ערבים בהתנכלות ליהודים. דובר המחוז בחר לענות לנו בתמציתיות כי המשטרה אינה נוהגת למסור פרטים אודות חקירות שהיא מנהלת.
מחיר נסבל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע שלח השבוע את קצין מג"ב לשעבר ניר סומך ל14 שנות מאסר. מלאכת פסיקת הדין וגזירת העונש נמסרה אמנם לשופטים ולא לעיתונאים, אך קשה לשתוק כשהעוול הוא כל כך גדול והצביעות עולה על גדותיה.
כבר תיארנו כאן בעבר באריכות את הפרשה האומללה שבסופה ירה סומך בחברו לשעבר בן טל. בקצרה נזכיר כי טל החל לפתח כלפי אשת חברו אובססיה רומנטית שלוותה במסכת של איומים, הטרדות וסצנות של ניסיונות התאבדות. לאחר שכלו כל הקיצין נאלצו סומך, רעייתו ושתי בנותיהם הצעירות לעקור מהנחלה שרכשו בשכנות לבית הוריו של טל, ולהסתתר בבית שכור בקיבוץ מרוחק. כשגילה טל שבני הזוג נמלטו מביתם, הוא החל לחפש אחריהם באובססיביות מטילת אימה. במשך ארבעה ימים הוא ביצע שמונים וארבע שיחות טלפון לארבעים וחמישה מוסדות חינוך שונים, כדי לאתר את מקום עבודתה החדש של האישה. לבסוף הצליח להשיג את מספרי הטלפונים הניידים של בני הזוג סומך. בתוך פחות משבועיים הוא ניסה להתקשר אל ניר סומך כשבעים ואחת פעמים, ולאשתו לא פחות משלוש מאות ושישים פעם. במקרים הבודדים שבהם השיחות נענו הוא הבהיר כי הם ישלמו מחיר יקר ואיים שהוא עומד לפגוע בהם ובבנותיהם. כשקיבל סומך שיחת טלפון מאשתו המבוהלת שסיפרה כי טל איתר את הבית והגיע אליו, הוא כמובן מיהר לעזרתה. הוא פגש את טל בקרבת הבית וירה בו. להגנתו הוא טען כי טל הוציא מהרכב מוט ברזל וניסה לתקוף אותו.
באולם ממוזג, פטורים מאימתו של מטורף שרודף אחר משפחתם, פקפקו שלושת השופטים בתקינות התנהלותו של קצין מג"ב. הם ביקרו אותו על שמיהר להגיע אל ביתו בלי ליווי מקצועי, כאשר יכול היה להבין שעתיד להתפתח שם עימות. לחילופין, הם טענו כי בשם אותו ניתוק מגע היה עליו למהר ולהסתגר בבית עם בני משפחתו בעוד מטורף אובססיבי יוצא אליהם. הם טענו עוד כי הוא יכול היה להעריך שמכת המוט שתפגע בו לא תהיה קטלנית, ותמהו מדוע נזקק לשלוש יריות כשהיה יכול להסתפק בפחות.
יש לקוות כי לאחר שיוגש ערעור בית המשפט העליון יעשה צדק עם סומך וישחרר אותו לחופשי. עד אז אעז ואציע מסר הפוך לזה שהוציאו שלושת השופטים בפסק הדין: 14 שנות מאסר הם מחיר נסבל לגבר, אם האלטרנטיבה היא להפקיר את רעייתך וילדיך בידיו של מטורף.