המשבר הכלכלי העולמי והפנימי בישראל הוביל לא מעט ארגונים, מוסדות ומיזמים אל פתחו של משבר, ולעיתים מגיעים הדברים עד כדי סגירה. לא מעט מהמשברים נובעים מקשיי גיוס משאבים וכספים, ובימים אלה מוציא בני גור, ראש חברת 'משימות', לאור ערכה מיוחדת החושפת את סודות גיוס המשאבים והכספים באופן מקצועי.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם בני גור על השינוי התודעתי שהוא מנסה לחולל בכל ענף גיוס הכספים והמשאבים, שינוי שאותו הוא מגדיר בקצרה תחת הסיסמה 'נו מור שנור' או בעברית 'לעצור את השנור'.
לטעמו של גור על מגייסי כספים ומנהלי חברות להפנים שתם עידן הקבצן שממתין לגביר שיזרוק לעברו מאה או מאתיים דולר, וכעת מדובר בעבודה אסטרטגית, שיווקית, מקצועית בעלת מכובדות וראייה ארוכת טווח הכוללת תכנון מדוקדק של כל שלב ושלב.
בערכה שאותה ניסח ואותה הוא מפיץ בקרב מנהלי חברות מרכז גור של מכלול ערוצי הפעילות של החברה שהקים, חברת 'משימות' – ניהול, תכנון וביצוע נכון של גיוס המשאבים, השבחת יכולותיהם של מנהלים וליווי מעשי לחברות ומנהליהן.
לדבריו התרמה מקצועית ומודרנית מנפצת מספר מיתוסים המקובלים ב"עולם השנוררים": "לא מדובר בשנור אלא במערכת שיווק עם אסטרטגיה ודרכי פעולה ותכנון שהם חלק בלתי נפרד מהארגון. זה לא רק מילים אלא תכנית עם כלי עבודה ממשיים. מיתוס נוסף במתנפץ הוא הגישה של 'פגע וברח'. התרמה אינה פגע וברח, אינה פגישה אקראית ובלתי משמעותית של מגע בין מתרים לתורם, אלא מהלך מתוכנן ומכוון היטב שהופך את המפגש בין מגייס המשאבים לתורם למשמעותי. כמו כן התרמה היא לא הצגה של איש אחד. לא רק המנהל או מנהל הכספים אלא מדובר במאמץ מרוכז של התומכים והצוות כדי למצוא ולמפות את קהל היעד שמסר הארגון מחובר אליו ואת הדרכים להתחבר. הכלל באנגלית הוא ש'אנשים תורמים לאנשים' בעקבות קשר אישי, ורק מנהל שידע לאתר את הקשר של ההון האנושי של הארגון, יפתח ויפעיל אותו נכון בפגישות שנעשות בזמנים הנכונים, מתוך שקט, מתוך מכוונות ולא כעוד שנורר ברשימת שנורים, רק הוא באמת יצליח".
את שיטות העבודה המקצועיות שהוא מבקש להנחיל בישראל הכיר גור בעבודתו במשך שנים רבות בארצות הברית בתקופת מלחמת לבנון כאשר כיהן כנציג עלייה בארצות הברית, ואז נחשף לעבודה המקצועית הנעשית מול ועם אנשי הקהילה היהודית שם. "נדהמתי מהתכנון, מהמכובדות ומהמקצועיות", הוא אומר.
לאחר תקופה זו ניצל גור את הידע שרכש כשכיהן כסמנכ"ל מכון לב. "הגעתי ללא הדרכה, ללא כלים וללא הנחיות", הוא מספר על תחילת דרכו במכון, אך במרוצת השנים מיקצע את תחום גיוס המשאבים ואף התבקש ללמד את התחום בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, פרופ' יפה הנחשב לאבי הפילנתרופיה בישראל. תקופה זו בה לימד את התחום אילצה אותו להעמיק חקר במתרחש בחו"ל בסוגיות גיוס המשאבים.
בערכה שהוא מפיץ כיום ריכז גור את תוכנם של הקורסים שהעביר למאות סטודנטים בישראל, תוך התמקדות בתחומים המרכזיים שיוכלו להיות לעזר למנהלים בארץ ובחו"ל בתחומים אלה. לצורך כך הוקלטו בקורס האחרון שהעביר כשלושים פרקים, תומללו ונערכו והפכו לערכה הדיגיטאלית המוצעת על ידו.
על הניסיונות להנחיל את התפיסות האמריקאיות בתחום זה בישראל אומר גור כי "מי שלא רוצה להתעמק ולהשקיע בהבנת היסודות לא ישתנה, כי הוא רוצה אקמול לבעיה מהותית הרבה יותר, אבל מי שרוצה ללמוד ולשדרג את היכולות שלו יוכל להשתמש בערכה ובנו. צריך להבין למה אנשים תורמים, להתגבר על בעיית אמון ועוד. כל אלה הן סוגיות יסוד בשיווק, מכירה ופיתוח של יכולות אינטליגנציה רגשית שהיא בסיס בכל פעילות ההתרמה. מי שרוצה קיצורי דרך לא יגיע לשינוי תפיסת עולם".
גור מציין כי באחרונה קיים שינוי בישראל ביחס להתרמה ותורמים. קיימים שיתופי פעולה בין תורמים לבין תורמים אחרים כמו גם בין ארגונים שונים שמבצעים שיתופי פעולה מול תורמים אמריקאיים והתגובות היו שונים משמעותית מהציפיות.
באשר ליחסם של התורמים לעובדה שגור חושף לכאורה את הדרך המובילה אליהם, אומר גור כי לא מדובר בהתעיה. "תורם מעדיף שיפנו אליו בשפה מקצועית, שידברו בשפה עסקית שאליה הוא רגיל ואותה הוא מכיר, שיתייחסו אליו ברמת אמון גבוהה. זה לא זיוף או רמייה אלא חיבור של תורמים לערכים. הארגונים עוזרים להם לממש את הערכים הללו. מי שהיה מול תורם שרואה את השינוי ואת האנשים שנהנו מהפעילות ומבין עד כמה הפעילות הפילנתרופית עוזרת לאנשים לממש חלומות ולהרגיש טוב, לחלק את האושר שלהם עם נצרכים, מבין שמדובר כאן בעשיית טוב בעולם. זו בדיוק צומת הדרכים שהערכה יכולה לעזור, כפי שניתן להתרשם באתר שלנו ב'משימות' בדוגמאות מתוך הערכה".