מאבק מנהלי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות נגד הקיצוץ בתקציב הישיבות עלה השבוע מדרגה, זאת לאחר שלאחרונה התברר כי הקיצוץ עמוק עוד יותר מששיערו בתחילה. על מנת להבין את עומק הקיצוץ יש להתייחס מעט למספרים.
בשנת 2012 עמד תקציב הישיבות כולו על מיליארד שקלים. כעת, עוד לפני הקיצוץ המתוכנן, עומד הסכום בתקנה התקציבית על 875 מיליון שקלים. הקיצוץ הנוסף המתוכנן בשנת 2013 עומד על 200 מיליון שקלים וב2014 הוא יקוצץ בעוד 200 מיליון שקלים. על פי התכנית הזו יעמוד התקציב לכלל הישיבות בשנת 2014 על כ475 מיליון שקלים, קיצוץ חד של 52.5 אחוזים. מדובר בסעיף התקציבי שקוצץ במידה הרבה ביותר בתקציב המדינה, ומצוקת הישיבות הופכת להיות מוחשית מיום ליום.
המנהלים אורבים לח"כים
במוצאי השבת האחרונה הגיעו מנהלי הישיבות לפגישה בביתו של הרב חיים דרוקמן, והוא עודד אותם להחריף את המאבק. בפגישה קבע הרב דרוקמן כי כל קיצוץ בתקציב הישיבות מעבר לשיעור הקיצוץ הכללי במשק הוא בלתי מוסרי.
ביום ראשון התכנסו עשרות מנהלי ישיבות גבוהות ציוניות וישיבות הסדר בקריית החינוך במבשרת ציון, ותבעו מסיעת הבית היהודי להתנער ולפעול באופן נמרץ לביטול הקיצוץ. מנהלי הישיבות שהגיעו לפגישה, מקריית שמונה שבצפון ועד אילת שבדרום, הבהירו כי מאבקם אינו מתמקד בישיבות המזוהות עם המגזר הציוני-דתי. במסמך שניסחו דרשו המנהלים מהסיעה "למנוע את הקיצוץ הצפוי בעולם הישיבות בכללותו, כולל ישיבות ציוניות וחרדיות". בישיבה עלו טענות שונות, ובין היתר ציינו חלק מהמנהלים כי המאבק הוא מאבק עקרוני על דמותה של המדינה, החורג מעבר לשאלת התקציב. לדבריהם, משרד האוצר מעוניין לקצץ את תקציב לימוד התורה ונגד מגמה זו יש להיאבק.
ביום שני הגיעו נציגי המנהלים לכנסת על מנת להידבר עם חברי סיעת הבית היהודי. הם ארבו לחברי הכנסת בכניסה לישיבת הסיעה וניסו לשוחח עמם. חלק מהח"כים נענו בשמחה אך לא כולם. המנהלים חילקו לחברי הכנסת את המסמך שעליו חתמו עשרות המנהלים, בתוספת נייר עמדה מפורט המסביר את משמעויות הקיצוץ החד.
אורי פינסקי, מנכ"ל ישיבת רמת גן, אשר השתתף בכנס ומתמודד יום יום עם השלכות הקיצוץ, מתרגם את המספרים למאבק ההישרדות היומיומי של הישיבות. "אם ישיבה מקבלת עבור תלמיד נשוי 850900 שקלים בחודש, כעת היא תקבל חצי. עבור תלמיד רווק היא מקבלת 600 שקלים, גם עבורו יתקבל חצי מהסכום. תלמיד רווק משלם (או ליתר דיוק הוריו משלמים) בין 800 ל1,000 שקלים בחודש, כשעלותו האמיתית לישיבה נעה בין 2,200 ל3,000 שקלים בחודש. ישיבה שיש בה למשל 200 רווקים ו50 אברכים, המשמעות היא קיצוץ של עשרות אלפי שקלים בחודש, ומיליון שקלים בשנה. כל התקציב של ישיבה כזאת הוא חמישה מיליון שקלים בערך. המשמעות היא הרס". פינסקי לא מבין מהיכן הוא וחבריו אמורים להביא את הכסף החסר, "להעלות עוד את שכר הלימוד לא בא בחשבון, במיוחד בימים אלו. לגשת שוב לתורמים שגם ככה משלימים את הפער התמידי בין התקציב ושכר הלימוד לצרכים האמיתיים של הישיבה גם בלתי אפשרי, כי בסוף מדובר באותם תורמים. מה נשאר? לפטר ר"מים חודשיים לפני תחילת השנה הבאה? המשכורות שלהם לא כאלה גבוהות בכל מקרה".
פינסקי שותף לתביעה מנציגי סיעת הבית היהודי, אך איננו מנקה גם מפלגות אחרות מאחריות. "האצבע מופנית קודם כול אל ראש הממשלה. נתניהו מכסח את עולם הישיבות ולא ממצמץ. במערכת הבחירות הם אמרו שחשובה להם התורה, היהדות ערכים ומדינה. איפה הם? איפה כל הח"כים הדתיים שבמפלגת השלטון?". כתובת נוספת מבחינתו הם לפיד ומספר שתיים במפלגתו, הרב שי פירון, שאגב היה בעצמו ראש ישיבת הסדר עד לא מזמן. "האם הם רוצים שישיבות חברון ופוניבז' ימותו? שייפלו? כבר הפלתם עליהם גזירות, נכונות יותר או פחות, אתם רוצים עוד לכסח אותם?". אחרונים חביבים הם כאמור הנציגים הישירים של ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות-ציוניות בכנסת. "כשהבית היהודי קיבלה 12 מנדטים בכנסת הציפייה הייתה שמעכשיו נתפתח, ומה שקורה זה הפוך. אנחנו יודעים שהם נלחמים על זה, אבל אנחנו מצפים שהם יילחמו הרבה יותר חזק. אנחנו לא מקבלים מהם את התחושה שהם יעשו הכול כדי שהקיצוץ לא יעבור".
גם בכל האמור כלפי הישיבות החרדיות, פינסקי מקווה שנציגי הציבור הסרוגים לא ישכחו אותן: "במשמרת שלנו, כשלנו יש 12 מנדטים, עולם התורה יחטוף את המכה הזאת? לימוד התורה הוא ערך בפני עצמו, מצד האמת, בלי עניינים פוליטיים". פינסקי וחבריו מבינים היטב שגזירות הושתו כמעט על כל המשק והם מוכנים לכך, בצורה סבירה. "אנחנו מוכנים לקיצוץ של עד 5 אחוזים. זה משהו שאתה כמנהל יכול לבלוע והישיבה יכולה להמשיך להתקיים, אבל לא כך".
"התקציב לא יעבור כך"
חנן הכסטר, מנהל ישיבת 'שירת משה' ביפו וכולל אברכים בבית המדרש בגבעת אסף, הוא ממובילי מאבק המנהלים. בשיחה עם 'בשבע' הוא מספר על המכה הקשה שבפניה עומדים המוסדות שעל ניהולם הכלכלי הוא מופקד. "המכה שאני הולך לחטוף בישיבה ביפו היא 300400 אלף שקלים בשנה, בכולל בגבעת אסף זה 100 אלף שקלים. מדובר במכה קשה שפשוט יכולה להפיל את המוסדות. המצב הכלכלי הקשה במשק באופן כללי משפיע גם על מצב התרומות. כשהתורמים הגדולים אינם בטוחים במצבם, מצב התרומות במשק קשה. כאן מדובר בפגיעה של ממש בלחם, בבסיס, אין מאיפה להביא את הכסף הזה".
סגן שר החינוך, אבי וורצמן, אשר התקנה התקציבית של הישיבות נמצאת בתחום אחריותו, אומר בשיחה עם 'בשבע' באופן ברור כי "אין מצב שתקציב הישיבות יעבור כפי שהוא עכשיו".
למה לא עמדתם על הרגליים האחוריות בהצבעה בממשלה?
"נכון שהיה עדיף לגמור את הנושא בממשלה, אבל בתקציב בממשלה היו הרבה הישגים והנושא הזה נשאר לוועדת הכספים ולקריאות שנייה ושלישית בכנסת. הנושא בהחלט לא גמור". וורצמן איננו נכנס למספרים אבל מבטיח ש"אנחנו הולכים לשנות את הקיצוץ בצורה רצינית. רחוק מאוד מהמקום שבו הוא נמצא עכשיו. יש דאגה ללימוד התורה בכלל, ולא רק למגזר", הוא מבטיח ומוסיף: "הבטחנו שלא יהיה קיצוץ בישיבות ההסדר ובישיבות הציוניות, ואנחנו פועלים למתן את הקיצוץ בתקציב הכולל".
בישיבות ההסדר טוענים שסיעת הבית היהודי דואגת רק לישיבות שלה.
"כל סיעה מטפלת במוסדותיה באופן ספציפי. יהיה לנו גם יותר קל לטפל בישיבות שמעודדות גיוס ומעודדות את תלמידיהן להיות מעורבים ופעילים למען החברה. עם זאת, אנחנו דואגים לעולם התורה באופן כללי. רוצים לעודד אנשים להתגייס ולצאת לעבוד - אני בעד, כשהדבר נעשה בצורה הגיונית ומידתית. הושת קיצוץ על כל התקציב, וגם כאן יהיה קיצוץ, אבל לא ככה. אי אפשר שעולם הישיבות החרדי, שמצמיח גדולי תורה, יתמוטט. גדולי התורה שלנו ושלהם צומחים מתוך הישיבות האלה". וורצמן מעיד כי הוא מקדיש לנושא הזה זמן רב ומשוחח עם גורמים בכל הסיעות.
נראה שיש מגעים בין הליכוד לסיעת יהדות התורה בנושא. בסופו של דבר, העובדה שהם לא בקואליציה נכפתה על נתניהו והוא רוצה לשמר את הקשרים איתם. האם אתה רואה מצב שהוא מדלג מעל ראשכם ודואג להם?
וורצמן כמעט צוחק. "הלוואי שידאג להם. אני מרשה לו לדלג מעל הראש שלנו כדי לדאוג לעולם התורה".
"דין ישיבת חברון כדין שבי חברון"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי, אשר הכדור נמצא כעת במגרש שלו, הרבה פחות אופטימי ביחס לתוצאות הסופיות של המאמצים שעושים אנשי הבית היהודי. תחילה הוא מסביר איך ייתכן שהקיצוץ עבר בממשלה, כשסיעתו היא חלק מההרכב: "הקואליציה שיש בממשלה היא קואליציה חברתית-כלכלית ולא אידיאולוגית. כל נושא שקשור לאידיאולוגיה, כמו לימוד תורה או קידום נושאים ביו"ש, לא יהיה לו רוב. צריך לדעת שלפיד, שסיסמת הבחירות שלו הייתה בכיוון הזה, רוצה לגרום לכך שהחרדים שלא לומדים תורה ייצאו ממעגל העוני, לא יאכלו מהצדקה ויחיו כמו כל משפחה. זו אחת הסיבות לקיצוץ הרחב הזה. לצערי, השרים שלנו לא הצליחו לעצור את הקיצוץ הזה בממשלה".
אם זה ההרכב של הקואליציה, הרי שוועדת הכספים היא סוג של תמונת מראה, כלומר, אין סיכוי שוועדת הכספים תוכל להחזיר את הגלגל לאחור. אז למה כולם מדברים על ועדת הכספים?
"כי נוח להם להגיד את זה. הייתי יכול להלהיב את חברי הוועדה שנושא מסוים אנחנו לא מוכנים להעביר, ואז היינו חוזרים אל שר האוצר ואומרים לו: בנושא הזה תמצא חלופה. אבל לא אצליח לעשות את זה בכל מה שקשור לישיבות".
לפני סלומינסקי ניצבות שתי אפשרויות נוספות. "הראשונה היא להגיד: אני לא מעביר את תקציב המדינה, וכך מביא את הדברים למשבר קואליציוני. אבל את זה אני לא מחליט על דעת עצמי. זו החלטה של הסיעה". האופציה השנייה היא לשכנע את לפיד בשיחות אישיות "כחבר לחבר". סלומינסקי מספר שהוא משוחח עם שר האוצר על הנושא מדי יום.
סלומינסקי טוען כי ישיבות ההסדר לא יסבלו בשנה הקרובה מהקיצוץ, "העברנו להם כספים אחרים", וכעת יש עבודה על הישיבות הגבוהות הציוניות. "זה קצת יותר מסובך, אבל גם להן נצליח לדאוג". אמנם העברת הכספים הזאת איננה מבטלת את הקיצוץ והיא גם לא נמצאת בבסיס התקציב, אבל הדאגה העיקרית של סלומינסקי וחבריו בימים אלה היא לעולם התורה בכללותו, כלומר לישיבות החרדיות. "אנחנו דואגים להם, למרות שהם לא דאגו לנו", הוא לא שוכח להזכיר. מרבית הכסף שנמצא בתקנה שבמשרד החינוך, הוא אומר, אמור ללכת לעולם הישיבות החרדי.
מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות, משה גוטמן, עדיין מודאג. גוטמן מבהיר כי "עולם התורה כולו נמצא בסל אחד ואי אפשר להפריד. דין ישיבת חברון כדין שבי חברון ודין ישיבת מיר כדין ישיבת מרכז הרב". לדבריו, גם הניסיון המבורך שעושה סיעת הבית היהודי לדאוג קודם כול למוסדות הקרובים ללבה איננו יכול לפתור את הבעיה בלי שתיפתר, לפחות באופן חלקי, בעיית עולם הישיבות כולו. "הפתרונות לישיבות הגבוהות הציוניות ולישיבות ההסדר הם בעצם חזרה לימי הכספים הקואליציוניים. כספים קואליציוניים הם דבר בעייתי עבור הישיבות, משום שקשה להסתמך על הכסף שיגיע בזמן. מנהל ישיבה צריך להאכיל את הבחורים יום יום, לשלם משכורות מדי חודש בחודשו, להעניק מלגות לאברכים באופן סדיר. הוא לא יכול להסתמך על כספים שהגעתם אינה מובטחת. לטוב ולרע, הפתרון לכל עולם הישיבות חייב להיות אחד".
גוטמן מבהיר עם זאת כי התביעה לדאוג לכלל עולם התורה איננה עניין פרקטי אלא מהותי. "בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי נקבע כי לתורה יש ערך ממלכתי. אנחנו רוצים לראות איפה זה בא לידי ביטוי. לנו יש אחריות על זה שמדינת ישראל תהיה מקום התורה הגדול ביותר בעולם. שהישיבות לא תקוצצנה אלא תפרחנה. זה לא משנה אם לראש הלומדים יש כיפה שחורה או כיפה סרוגה. אני שמח שבסיעת הבית היהודי מבינים שצריך לדאוג לכל הישיבות. יש בזה מסר חשוב לציבור הציוני-דתי, יש בזה מסר חשוב מאוד לנוער".
למנהלי הישיבות נותן גוטמן קרדיט גדול על המאבק הנחוש שהם מובילים. "מדובר במנהלים שכבר שבועות לא ישנים בלילה, כי הם לא יודעים מהיכן יביאו את הכסף לקיים את המוסדות שעל ניהולם הם מופקדים. כמה זמן אתה יכול למשוך את הספקים ולדחות תשלומים? מגיע הרגע שבו אתה מבין שגם בחודש הבא לא יהיה כסף, והישיבות כבר היום נמצאות בקיצוץ דה-פקטו של כ30 אחוזים מאחר שתקציב המדינה טרם אושר. המצב הזה מביא חלק מהמוסדות למשבר תקציבי עמוק, והמנהלים הם שעומדים בחזית".
אחד המנהלים שעמו שוחחנו השבוע ציין כי המענה שניתן לכאורה בבית היהודי לישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות, מדלג על קבוצות משמעותיות של ישיבות וכוללים שהמענה שגובש לא באמת יסייע להן. "כל עוד לא יבוטל או ימותן מאוד הקיצוץ בערך הנקודה, כלומר בתקציב הבסיסי, כל התשובות והפתרונות שיינתנו יהיו חלקיים מאוד. הישיבה שאני מנהל, למשל, היא ישיבה צעירה ומצליחה שעוברת קשיים לא פשוטים. היא נמצאת כבר בתוך תכנית קיצוצים והבראה שכללה הפחתה במשכורות הנמוכות ממילא. ישיבה כמו שלנו לא מקבלת מענה עקב המאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית התלמידים. מנגד, אנחנו החיילים בחזית העשייה. ה'משהו החדש' התחיל מהשטח, מהגרעינים ומהפעילות. כרגע התחושה שאין דלק ואנחנו לא יכולים להמשיך בעשייה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה לטענות כי "במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 20132014 היה צורך להתכנס למסגרת תקציב ואי לכך נדרשו התאמות שונות בתקציב המדינה. מבין החלופות שהוצגו לממשלה, החליטה הממשלה כי אחד הנושאים בהם תחול הפחתה הינו תקציב הישיבות, בהיקף אותו קבעה הממשלה. ההפחתה נעשית באופן מדורג על פני השנים 20132014. ההפחתה הרוחבית שנעשתה בתקציב המדינה אינה נוגעת באופן ישיר לעניין זה כיוון שחלה באופן רוחבי על כלל תקציב המדינה".