ח"כ אריה אלדד
ח"כ אריה אלדדפלאש 90

יו"ר חדש לחוג הפרופסורים. חבר הכנסת לשעבר, יו"ר תנועת 'התקווה' פרופ' אריה אלדד, נבחר לפני ימים אחדים לכהן כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.

בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מספר על חשיבותו של החוג והמגמות שהוא שם לעצמו כמטרה, תוך שהוא עוקץ את חברי הכנסת של הימין.

לדבריו "הדימוי שיש לימין הוא שהעם איתו אבל האינטלקטואלים אינם איתו. זה דימוי מוטעה שהשמאל עושה בו שימוש", אומר פרופ' אלדד הקובע כי מתוך היכרות אישית כאיש אקדמיה מרבית נושאי המשרות הבכירות באקדמיה מחזיקים בעמדות לאומיות. לדבריו הימין הוא הרוב הדומם באקדמיה הישראלית.

עם זאת מציין פרופ' אלדד כי יתכן ובמדעי החברה והרוח קיים איזון בין ימין לשמאל ואולי אף רוב לשמאל, אך במדעים מדויקים הרבו ברור ונוטה לימין הפוליטי. אלדד מוסיף ומציין כי מדובר באנשי אקדמיה עסוקים שאינם מוצאים די זמן לצעקות, כלשונו.

באשר לפעילות אותה הוא רואה כיעד עבור החוג בתקופת כהונתו כיו"ר אומר אלדד כי המציאות הפוליטית כיום היא שאין אופוזיציה ימנית לאומית לממשלה, והליכוד והבית היהודי יכולים לפעול באופן חופשי, ללא משיכה פוליטית ימינה. על מנת לאזן מציאות זו בכוונתו לעורר את החוג שפעילותו בשנים האחרונות לא הייתה משמעותי דיה, ולהפוך אותו לאופוזיציה חוץ-פרלמנטארית לממשלה.

דוגמא להיעדר אופוזיציה ימנית מוצא אלדד בעובדה שאיש לא מצא לנכון להגיש הצעות אי אמון בממשלה לנוכח הקפאת הבנייה ולנוכח הכוונות לשחרור מחבלים. זאת בצל הכרזותיו של נתניהו בדבר צידוד ברעיון שתי המדינות והמאמצים הבינלאומיים לחידוש המו"מ המדיני.

אלדד מסכים לכך שהעובדה שעד לא מכבר היה הוא עצמו חבר כנסת תסייע לו בתפקידו שכן הוא מכיר היטב את הדרכים להשפיע על חברי כנסת ושרים. "יש לי יתרון בתחום הזה. אני יודע עד כמה חברי כנסת רגישים לסוג מסוים של פניות ציבור, לפקדים, טוקבקים וכו'. אני מכיר את הרגישויות הללו ומקווה שאוכל ליצור מנופים בתוך הזירה הזו", הוא אומר ומציין כי הוא רואה בפעילות תנועת 'מטות ערים' דגם שבו ניתן לייצר תחרות פנימית בין חברי הכנסת של הימין על קולותיהם של מצביעי הימין, כאותו מדד המתפרסם ובוחן את הצבעותיהם של הח"כים בענייני ארץ ישראל וקובע מיהו הח"כ הנאמן ביותר לארץ.

באשר לדבריו כלפי חברי הכנסת של הימין מבהיר אלדד כי אינו מפקפק בנאמנותם של חברי כנסת כדוגמת דנון, חוטובלי, סטרוק ואריאל לארץ ישראל, אך עם זאת הוא מודע היטב לקיומו של סחף אחר עמדות הממשלה, סחף שאם לא תוצג מולו אלטרנטיבה ימנית יגרור אליו יותר ויותר את הח"כים הללו.

דוגמא לדבריו הוא מציין בחוק המדינה היהודית שהגישו חברי הכנסת לוין ואילטוב, שהוא בעצם חוק שהעלה בשעתו חבר הכנסת לשעבר אבי דיכטר, איש 'קדימה', אך כדי להעביר את ההצעה הורד ממנה הסעיף הקובע כי השפה הרשמית היחידה בישראל היא העברית. להערכתו חוק כזה לא יעבור בגלל התנגדויות של אישים כדוגמת שרת המשפטים לבני, אך מנגד גם לא תיאמר אמירה ערכית לאומית כפי שראוי היה מהחוק המלא השלם והמקורי.