שרת המשפטים, ציפי לבני, נשאה הבוקר (שני) דברים בכנס לשכת רואי החשבון באילת, בהם התייחסה לסוגיית מעמדה של ישראל בעולם.
"ראיתי את הצעירים שלנו זועקים במחאה על ייצוא הגז. אני מאוד מעריכה את העובדה שאכפת להם, שהם חושבים על העתיד ומחייבים גם אותנו לחשוב על העתיד - אבל הגיע הזמן שאותם צעירים ישאלו גם לאיזו מדינה אנחנו משאירים מאגרי גז: למדינת ישראל היהודית והדמוקרטית? או למדינה דו-לאומית ערבית? או מדינת אפרטהייד? אי-אפשר לעסוק רק בנושאים הכלכליים ולהתעלם מהסוגיה המדינית ומהחשיבות בהקשר הזה של פתרון שתי מדינות לשני עמים", קבעה לבני.
לדבריה, "כפי שהצעירים כאן מדברים על כלכלה אידיאולוגית, כך עושים גם באירופה – ואירופה מחרימה מוצרים. ונכון שזה מתחיל בהתנחלויות, אבל הבעיה שלהם היא עם ישראל, שנתפסת כמדינה קולוניאליסטית, ולכן זה לא ייעצר רק בהתנחלויות, אלא בישראל כולה. ״באשר לבעיית הבטחון, היחסים עם ארה"ב הם קריטיים לבטחון ישראל, וארה"ב מבססת מדיניות על קואליציות הכוללות את אירופה – ושם יקבלו את טיעוני הביטחון שלנו. אנחנו עובדים באופן צמוד עם ארה"ב על תפיסת הבטחון וסידורי הבטחון, אבל חייבים להפנים ששם לא מבינים מה הקשר בין טיעוני הביטחון לעוד מאחז ולעוד בית על גבעה שלא תהיה בישראל. אבל הם כן יכולים להבין שאנחנו צריכים ורוצים לשמור על הגושים - גם אם הם לא תמכו בבנייה מלכתחילה".
לבני טענה, כי "בישראל הרוב מאמין בשתי מדינות, אבל עם הסדרי בטחון מתאימים. מנגד יש קבוצה שרוצה ולא מאמינה, והיא שבויה בידי קבוצה אידיאולוגית קטנה שמבחינתה תפיסת עוד גבעה היא הדרך למנוע מאתנו הסדר. לכן העניין המדיני הוא בלתי נפרד הן מהביטחון והן מהכלכלה".
"אני לא מדברת על שלום במובן הספרותי של המילה. אני מניחה שתשמעו היום על כך ש'אין סיכוי', 'אין פרטנר', 'עזבנו וקיבלנו טרור'. תפקידנו הוא למצוא פתרונות. האמירות הללו, של הרמת ידיים, לא נותנות אמון בישראל וביכולת שלה להתמודד עם מצבים בתנאים קשים", הוסיפה.
לבני סיפרה, כי "הגעתי לכאן לאחר לילה ללא שינה, של דיונים מתישים עם ראש-הממשלה וקרי. כולנו ישבנו עד השעות הקטנות, והכותרת שהכעיסה אותי במיוחד הייתה של בכי ונהי על כשלון המגעים. עובדתית, המציאות היא שהוא עשה כאן ימים ולילות בפרק זמן מוגבל, והיה צריך לעזוב. הוא השאיר כאן שני אנשים – שגם הם לא יישנו הלילה – להמשך המאמצים. קודם כל מגיעה לו תודה ענקית. אכפת לו ממה שקורה כאן. יש עוד מקומות בוערים בעולם, ומזכיר המדינה האמריקאי עושה מאמצים עליונים להיות כאן. התפקיד שלנו זה לעזור לו, וגם את זה אנחנו והנציגים הרשמיים עושים בפגישות. יש כאלה שנושמים לרווחה כשהוא נסע, כאילו הכל נגמר. רבותיי, אנחנו נשארים כאן עם הבעיה, ונמשיך לעשות מאמצים לפתור אותה".