בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס פרופ' משה מעוז, מומחה למזרח התיכון בכלל ולמצרים בפרט, לאירועים האחרונים במצרים וקובע כי אמנם ניתן היה לצפות את המחאה נגד מורסי, שכן האופוזיציה המצרית זכתה לאחוזים ניכרים בבחירות האחרונות, אך מנגד קשה היה להעריך שהאירועים יתדרדרו לכדי אלימות קשה כל כך.
פרופ' מעוז מסביר את מניעי המחאה בכך שמורסי לא ידע להתמקד במתן פתרונות כלכליים לאוכלוסיה המצרית הרעבה וניסה להשליט את דת האיסלאם, אך מנגד שמר על חופש ביטוי וחופש עיתונות נדירים במרחב המוסלמי. כמו כן הוא מזכיר שהבחירות במצרים בוצעו באופן דמוקרטי, חופשי ומפוקח, כך שלתומכי מורסי עומדת הטענה לפיה לא ניתן לשנות שלטון בכל מספר חודשים ויש להעניק צ'אנס למשטרו של מורסי.
לדבריו גם המוחים זוכרים את מצעו הדתי מוסלמי של מורסי, המצע שעימו יצא לבחירות, וגם הם מבינים היטב שלא ניתן היה לפתור את מצוקותיה הכלכליות של מצרים בתוך תקופה כה קצרה. "העובדה שמצרים במצב כלכלי סביר זה נס. יש שם שמונים ושמונה מיליון תושבים שצריך להאכיל ולתת חינוך. זה בלתי אפשרי. משטר מובארק לא היה טוב יותר".
על ההתנהלות הדמוקרטית של מצרים החדשה, מדגיש פרופ' מעוז את היכולת שניתנה להמונים לצאת ולהפגין במאות אלפים ובמיליונים, כמו גם את היכולת לנהל החתמה של למעלה מעשרים מיליון חתימות הקוראות להדחת הנשיא, וכך גם את התקשורת הנושכת במורסי ובאנשיו באופן תקיף וחריף אף יותר מהמקובל בטורקיה. עוד מזכיר מעוז כי עלעול בחוקה שאושרה על ידי רוב העם מלמדת שלצד החקיקה האסלאמית היא כוללת גם ערכי שוויון בין גברים לנשים כמו גם בין בני דתות שונות. עם זאת הוא מוסיף ומעריך כי יתכן והשאיפה של ההמונים היא לראות דמוקרטיה איסלאמית ברוח אינדונזיה או בנגלדש וטורקיה.
באשר לאחידות המוחים אומר מעוז כי מדובר במקבץ של קבוצות קבוצות בעלות אינטרסים ושאיפות שונות שהמאחד אותן הוא אך ורק הרצון להדיח את מורסי ולראות בחירות חדשות.
כשהוא נשאל האם האיפוק הנוכחי שעליו שומר מורסי עשוי להיעלם בשל אופייה של תנועת האחים המוסלמים, אומר פרופ' מעוז, כי מדובר בכוח רציני ומשמעותי המאורגן תחת מוטיבציה ואידיאולוגיה מלכדת, גוף ששאף שנים רבות להגיע לשליטה וכעת לא נראה שיאפשרו לשלטון לחמוק מתחת ידיהם. כיוון שכך, מעריך מעוז, האיפוק תלוי באחרים וכעת כל דבר עלול להצית תבערה במצרים כאשר הצבא הוא נקודת המפתח בהיותו הגורם האמור מתוקף תפקידו לשמור על השלטון שנבחר בבחירות חוקיות.