מעריבים בירושלים

שוש שוחט, תושבת הגבעה הצרפתית, צופה מחלון ביתה אל מורדות השכונה שבה היא מתגוררת ולא מאמינה: "תושבי הכפר הסמוך עיסוויא בונים שם בקצב מטורף עוד ועוד בתים על אדמות מדינה. ככה הם מתקרבים לכיווננו ולוקחים עוד שעל אדמה ועוד שעל, בלי שאף אחד יעצור בעדם. אף אחד לא אוכף שם את החוק. שיהיה ברור, הם לא בונים בלילה בסתר, אלא לאור יום ובלי בושה. אני לא מבינה, איפה המדינה? איפה העירייה?", היא תמהה.

שוחט, ירושלמית ותיקה, מציינת כי הבנייה הערבית המאסיבית משפיעה באופן ישיר גם על צביון שכונתה. "המצב לא מרנין, וזה בלשון המעטה. רוב תושבי השכונה כבר התייאשו מהמצב", אומרת שוחט, "מי שיכול עובר דירה, אבל מי נכנס במקומם? רק ערבים. ככה ערך הדירות בשכונה יורד והם מביאים עוד ועוד משפחות. הבנייה הלא חוקית שם נראית כמו בעזה. וכאן יש צעקות, בלגנים, הטרדות. במציאות כזאת איזה יהודי ירצה לקנות כאן בית?".

התחושה של שוחט קשה: "זה מאוד עצוב. זה הרבה מעבר לערך הדירה הפרטית שלי. מדובר בבעיה לאומית, לא פחות. כולם מדברים כל הזמן על יהודה ושומרון, אבל הלו, תסתכלו מה קורה בשכונות בתוך ירושלים שמתמלאות בתושבים ערבים שהם לא אזרחי המדינה", היא אומרת וקולה נשנק. "הם לא צריכים מלחמה ולא אינתיפאדה, כי בלי ירייה אחת, בלי חומר נפץ ובלי טרור, אלא רק בעזרת כסף וסבלנות הם קונים את המדינה. אני מאוד פסימית", מודה שוחט ומשתתקת לרגע. "לפי המצב בגבעה הצרפתית ובשכונות יהודיות נוספות, אם מישהו שם למעלה לא יתעשת בהקדם אז תוך עשור הן כבר לא תהיינה שכונות יהודיות", היא נאנחת.

הגירה ערבית בעלייה

המציאות הקודרת ששוחט מתארת באה לידי ביטוי בנתונים רשמיים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהמחקר עולה כי יותר ויותר ערבים פלשתינים ממזרח העיר, שאינם אזרחי ישראל, עוברים לגור במערבה. הנתונים מצביעים על מגמה ברורה: 3,378 ערבים שאינם ישראלים גרים כיום בשכונות ירושלמיות יהודיות כמו פסגת זאב, הגבעה הצרפתית, נווה יעקב, נחלאות, גילה ועוד. לעומתם, מספר היהודים שגרים במזרח העיר קטן בהרבה ועומד על 2,537 בלבד. מנתונים אלה עולה בבירור כי ההתיישבות הערבית בשכונות היהודיות גדולה באחוזים ניכרים מההתיישבות היהודית בשכונות הערביות.

אריה קינג מ'הקרן לאדמות ישראל', פעיל התיישבות ותיק במזרח ירושלים, משוכנע כי מדובר בתופעה רחבת היקף אפילו יותר. "מדי שנה אנחנו דוגמים מאה רחובות בירושלים כדי לבחון את המצב העכשווי בבירה, ובבדיקות שלנו מצאנו שמדובר בתופעה דינמית הולכת וגוברת. הלמ"ס בבדיקה שלהם לא דגמו דירות שכורות ולא עסקים ומשרדים. אני בפירוש יכול לומר שהנוכחות הערבית בשכונות היהודיות היא הרבה יותר נרחבת".

קינג מגדיר את הגירת הערבים לתוככי ירושלים 'הגירת משפרי דיור'. אחת התוצאות הבולטות מבניית חומת ההפרדה בירושלים, הוא מסביר, היא ההגירה הערבית לתוך העיר. "החומה השאירה מחוץ לגבולותיה אלפי פלשתינים שעובדים בישראל ועל פי ההערכות, מאז שהחומה נבנתה ועד היום עברו עשרות אלפי פלשתינים לגור במזרח ירושלים. כתוצאה מזה מחירי הנדל"ן בשכונות המזרחיות הרקיעו שחקים. במקרים רבים הנדל"ן במזרח ירושלים הפך ליותר יקר מאשר במערב העיר. בעקבות זאת, ערבים ממזרח העיר עברו להתגורר בשכונות היהודיות בירושלים, שהן פחות צפופות ויותר זולות. זו הגירה של אנשים פשוטים שבלית ברירה נאלצים לצאת מהכפר וקונים דירה בשכונות הגובלות בשכונות הערביות".

מלבד מעוטי היכולת, טוען קינג, ישנה גם קבוצה אמידה החפצה בתנאי חיים משופרים. "ישנם ערבים עשירים, ובדרך כלל גם חילונים, שלא צריכים את המסגד צמוד לבית ומעוניינים באיכות חיים וברווחה. היו מהם שקנו לדוגמה בפרויקט בנה ביתך בפסגת זאב".    

חלק מהמהגרים הערבים, אליבא דקינג, מצביעים ברגליים למדיניותו של ראש הממשלה נתניהו. "על ידי חוסר הנוכחות של רשויות המדינה במזרח העיר וחוסר הבנייה וההשקעה בתשתיות בשכונות האלה ביבי מעביר מסר לתושבים הערבים שזה רק עניין של זמן עד שהאזור יעבור לידי הרשות הפלשתינית. אז הם אומרים לעצמם: בשביל מה לחכות עד להחלטה הרשמית? כל בר דעת שיש באפשרותו נוטש כבר עכשיו את השכונות האלו ועובר לשכונות היהודיות הצמודות".

אבל אנחנו מדינה דמוקרטית ולכל אדם קיימת הזכות לגור היכן שלבו חפץ. לכאורה, התופעה הזו לגיטימית על פי החוק.

"קודם כול, צריך להבין שכל בניין שנכנס אליו ערבי, מחירי הדירות בו צונחים באותו רגע בשלושים אחוזים. זו עובדה. זה מוביל לכך שהדיירים האחרים מוכרים בזיל הזול ונוצרת תנועה הפוכה של יהודים החוצה. אנחנו במאבק ארוך טווח על הצביון היהודי בבירה", מדגיש קינג, "אי אפשר לעצום עיניים כי יש לזה השלכות נוספות. אחר כך התושבים הערבים באים למתנ"ס הקהילתי ודורשים עץ אשוח בחג המולד ושיציינו את חגי האסלאם. זה לא יקרה לעולם ברובע המוסלמי במתנ"ס המוסלמי, אבל זה כן קורה בארמון הנציב ובנווה יעקב. ומכאן הדרך להתבוללות קצרה". תופעת ההתבוללות, מתאר קינג, היא תוצאה ישירה של מגורים בשכונות מעורבות: "הרבה נערות יהודיות מוצאות את עצמן בקשרים עם בחורים ערבים. האמת, אין לי טענות לאותם בחורים אלא למדינה שמאפשרת לזה לקרות".

מתחת לפני השטח המצב רוגש. קינג מספר על רשת תיווך ארצית שבה אחת המתווכות בסניף המקומי בפסגת זאב התמקדה בהבאת תושבים ערבים לשכונה. "היא זיהתה את הפוטנציאל הכלכלי והבינה שיש כאן שוק טוב. אבל התושבים היהודים ממש התנגדו לזה וכעסו עליה. הם התארגנו יחד למנוע את המשך המכירות. בכל השכונה הופץ פלייר בקריאה להחרים את סניף התיווך הזה. לא לקנות דרכם, לא למכור, לא שכירות, פשוט לא להיכנס לשם. כי רק כשהם ירגישו את זה בכיס זה ייפסק".

עוד מספר קינג על קבלן יהודי תושב רמות שמכר דירת גן בפסגת זאב למשפחה ערבית, כשבדירה הצמודה גר חייל נכה צה"ל. "זה היה חוסר רגישות משווע. הבחור הנכה היה יוצא על כיסא גלגלים לגינה ושומע מוזיקה ערבית ודיבורים בערבית והצטמרר. בדקנו והגענו עד לבית הכנסת שבו הקבלן מתפלל וקראנו להחרים אותו. אמנם המכירה הזאת כבר נעשתה, אבל אנחנו מקווים שבעתיד הוא ישקול עסקאות כאלה פעמיים".

הפעילות הזו שאתה מתאר, היא חוקית?

"בשורה התחתונה אנחנו עושים את זה כי ברור לנו שמדובר במאבק משמעותי על עתיד ירושלים, ויש לנו תוקף מוסרי גם מהפן ההלכתי של 'לא תחנם'. אסור שירושלים תהפוך ליעד הגירה של אוכלוסייה ערבית פלשתינית, כי זו עלולה להיות פגיעה אנושה במרקם העדין ממילא", אומר קינג.

תשובה לארגוני השמאל

עו"ד יאיר גבאי, חבר מועצת עיריית ירושלים, נתקל בשנים האחרונות פעם אחר פעם בטענות על השתלטות יהודים לכאורה על מזרח העיר, ואי קיומה של התופעה ההפוכה. "בשנים האחרונות הייתי מגיע לעימותים מול גורמי שמאל ושמעתי שוב ושוב את הטענה שאנחנו היהודים משתלטים על שכונות ערביות על ידי נישול של תושבים פלשתינים, אבל מצד שני אנחנו לא מאפשרים להם להתגורר במערב העיר. הייתה לי תחושת בטן שמדובר בעלילה שלא תואמת את העובדות בשטח. עד שלפני שנתיים הייתי בעימות מול יריב אופנהיימר בערוץ הכנסת, והוא שוב טען שאנחנו מפלים את תושבי מזרח ירושלים. יצאתי מהריאיון נחוש בהחלטה לבדוק באופן מקצועי את העניין הזה".

עו"ד גבאי פנה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופירט את הנתונים שהוא מעוניין לברר. "הם נעתרו מיד לבקשתי ואספו את הנתונים הנדרשים. את המסקנות פרסמתי ב'פורום לבניין ופיתוח מזרחה של ירושלים'". החידוש המפתיע במחקר הוא שהמגמה הדומיננטית יותר בירושלים היא דווקא ההשתלטות הערבית, ובמיוחד העובדה שהיא גלשה הרבה מעבר לשכונות מזרח העיר, אל המרכז ומערבה משם. "גילינו שבשכונות יהודיות בכל העיר, כמו בית הכרם, נחלאות, פסגת זאב, רמות, רמת אשכול, ממילא, הגבעה הצרפתית, תלפיות, עין כרם, מרכז העיר ובשכונות נוספות, גרים ערבים שאינם אזרחי המדינה. כמובן שערבים שהם אזרחי המדינה מפוזרים גם הם בשכונות רבות בבירה. אחרי נתונים כאלו, אי אפשר לבוא ולטעון שאין חופש דיור מלא בירושלים", הוא אומר.

פרסום תוצאות המחקר, מסביר גבאי, מיועד לכך שאזרחי המדינה והעולם כולו "ייווכחו באמת - שחור על גבי לבן". לאחר שקיבל את תוצאות המחקר, נועד גבאי עם ריצ'ארד מיירון, שהיה בשעתו עוזר שליח האו"ם למזרח התיכון. "מסרתי לו את הנתונים המפורטים, שמוכיחים שיש יותר תושבים ערבים שעוברים לגור במערב העיר, והסברתי לו מה זה אומר מבחינתנו. ברור שלא הפכתי אותו לחובב ציון, אבל השתדלתי להעביר לו את העובדות לאשורן".

איך הוא הגיב?

"הוא היה מופתע, כי התפיסה המקובלת בעניין הזה שונה. פתאום הוא ראה שהמציאות יותר מורכבת והיהודים הם לא גזענים כמו שאוהבים לטעון, והם דווקא מאפשרים לערבים לגור במערב העיר הרבה יותר ממה שערבים מאפשרים אצלם בשכונות. קיימת מגמה של ניידות אוכלוסייה בין חלקי העיר, וזה מעיד על כך שירושלים היא עיר פתוחה ולא מחולקת", מדגיש גבאי, "למעשה, כל אדם יכול לבחור את מקום מגוריו בה באופן חופשי".

עו"ד גבאי סבור כי נתונים אלו עשויים לשנות את תדמיתה של מדינת ישראל בקרב הקהילייה הבינלאומית. "בתקופה האחרונה אנחנו עדים למסע דה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל ועיריית ירושלים. מסע שמובל על ידי תנועות קיצוניות שנתמכות בתקציבי ענק ופועלות בשיטתיות וביעילות. לטענת הגורמים האלה, בירושלים מתנהל שלטון אפרטהייד שמבצע טרנספר שקט. נראה לי שהנתונים שחשפנו מפריכים את הטענות האלה מכול וכול".

עוד מוסיף גבאי כי מנתוני המחקר עולה שיותר מחמישים אחוזים מהשכונות בירושלים, למעט שכונות חרדיות, הן שכונות מעורבות מבחינה לאומית ותרבותית ברמה זו או אחרת.

זה נתון מעורר דאגה, לא?

"הנתון הזה הוא משמעותי ביותר בדיון בדבר עתידה המדיני של ירושלים. כיום ירושלים היא עיר מעורבת ברובה, אשר לכל האוכלוסיות בה יש נציגות ברוב שכונותיה", מסביר גבאי בהתלהבות דווקא.  

מדובר בנתונים לא מעודדים במיוחד, מדוע אתה מעדיף להציג אותם באור חיובי?

"אם אנחנו שואפים לירושלים מאוחדת, מזרח ומערב יחד, זה מחייב אותנו לדאוג לשוויון. זה לא שאני מתלהב מהמציאות הזאת, אבל אני מנתח את הנתונים, מציג לעולם מה קורה בשטח ומפריך את הטענות משוללי האמת. אני אומר להם: תראו, למרות מה שאתם טוענים, ממשלת ישראל ועיריית ירושלים לא מנהלות מדיניות מכוונת שנועדה להדיר את רגלי התושבים הערבים של ירושלים מתחומה".

מחר יבוא ערבי תושב מזרח ירושלים וירצה לקנות את הדירה שלך, מה תעשה?

"זו סוגיה מאוד מורכבת שמעורב בה גם צד הלכתי, לכן אני מעדיף לא להתייחס לזה ולא להביע עמדה. אני מבקש לא להיכנס למוקש הזה. אני ממש לא מתעלם מהמציאות. התופעה של ערבים שמהגרים למערב העיר בוודאי קיימת, אבל אולי באופן לא צפוי, מבחינתי זה רק מחזק את העמדה בדבר אחדות ירושלים", מתעקש גבאי.

"יש כאן פצצה מתקתקת"

לאחרונה נוספה לתושביהן היהודים של השכונות הירושלמיות התמודדות חדשה, הפעם בגינות הציבוריות ובפארקים. דוגמה לכך הוא 'גן השלום' בגבעה הצרפתית, שממוקם ברחוב אבא ברדיטשב, עד לא מזמן רחוב שקט ורגוע. קרן (שם בדוי), תושבת השכונה ואם לשלושה, קובלת על כך שילדי השכונה היהודים כמעט אינם נהנים מהגינה הסמוכה לביתם, שנועדה בראש ובראשונה להנאתם. "ערבים מהכפרים עיסאוויה וענתא מגיעים לגן שלנו יום יום בהמוניהם. הם מגיעים ברכבים פרטיים ואפילו בהסעות מאורגנות, ומיד משתלטים על המתקנים, על הנדנדות, על הדשא. אנחנו והילדים שלנו חווינו התנכלויות וצעקות מצדם, ולכן אף אחד לא מתקרב לשם. בתכל'ס, לתושבי השכונה אין גינה".

קרן מספרת כי ישנן אימהות שחוששות ואינן מתירות לילדיהן לצאת מהבית בשעות אחר הצהריים והערב. "הערבים מגיעים לכאן בקבוצות גדולות ומרגישים כמו בבית. הם צועקים, עושים על האש, דוחפים, יורקים, מעשנים נרגילות. המצב בשכונה מידרדר וזה מאוד מדאיג אותנו. מדובר בפצצה מתקתקת, וכל יפי הנפש רק מגלגלים עיניים לשמיים ולא עושים דבר".

לילדי מזרח ירושלים אסור ליהנות מגינת משחקים?

"בוודאי. לכל ילד יש את הזכות הבסיסית להתגלש במגלשה ולהתנדנד בנדנדה. זה ברור. אבל שיעשו את זה בשכונה שלהם, למה על חשבון הילד שלי?", תמהה קרן. "זה משהו חדש שלא הכרנו. זו לא התמודדות מול פיגועים ואבנים. הם מגיעים עם הילדים במטרה תמימה לכאורה לשחק בגינה הציבורית, אבל ככה הם משדרים לילדים שלהם וגם לנו 'שיהיה ברור שזה הבית שלנו', 'זו האדמה שלנו'. ככה, בנוכחות הבולטת שלהם, הם רוצים להשתלט על מערב העיר".

לאור המצב התארגנה קבוצת תושבים להקמת משמר אזרחי בשכונה. "הרבה מהאנשים לא מעזים לומר בפה מלא שהם אינם מעוניינים שערבים יגיעו לשכונה שלהם, כי זה נשמע לא פוליטיקלי קורקט. אבל בשיחה בארבע עיניים הרוב המוחלט, ימנים ושמאלנים, מודים שמדובר במצב בעייתי שמחייב טיפול מהיר".

תושבי הגבעה הצרפתית היהודים אינם לבד, ונראה שהגינות הציבוריות בשכונות הגובלות במזרח העיר ובצפונה הפכו למוקד חיכוך תמידי בין יהודים לערבים. עו"ד גבאי מסכים כי מציאות זו מחייבת טיפול של הרשויות. "מעטים יודעים ממה נובעת הנהירה שלהם לגנים במערב העיר. הסיבה פשוטה ביותר - אין להם גנים במזרח העיר".

אז איפה עיריית ירושלים? אין זה מתפקידה לדאוג לפיתוח גינות ופארקים?

גבאי מפנה אצבע מאשימה לעבר ארגוני השמאל. "ביום ירושלים האחרון הלכתי לישיבה חגיגית עם חברי ועדת הכספים של הכנסת. ארגון 'עיר עמים' הציג נתונים על אפליה בחלוקת המשאבים בין מערב ירושלים למזרחה. ביקשתי את רשות הדיבור ואמרתי שהאמת היא שכל ההשקעות בגנים הציבוריים נעצרות על ידי עתירות שמגישים ארגוני שמאל. זו האמת. פארק אחרי פארק ארגונים מהשמאל פועלים לעצור את התוכניות. יש לי רשימה ארוכה של פרויקטים במזרח העיר שמי שתוקע אותם הם לא אחרים מאשר ארגוני השמאל. הם מלבים את האש בין יהודים לערבים וזורעים פחד ושקרים בלב האוכלוסייה הערבית בירושלים".

גבאי מתקשה להבין את התנהלות תושבי מזרח ירושלים ופעילי השמאל. "זה אבסורד. הם בונים חופשי בשטחים ירוקים ומצפצפים על החוק, ואחר כך מנהלים קרבות פוליטיים ומפעילים את האיחוד האירופי להגנתם. בכל מקום אחר בעולם, לעברייני בנייה כאלו שמשתלטים על שטחים ציבוריים, כמו שנעשה בגן המלך, בסילוואן, בא-טור ובעיסוואיה, הייתה מתבצעת הריסה מיידית. רק בירושלים ארגוני שמאל מונעים את הפיתוח של הפארקים. חייבים לומר שהראשונים שהיו נהנים מפיתוח גנים במזרח העיר הם התושבים הערבים עצמם. בזה צריך לטפל. אבל ראש העיר ניר ברקת לא יודע לטפל בבעיה הזו, לא מסוגל ובמידה מסוימת הוא אפילו משתף פעולה ומונע את התקדמות התוכניות בוועדה המחוזית".

אלו טענות קשות.

"אבל לצערי, המצב מלמד זאת".

מה אתה משיב לתושבים היהודים, שכתוצאה מכך הם נפגעים ונשארים בלי גן שעשועים לילדיהם?

"הם צריכים לדרוש מהרשות באופן ברור פיתוח של גנים במזרח העיר", אומר גבאי ומבקש להדגיש כי "למרות ההבנה של המצוקה שלהם, במדינה דמוקרטית בלתי אפשרי לקבל דיבורים שקוראים לא לאפשר כניסה למקומות ציבוריים על רקע דתי או לאומי".

אריה קינג חולק על גבאי. "אי אפשר לשתוק ולהבליג למציאות חסרת היגיון שכזו. היהודים שומרי החוק לא אמורים להיפגע. בגבעה הצרפתית, בגן הפעמון, בנווה יעקב, בפסגת זאב ועוד יש התארגנות ספונטנית של תושבים שאכפת להם מירושלים ומהשכונה שהם גרים בה, והם דואגים לנוכחות יהודית בגינות".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "גינות ציבוריות מיועדות לכלל הציבור בכל רחבי העיר, ללא הבדלי דת, גזע או מין. כמו כן, בעניין אכיפת בנייה - עיריית ירושלים מבצעת אכיפה בכל שכונות העיר, כולל מזרח העיר, ופועלת בהתאם להחלטות בית המשפט".