נאיביות מסוכנת / הרב נחום נריה, ראש ישיבת 'תורה בציון'
על כותלי הבית היהודי הפקדתי שומרים, והם נרדמו בשמירה. עוד ניצחון כזה ואנה אנחנו באים. בכישרון נאיבי רב, הפסידו בגדול נווטי המשא והמתן הקואליציוני שעבר עלינו.
נטשנו עמדות, הופקר עולם התורה כולו. עולם הישיבות שלנו ושל הציבור התורני כולו נמסר לידי הפוליטיקאים החדשים נטולי הרגש וההבנה לאופי החברה והציבור הישראלי. אישים שנזקקים לאופיום להמונים, להרגעה דעת הקהל בגלל ההיטלים הכלכליים שהטילו.
כל שינוי במסגרות אקדמיות בעלות ותק לא מתקבל ועובר בקלות ראש, אלא ועדות מומחים יושבות ודנות בכובד ראש על כל קוצו של יוד. ואילו במקרה זה, במסגרות לימודיות שבנויות שנים, בעולם הישיבות ודפוסיו, המצב נדרש להשתנות במחי יד ובקלות ראש. התנהגות כזו אינה עוברת.
האם מתווה זה הותווה בעקבות דיון מעמיק ויסודי עם ראשי המוסדות ומנהיגיהם?
בשעת הסערה על גיוס בנות נפגש ראש הממשלה הראשון עם הרב אברהם ישעיה קרליץ, החזון איש, ושמע מפיו את עמדתו. מדוע לא הועלתה ולא התקיימה פגישת פסגה כזו כעת? הרי מדובר בנושא מסעיר ומכאיב כמו הקביעה השרירותית של הגבלה מספרית של אלה שתורתם אומנותם - עילויים. אין כל התייחסות לגידול או להפחתה במספר התלמידים בשנתון במסגרות הצבאיות ובמערכות החינוך.
מי ידון ויקבע בדיני נפשות אלו? ההפסד הוא כולו שלנו, של אנשי הציונות הדתית שלא עמדו על עקרונות כה חשובים. משכנו אלינו אש מימין ומשמאל – אלו האומרים שהנטל אינו שווה, ואלו המדברים על השינוי המהותי והמהיר ועל ההפקרה לאכיפת החוק.
החוק עצמו סתום בהרבה נושאים לא ברורים, וקשה ליישום. התוצאות המרות והפגיעות הקשות רק בראשיתן. הן לא יורגשו מיד ורק יעמיקו ויתרחבו. הדמע והעומק והשבר ייחשף בעתיד. חבל על שהגענו למצב כה מדאיב בזמן של בין המצרים. וחבל שלא נשכבנו על הגדר כדי למנוע קרעים ושסעים בחברה ופגיעה בתורה ובלומדיה.
השפעה לא מספיקה / ח"כ מוטי יוגב, סיעת הבית היהודי
באופן כללי ניתן לומר שחברי ועדת פרי עמלו רבות כדי שיצא מתחת ידם חוק שיביא לתכלית של השתלבות החרדים בשירות הצבאי והאזרחי ובשוק העבודה. הרצון הראשוני של מנהיגי 'יש עתיד' היה צמצום רב יותר במספרם של לומדי התורה והגברת צעדי הכפייה והענישה על השתמטות מחובת השירות.
ועדת פרי הגיעה לתוצאה מאוזנת יותר בין הזכות לשרת ובין הצורך ללמוד תורה ואף לגדל תלמידי חכמים ומורי הוראה בישראל. עם זאת, מול תהליך חיובי וטבעי של גידול ניכר בגיוסם של צעירים חרדיים לצה"ל והשתלבותם באקדמיה ובשוק העבודה, לצערי גורמים שונים בפוליטיקה, ובראשם ראשי 'יש עתיד', החליטו לקצר תהליכים ולהביא לגיוס החרדים באמצעות חקיקה כופה.
אי אפשר לכוף בחוק על אמונות ודעות של אנשים. כך לא מנסים לפתור תהליכי עומק. אין לצאת נגד תפיסות עולם ואורחות חיים של ציבור מאמין ומשוכנע בצדקת דרכו בהעמדתו בלוחות זמנים ומספרים מכוח חוק. כמו כן כפיית החוק מותירה שאלות, כגון איך ייבחרו 1,800 המתמידים מכל מחזור גיוס חרדי.
לעצם השאלה ניתן להשיב כי הייתה השפעה לנציגי הציונות הדתית, הן לגבי פרטי החוק והן לגבי ההכרה הכללית בלימוד התורה בישראל המנוסחת בחוק, אך יש בחוק גם סעיפים שאינם לרוחנו ועלינו להמשיך ולפעול לתיקונם ולהגמשתם. עלינו להגביר הידברות עם הגורמים החרדיים ולפעול ליותר חופש פעולה וגמישות בחוק. עלינו לתת את הדעת איך יבחרו 1,800 המתמידים מבין כלל הישיבות ומה יעשו יתר חבריהם שיחפצו עדיין ללמוד תורה.
נכון יהיה לקרוא לחוק פרי בשם 'חוק הערבות ההדדית', ויסודו בפסוק שקראנו בשבוע שעבר: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"?
אני מקווה שבצעדי החקיקה בוועדת הכנסת ובהידברות נצליח להביא ליתר גמישות בחוק, ואלה יפחיתו התנגדויות ויביאו להתגייסות רבה יותר מקרב הציבור החרדי לצה"ל ולהצטרפותו לשוק העבודה, למען פרנסתם ולחיזוק ביטחון ישראל.
רק בהידברות / מנחם הורוביץ, עיתונאי, ערוץ 2
לדעתי, השוויון בנטל חייב להיות ברור והכול צריכים להשתתף בביטחון המדינה ולא די רק בלימוד בישיבות. אבל אין שום סיכוי לחולל מהפכה בציבור החרדי ואין שום סיכוי בעולם לגייס חרדי אחד לצבא הגנה לישראל בדרך של חקיקה בכנסת. רק בהידברות בין ראשי צה"ל ובין מנהיגי החרדים יש סיכוי שהחרדים ישרתו במשהו בצה"ל או בשירות לאומי וכדומה.
מי שמעלה בדעתו שאם הוא ייכנס לרחובות בני ברק ויגיע לחסידויות הגדולות ויתחיל לעצור אלפי צעירים חרדים ולהביא אותם לבקו"ם – כנראה אינו יודע על מה הוא מדבר. מי שחושב שרק בגלל חוק הם יצעדו בשורה לתל השומר – אינו אלא חי באשליות.
עוד מעט אנו נכנסים לתקופת 'בין הזמנים', וזו התקופה הטובה ביותר לראות צעירים חרדים פוגשים, חלק מהם בפעם הראשונה, את חיילי צה"ל. זה קורה כשהם מטיילים ברמת הגולן, בגליל ובצפון הרחוק. רואים איך מאות מהם מתמקמים בכניסה למחנות צה"ל, מבקשים להצטלם עם החיילים, כיצד הם נעמדים לידם, שואלים אותם שאלות ומתעניינים. והחיילים משוחחים עמם בשקט ובשלווה.
ראיתי את הרמטכ"ל נכנס לחתונה של הרב רבינוביץ', רב הכותל והמקומות הקדושים, וכיצד חרדים רבים דיברו עמו, הצטלמו עמו ונישקו אותו. ללמדך שרק דרך שיחות אפשר לחולל מהפך של ממש.
בזמן האחרון אני משוחח עם צעירים חרדים שמבינים כי במשך עשרות שנים הם חיו במעין נתון שלא היה עליו דיון כלל: לא משרתים בצבא, לא אומרים תפילה לשלום חיילי צה"ל. ואילו כעת הנתון הזה מתערער. עולות שאלות. מתעורר דיון. רגע, למה לא לומר תפילה לשלום לחיילי צה"ל? למה בדיוק לא לשרת בצה"ל?
אני קורא מכאן לשמור על כבודם של החרדים. צריך להבין כי החרדים נמצאים בסיטואציה פוליטית וחברתית קשה, וכי יש לפתוח עמם בשיחות ולנהל מגעים כדי לראות איך אפשר לשלבם בכבוד בעולם השירות הצבאי או הלאומי. כשכולם ירדו מהעץ ויבינו שרק בחוקים זה לא יעזור, נראה גם ציבור חרדי שנותן משנותיו למען הציבור הכללי.
תשובות הגולשים
לא להיגרר, להוביל / חניה מזל, עין צורים
מפלגת הבית היהודי יקרה לי מאוד, ובעקבות הבחירות האחרונות קיוויתי לראות את הציונות הדתית על כל גווניה בתפארתה. צר לי שאין ביטוי לחשיבות הגדולה של לימוד התורה ולמשמעותו בכל עת וזמן. לא מפלגת 'יש עתיד' צריכה להוביל את הערבות ההדדית, אלא מפלגה שרואה ערך עצום גם בשירות בצבא וגם בלימוד תורה. אני עדיין מצפה לראות את הביטוי המיוחד של המפלגה שאמורה לייצג הרבה אנשים כמוני ודומים לי.
יש מה לשפר / אבי קנטורוביץ, אפרת
אין זה סוד שבדרך מייזום חוק עד לקריאה שלישית חוקים משתנים. כרגע מדובר בהצעת חוק שנוסחה על ידי צוות בראשותו של ח"כ פרי מיש עתיד ועכשיו החוק צפוי לעבור לידיים של צוות בראשותה של ח"כ שקד מהבית היהודי. אבל בסיכום ביניים ניתן להגיד שמול הלחצים מכל מיני כיוונים התוצאה הנוכחית די מכובדת. יחד עם זאת, עדיין יש מקום ואפשרויות רבות לשפר את התוצאה הסופית. אפשר לעשות זאת למשל על ידי חיפוש פתרון לערבים (שיחייב הגדרה יצירתית לשוויון בנטל) ובדיקת עומק כמה מסגרות ותקנים באמת יכולים הצבא והשירות האזרחי לתת.