בשבע מהדורה דיגיטלית

המאחז ערבי? המדינה תאשר

המנהל האזרחי מכשיר מבנים פלשתיניים לא חוקיים ברחבי יו"ש, בניגוד גמור ליחס שמקבל יהודי שהציב קרוואן באזור.

שמעון כהן, כ"ו באב תשע"ג,

בנייה לא חוקית בערב-ג'הלן
בנייה לא חוקית בערב-ג'הלן
רגבים

נסו לנחש בתוך כמה זמן יגיע אליכם כוח אכיפה כזה או אחר אם תנסו להקים מבנה בלתי חוקי על אתר ארכיאולוגי, או בתוך שטח השייך לתוכנית מתאר של יישוב כלשהו. אל תנסו לנחש, כי סביר להניח שכוח האכיפה יגיע בתוך זמן קצר יותר מהזמן הנדרש לטובת הניחוש הזה.

אז איך קורה שכאשר פלשתינים בונים את הבנייה הבלתי חוקית הזו, לא רק שלא נראה איש מינהל אזרחי באופק, אלא שאותו מינהל אפילו פועל לאשרור הבנייה הזו, או לפחות מאפשר לקדם את אשרורם של המבנים הבלתי חוקיים? ואיך קורה שהתופעה לא מסתכמת במבנה אחד או שניים בגבעות שכוחות בשומרון, אלא במאות ואלפי מבנים ברחבי יהודה ושומרון?

מסתבר שמדובר בתופעה מטרידה שהשלכותיה רחוקות ואפילו מדיניות. עמותות שמאל בסיוע נציגי החוק הישראלי פועלות להלבנת מבנים בלתי חוקיים ברחבי יהודה ושומרון. במילים אחרות, מתחת לאף של כולנו מלבינים כאן מאחזים פלשתיניים לעשרות, בלי כל התחשבות בקריטריונים של תכנון ומתאר ובלי התייחסות לכללים מינימליים המוכרים לכל יהודי שניסה לסגור מרפסת.

המטרה – הורדת הסטטיסטיקות

קחו לדוגמה את עשרות המבנים הבלתי חוקיים של הכפר ערב-ג'הלין, הסמוך ליישוב כרמל שבדרום הר חברון. בימים אלה מקיים המינהל האזרחי דיונים בהצעתן של עמותות השמאל 'רבנים שומרי משפט', 'במקום' ו'תעיוש' להכשרתו של המקום, מאחז פלשתיני שהוקם על אדמות מדינה ושטחי אש של צה"ל.

כדי להציע תוכנית מתאר לאשרור בנייה שכזו, צריכים המגישים להוכיח זיקה לקרקע. אם לא ניתן להוכיח זיקה שכזו, גורלה של התוכנית להיפסל עוד לפני הדיון הראשון, אבל לא כך במקרה של ערב-ג'הלין. לשלל עמותות השמאל אין ולא יכולה להיות כל זיקה לשטח, ואפילו לערביי הכפר הבלתי חוקי לא יכולה להיות זיקה שכזו, שהרי כאמור מדובר באדמות מדינה ושטחי אש.

אז איך קורה שההצעות המופרכות הללו מתקבלות לדיון מעמיק? בתנועת 'רגבים' משוכנעים שמדובר במגמה שמאחוריה כמה מטרות. היעד הראשון הוא להתמודד עם הטענות שנשמעות בארץ ובעולם על עוולות הכיבוש. הסדרת בנייה בלתי חוקית ומניעת הריסתם של אלפי מבנים היא עוד הוכחה לכאורה שישראל נוהגת בהומניות וביד רכה בפלשתינים.

יעד שני וחשוב לא פחות שהציבו לעצמם אנשי המינהל האזרחי הוא הורדת הסטטיסטיקות של הבנייה הבלתי חוקית. ב'רגבים' מסבירים כי אם אלפי המבנים הבלתי חוקיים הופכים בהחלטה של רגע לחוקיים, הרי שבאחת הורדנו את היקף הבנייה הבלתי חוקית בקרב ערביי יהודה ושומרון.

דוגמה נוספת נמצאת צמוד ליישוב שקד שבשומרון, שם מקדם המינהל האזרחי תוכנית מתאר להלבנתם של מבנים שכבר הוצאו עליהם צווי הריסה. המבנים זכו לשם דאהר אל-מאלח. "מדובר במקבצים קטנים של מבנים ובמקום להעביר אותם למקום אחד גדול, שבו ניתן יהיה לשלוט במתרחש, מלבינים אותם. במקום להכניס אותם חזרה לכפרים שלהם, מכינים תוכנית מתאר נקודתית לכל שניים או שלושה מבנים", אומר עובד ארד, רכז השטח של 'רגבים' באזור יהודה ושומרון.

יו"ר מועצת שומרון, עו"ד גרשון מסיקה, מגדיר את התופעה כולה כ"שערורייה של ממש", וכשהוא מתייחס למתרחש ליד שקד הוא אף מציין כי הלבנת המאחז הפלשתיני נעשית על חשבון אדמות שיועדו לתב"ע של שקד. "לוקחים תב"ע בתוקף של היישוב שקד ונותנים אותה לפלשתינים. במקום להשליט כאן את החוק אנחנו מסייעים לעבריינים הפלשתינים".

"הערבים בונים כאן בנייה בלתי חוקית, והמדינה במקום לטפל בהפרות מקדמת את אישורי התב"ע שלהם", אומר מסיקה, ומציין דוגמה נוספת בצפון השומרון: "באום ריחן הגדילו לעשות כאשר בנו שם בנייה בלתי חוקית על אתר ארכיאולוגי. הרי אם אני אעשה דבר כזה, בתוך רגע אקבל גם צו הריסה וגם זימון למשפט. אבל שם במקום להרוס, מקדמים את התב"ע ומחברים לחשמל".

עו"ד בצלאל סמוטריץ', מראשי 'רגבים', מספר על קיומו של נוהל מזורז שעוקף הליכים סטטוטוריים על מנת לאשר את הבנייה הבלתי חוקית, "הדברים קיימים במסמכים מסודרים עם חוות דעת מאשרת של היועץ המשפטי לאיו"ש", הוא מסביר.

התעלמות מכשלים תכנוניים

סמוטריץ' משוכנע שמאחורי מגמת הלבנת המאחזים הפלשתיניים קיימת אג'נדה תודעתית שלטונית שהפסיקה לראות בנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון נוכחות של קבע. "הדברים מתבצעים כיום ללא שיקול אסטרטגי, ביטחוני או התיישבותי. בעבר, בתקופה שבה החשיבה הישראלית הייתה בריאה וראתה באחיזה הישראלית באזור דבר של קבע, השיקולים למתן אישור היו ענייניים ואסטרטגיים. היו מבינים שאי אפשר לאפשר בנייה ערבית על ציר מרכזי כמו ציר 60, כי חסימה של ציר כזה חונקת את ההתיישבות. היום השיקול הזה לא קיים, כי יש מי שרואה בהתיישבות מהלך זמני ובאחיזה הערבית אחיזת קבע. כשזו התפיסה, אז אין סיבה שלא לאפשר להקים את חירבת א-דיראת משני צדי כביש 60 במרחק של שלוש דקות מקריית ארבע. התוכניות לכפר הזה אושרו, ומאז יש שם בנייה מואצת ללא פיקוח וללא אכיפה. פשוט בונים על הכביש, כשאת התוכנית ניתן וצריך היה לסכל תוך ניצול של אינספור כשלים תכנוניים ותקנוניים שיש בה".

מאחז ערב-ג'הלין הוא דוגמה טובה גם לשינוי המדיניות ולתפיסה הישראלית שעליה מדבר סמוטריץ'. אנשי ערב-ג'הלין הם נוודים שהגיעו למדבר יהודה בראשית שנות התשעים. כדרכם של נוודים, הם הגיעו עם צאן ואוהלים. עם חלוף השנים החלו צצים בין האוהלים גם מבני קבע. במסגרת המדיניות הקודמת הוציאה יחידת הפיקוח במינהל האזרחי צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה. בין לבין אפילו בוצעו כמה מהצווים וחלק מהמבנים נהרסו. אבל כל זה היה עד שנת 2009. החל משנה זו הופסקו הליכי האכיפה באזור, ואפילו צה"ל שעד אז עשה בשטח שימוש כשטחי אש, הפסיק כמעט לחלוטין להתאמן באזור שהפך מיושב. איש לא רוצה להסתבך עם כדור תועה שיגיע לאחר המבנים בכפר שזה עתה נולד.

בהמשך הגיעו גם כספים אירופיים ואחרים, שסייעו להקמת מבנים נוספים בבנייה קלה. התנועה האסלאמית תרמה למאמץ מסגד, גני ילדים ובית ספר. כעת, מה שנותר הוא לאשרר את כל מה שכבר הוקם. לשם כך גויס משרד אדריכלים מכפר כנא שיכין את תוכנית המתאר, שאותה כאמור מציגים אנשי 'רבנים שומרי משפט' לאשרור המינהל האזרחי. "שטח התוכנית עומד כעת על 707 דונמים, כאשר 253 מהם מיועדים למגורים", מספרים ב'רגבים'.

מי שרוצה לראות דוגמה שתסייע להבין איך העניין מתנהל, יכול היה לבוא לצפות בדיון שהתקיים ביום שלישי האחרון במועצת התכנון העליונה הפועלת במינהל האזרחי. הדיון היה בעניינה של תוכנית להלבנת מאחז דקיקה הסמוך לערב-ג'הלין, מאחז צמוד לשטח אש 918. "זה פשוט אבסורד", מתאר עובד ארד, "סביב השולחן יושבים שלל ארגוני השמאל, גם נציג הקונסוליה הגרמנית יושב שם, ואת הדיון מנהל פרופ' ראסם מאוניברסיטת חיפה, שנשכר על ידי הארגונים כדי לתכנן את 'הכפר'. במשך שעה שלמה הוא יושב שם ונואם ולא נותן לאף אחד להשחיל מילה. אם מישהו מעז לשאול שאלה על מה שהוא מציג, מיד נציגי הארגונים מתנפלים עליו וסותמים לו את הפה. הם מגיעים מצוידים בחוות דעת מקצועיות ומפעילים לחץ מטורף שקשה לחברי הוועדה לעמוד מולו", אומר ארד.

"איפה הנהגת ההתיישבות?"

אנשי התנועה מתקשים להצביע על הרגע שבו השתנתה הגישה, אך ברור להם שמשהו קרה בשלוש או ארבע השנים האחרונות. אלו השנים שבהן ראש ממשלה ישראלי הכיר רשמית לראשונה בחזון שתי המדינות, השנים שבהן קידם סלאם פיאד את תוכניתו להקמת מדינה פלשתינית מהשטח, ובמקביל ראה ראש הממשלה נתניהו את חזון השלום הכלכלי כיעד אסטרטגי ישראלי. היעד הזה, מסביר עו"ד סמוטריץ', מוביל למעורבות בינלאומית ולהלבנת מאחזים פלשתיניים כפי שלא היה בעבר.

"כל הדיון על מדינה פלשתינית הוא לא יותר מאשר תיאטרון גרוע. המדינה הפלשתינית הולכת ונבנית גם פיזית וגם בתודעה. הרי מי שמגיש את תוכניות המתאר להלבנת הבנייה הפלשתינית אלו נציגים אירופיים. נציגי האיחוד האירופי יושבים בוועדות התכנון. הם מושקעים במאות מיליונים בפרויקטים פלשתיניים, וכשזה המצב אי אפשר להתפלא על הלחץ האירופי שיש על ישראל להקמה בפועל של המדינה הפלשתינית, מדינה שתממש את ההשקעות שלהם", אומר סמוטריץ'. הוא מציין כי גם במקרה המאחז ערב-ג'הלין, הרי שמאחורי ארגון השמאל 'שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם', שהגיש את תוכניות המתאר להלבנת המאחז, עומד מימון אירופי.

"כל פרויקט הומניטרי שמקבל השקעות מהעולם, נותב על ידי סלאם פיאד לטובת הקמתה בפועל של המדינה הפלשתינית. נתניהו ראה בשלום הכלכלי אינטרס שלנו וקיווה לקדם שלום כזה בכספים שאינם שלנו. אבל הפלשתינים הופכים כל פרויקט לחלק מהתשתית של המדינה הפלשתינית, במימד השלטוני, הכלכלי, הביטחוני או בכל מימד אחר".

ב'רגבים' שבים ומדגישים כי כל אותן תוכניות אב שמוגשות להלבנת מאחזים פלשתיניים מנוקבות ככברה. שיקולים תכנוניים הכרחיים כשיקולי תעבורה, ביוב, איכות הסביבה ועוד אינם נלקחים בחשבון. אנשי 'רגבים' משוכנעים שהליקויים התקנוניים הללו הם נקודות התורפה שדרכן אפשר להיאבק בתופעה כולה. "אלו הליכי תכנון פוליטיים ואין בעיה לאתר את הכשלים שנמצאים בהם, ובאמצעותם לתקוע את המהלכים הללו".

אנשי התנועה לומדים כל תיק וכל תוכנית, מלקטים את הליקויים והבעייתיות החוקית של כל אחד ואחת מהם ונאבקים לביטול התוכנית כולה. עם זאת, מי שמטה אוזן יכול לשמוע בקולם נימת מרמור מסוימת. "איפה הנהגת ההתיישבות שתעשה את העבודה הזו באופן מסודר? מדוע לא מקצים משאבים למאבקים התכנוניים והמשפטיים הללו?", שואלים שם. "חייבים לייצר מנגנון מעקב לתוכניות המתאר, להושיב מומחים בוועדות ובמקביל להפעיל לחץ פוליטי. העבודה הזו סיזיפית ופחות הרואית מבנייה של עוד קרוואן וסלילת עוד שביל, פעולות הכרחיות לכשעצמן, אבל היא הכרחית. היא זו שקובעת או מונעת עובדות בשטח", אומר סמוטריץ'.

המינהל מתחכם

על הפעילות לבלימת התופעה, אומר ראש מועצת שומרון כי המאמצים משולבים גם בזירה המשפטית וגם בזו הפוליטית. הוא מספר על מפגש שקיימו הוא ואנשיו עם שר הביטחון משה יעלון, ובו הוצגו הנתונים והמגמות בשטח. "בוגי לא היה מודע לניסיונות הללו של המינהל, ואני מאוד מקווה שכעת הוא יפעל מול התופעה הזו".

באשר לזירה התכנונית-משפטית, מספר מסיקה על פעילות שנתקלת בהתחכמויות מצד המינהל. "אנחנו מגישים התנגדויות וברוך ה' עד היום הצלחנו להתמודד, אבל כל זה זמני. במינהל מנסים לעקוף את ההתנגדויות שלנו, ופשוט לא מיידעים אותנו על תוכניות שהם מגישים. אנחנו נאלצים לפעול כמו בלשים, לאתר תוכניות ולהיאבק בהן. אני מאוד מקווה שתגיע הוראה מלמעלה להפסיק את התופעה הזאת".

ראש מועצת דרום הר חברון, צביקי בר-חי, שבתחומי השיפוט שלו יש לא מעט מאחזים פלשתיניים לקראת הכשרה, קובע כי "קשה להימלט מתחושת האפליה באכיפה נגד יהודים. אותנו רודפים על כל קרוואן ואפילו הורסים בתי אבן בבית אל, ואילו מול הערבים מגלים סלחנות וסובלנות. זה מקומם במיוחד על רקע העובדה שלא הוכחה שום זיקה של הערבים לקרקע המדוברת".

בתגובה לטענות נמסר מהמינהל האזרחי כי "במסגרת המאמצים למיגור תופעת הבנייה הבלתי חוקית בשטחי C ואכיפת החוק, פועל המינהל האזרחי להשלטת הסדר בתחום הבנייה ביהודה ושומרון. לצורך כך פועל המינהל האזרחי לאישור תוכניות מתאר, תוך ניסיונות לשיפור מרקם החיים של האוכלוסייה וחיבורם לתשתיות, בדגש על חשמל ומים, באופן חוקי".

עוד מוסיפים ומדגישים במינהל כי "המינהל האזרחי פועל לאישור תוכניות מתאר הן עבור האוכלוסייה הפלשתינית והן עבור הישראלית ביהודה ושומרון".







מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו