כך זה היה בעבר. שחרור מחבלים
כך זה היה בעבר. שחרור מחבליםפלאש 90

פרקליטות המדינה הגישה לבג"ץ את תשובתה בעניין עתירת המשפחות השכולות וארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נגד שחרור המחבלים הרוצחים.

המדינה כותבת כי מדובר בשיקול מדיני מובהק ועל כן אל לבית המשפט להתערב בו. "נושא שחרור האסירים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך מדיני בו החלה הממשלה ואשר ההחלטות על שחרור אסירים כרוכות ושלובות בו ותתקבלנה במהלך הדרך גם בהתאם להתקדמות בין הצדדים בגדרו של המשא ומתן".

לנוכח קביעות אלה מבקשת המדינה לקבוע כי אל לו לבית המשפט להתערב בסוגיה זו שאינה אלא מדינית ולא משפטית. "מדובר בהחלטה מדינית שבליבת העשייה המדינית ביטחונית של ממשלת ישראל, וכבר מן הטעם האמור דין העתירה להידחות על הסף".

בתשובתה מזכירה המדינה את דברי ראש הממשלה על הקושי שבהחלטת השחרור. כמו כן את העובדה ש"כאבן וצערן של המשפחות אשר איבדו את יקיריהן בפיגועי טרור מובן ונוגע ללב... עם זאת עסקינן בנושא המצוי בלב ליבה של הפררוגטיבה הנתונה לרשות המבצעת לפעול במישור המדיני, ואין הוא מקים משכך עילה להתערבותו של בית המשפט".

הפרקליטות מוסיפה ומציינת כי "הלכה פסוקה היא מלפני בית משפט נכבד זה כי אין הוא נדרש ואין הוא מתערב בהחלטות מדיניות מובהקות בכלל ובהחלטות שעניינן שחרור אסירים מכלאם בעקבות מו"מ מדיני בפרט".

נזכיר כי אל מול טענות אלה של המדינה הזכיר ביומן ערוץ 7 יו"ר 'אלמגור, מאיר אינדור, את דברי השופט רובינשטיין בעבר ולפיהם ניתן לבדוק גם את סבירותו של מהלך מדיני מול ערכי שמירת החוק, ועל בסיס קביעה זו ניצבת העתירה.

אינדור קבע בדבריו כי בהחלטת הממשלה לשחרר את 104 המחבלים קיימת חציית גבולות ממספר פרמטרים שונים. האחד הוא הכוונה לשחרר רוצחים שאפילו ראש הממשלה המנוח רבין סירב לכלול במחוות השחרור של תקופתו. כמו כן העובדה שמדובר בשחרור עוד קודם למהלך מדיני. לטעמו על השופטים לבחון את חשיבות או היעדר חשיבותו של המהלך שטרם החל אל מול חשיבות שמירת החוק.

עוד ציין אינדור כי הגורמים השונים אינם לוקחים בחשבון את הפגיעה הנפשית החמורה בבני משפחות החללים והנפגעים מהטרור. פגיעה זו הובילה רבים מהם להסתגרות נפשית וחלקם אף נפטרו בעקבות שחרור מחבלים האשמים ברצח יקיריהם.