איפה הכסף לקיצוץ בתשלומים?

שנת הלימודים תשע"ד תיפתח בעוד שבועיים וחצי. אבל הנתון הפשוט כמה יעלו לכם השנה לימודי הילדים באולפנות ובישיבות הוא עדיין בגדר תעלומה.

הבית היהודי אמנם קיים מסיבת עיתונאים מתוקשרת היטב, ואליה נוסף בשבוע האחרון גם חוזר מנכ"ל מפורט המגביל את הגבייה מההורים ומכריח את המוסדות להוריד לפחות 10 אחוזים משכר הלימוד ששולם אשתקד.

אבל עדיין לא כדאי שתבנו על חיסכון בכסף. ראשי המוסדות לא יודעים איך יישמו את החוזר שהגיע אליהם ממש ברגע האחרון, וראשי הרשתות מבקשים להמתין. וההורים? הנה סיפורו של זוג שרשם את ביתו לאולפנה, וחשב לתומו שלאור ההוראה האחרונה יישארו בכיסו לפחות 1,750 שקלים, כלומר 10 אחוזים מהסכום המקורי אותו שילמו בשנה היוצאת – 17,500 ש"ח.

האולפנה המאוד מכובדת עדכנה שבעצם היא הייתה צריכה לגבות מההורים 25 אלף שקלים, ועוד תוספת של 1600 שקלים עבור תגבור תורני. בגלל ההנחה לה היא מחויבת ממשרד החינוך, כלומר 10 אחוזים ועוד סכום שהיא מכנה 'מלגת אולפנה', שהורד לכלל התלמידות, הרי שהסכום עומד על... נכון, 17,500 שקלים. כלומר הקופה לא תרשום פחות. ישיבה אחרת במרכז הארץ הודיעה להורים שהיא מתכוונת בכלל להעלות את שכר הלימוד.

מנהלי ישיבות ואולפנות אחרים מסרו כי הם עדיין לומדים את הנושא וברשת צביה החלו לגבות לפי מפתח של עשרה אחוזים פחות משנת הלימודים שעברה. בהמשך, כתבו להורים, לאחר החישובים המחודשים, תתבצע התאמה. במרכז ישיבות בני עקיבא יודיע לראשי המוסדות ב-18 באוגוסט מה יהיה שכר הלימוד המעודכן. אגב, גם ישיבתו לשעבר של הרב שי פירון עצמו, גבתה בשנה החולפת 7,000 שקלים מתלמידיה ללא הסעות או הזנה. גם שם יצטרכו לתת את הדעת על מה שהבוס לשעבר ובהווה קבע עכשיו.

בינתיים יש מנכ"לי מוסדות שלא ממש יודעים איך יפתחו את השנה הקרובה. אחד מהם, שחפץ בעילום שמו, אומר: "רוב הישיבות והאולפנות מתאפיינות בפעילות חינוכית מוגברת. משרד החינוך מגביל עכשיו את השעות שאנחנו יכולים לתת לתלמידים ומגביל את היכולת לגבות שכר לימוד. הסכום שהם מציינים לא ריאלי, ובעצם הם מגבילים את החירות הכי בסיסית שצריכה להיות לאדם: לקנות שירותים".

המנכ"ל ממשיך: "אנחנו בעד צמצום שכר הלימוד, אבל הדברים שההורים מבקשים לא יכולים לבוא משום מקום. אפשר גם להחליט להגביל את מחירי הדירות בכך שיגבילו את הדירות לשני חדרים בלבד". מנכ"ל המוסד מציין כי בכל המוסדות יש יותר מגמות מאשר כיתות. "משרד החינוך לא מכיר בזה, אבל בפועל השעות ניתנות, הכיתות קטנות בכוונת מכוון. משרד החינוך לא יכול לתקצב את זה. אז עכשיו הכיתות יהיו גדולות, יירדו למכנה המשותף הנמוך ביותר".

מה שלא יעמוד במבחן מוסרי וחוקי, אומר המנכ"ל, "זה שהכללים חלים כבר על השנה הזאת, אי אפשר  לעשות את זה שלושה שבועות לפני תחילת השנה, אחרי שסגרנו כבר עם נותני שירותים באוכל, בפעילות חברתית וגם עם מורים. אנחנו לא רוצים לפטר מורים אבל גם אם היינו רוצים, אי אפשר לעשות את זה בשלב הזה של השנה. זה לא חוקי. ומאיפה נביא את הכסף?".

המנכ"ל אומר שמשרד החינוך חייב להכיר באופי המיוחד של הישיבות והאולפנות ולתקצב אותו. "ויש גם תוצאות. התלמידים האלה מתאפיינים לא רק במצוינות לימודית אלא גם חינוכית".

אבל ההורים כורעים תחת הנטל. יש כאלה שהמחיר הוא חסם עבורם והם לא שולחים לחינוך הציוני דתי.

"בכל המוסדות, ודאי ברשתות, יש מנגנונים של הנחות. אין מצב שמישהו שאין לו כסף ורוצה ללמוד - לא יכול. יש גם אנשים בעלי יכולת שמוכנים לעזור למי שצריך". בשורה התחתונה אומר המנכ"ל שהם מתכוונים לפנות לבית המשפט ולתבוע את משרד החינוך על הפרסום המאוחר של הכללים. "זה פשוט אבסורד".

"אחרי שנים – המהלך מתגשם"

סגן שר החינוך, אבי וורצמן, קופץ לרגע לימי טרום הבחירות ולמאות חוגי הבית שהוא, חבריו ויו"ר מפלגתו השתתפו בהם. הוא מספר ש"תשלומי הורים היה הנושא הראשון שכולם שאלו אותנו עליו. כולם ידעו שההורים צודקים. נפתלי הבטיח ויום אחרי הכניסה שלי למשרד החינוך התחלתי לעבוד על זה, והנה מהלך שמדברים עליו שנים מתגשם". וורצמן לא שוכח להזכיר את השר שלו, הרב פירון, כשותף לכל המהלך.

וורצמן מדבר על כך שההורים יידעו מעתה גם על מה הם משלמים וגם כמה הם אמורים לשלם. הוא מודע היטב לכך שלפני עשור החינוך הדתי נהנה מתקציבים הרבה יותר גבוהים, שנמחקו. "מאז חלקם חזרו", הוא מציין, אבל מודה שאת הפערים האלה מימנו ההורים. מצד שני, "הייתה גבייה לא מבוקרת. הטענה שלנו היא שחלק מהדברים אפשר לגבות מההורים ואחרים הם בין המשרד למוסדות". וורצמן מספר שחוזר המנכ"ל נכתב בהסכמה ותוך כדי הידברות ארוכה עם ראשי הרשתות וחלק ממנהלי מוסדות שאינם מאוגדים. דברים שזוכים לאישוש מצד מנהל מרכז ישיבות בני עקיבא, שדבריו יובאו בהמשך. וורצמן מסביר שמשרד החינוך אכן יכניס את ידו לכיס, יתקצב את הישיבות והאולפנות ויגשר על חלק מהפערים שייווצרו בין תשלומי ההורים המופחתים לבין צורכי המוסדות. חלק מהכסף, הוא אומר, מעוגן בבסיס התקציב של המשרד וחלק לא.

ואם מחר לא תהיו בממשלה? המוסדות יצטרכו להפחית את התשלומים, ומניין תימצא להם ההשלמה?

"גם באופוזיציה אפשר להשיג דברים. כך היה בקדנציה הקודמת בכל מיני נושאים, כשהיו הרבה פחות ח"כים והם לא היו בממשלה". בכל מקרה, אומר וורצמן, העבודה לא מפסיקה כאן. "מונתה ועדה מקצועית שתשב עם אנשי משרד החינוך ועם ראשי המוסדות והרשתות לאורך החודשים הקרובים, והיא תבחן את כל מערכת התקצוב של החינוך הממ"די. תהיה רביזיה של כל המערכת".

לגבי האיום בעתירה לבג"ץ נגד איחור פרסום החוזר, אומר וורצמן שחוזר המנכ"ל מאפשר הרבה מרחב למוסדות. "אפשרנו המון שעות תגבור תורני, רוב המוסדות לא יכולים ללמוד כל כך הרבה. לראשונה הרשינו לגבות בעד הוצאות מינהלה אחר הצהריים 600 ש"ח, 450 ש"ח לחינוך חברתי וגם 2 שבתות בשנה ועוד סמינר, ואפשר אפילו עוד. אז מישהו הגביל אותם במשהו? בנינו את כל הסעיפים ברגישות ובתיאום, כי אנחנו הראשונים שרוצים שהחינוך הזה יגדל ויתפתח".

המוסדות עדיין לא יודעים את התמונה לאשורה וכמה כסף בדיוק יקצה משרד החינוך לחינוך הדתי בשנת הלימודים הבאה. וורצמן מבטיח שבמהלך השבוע הבא הם יקבלו את המידע ושב ומדגיש כי החינוך הזה יקר להם. "אנחנו רוצים לדאוג להם כך שיקבלו את מה שמגיע, ומצד שני להתחשב בהורים".

"דרוש תקצוב ייחודי לישיבות ואולפנות"

"אני מקווה שלא יהיה מוסד שלא אוכל לתת בו הנחה להורים" אומר הרב בני נכטיילר, מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא. אבל נכטיילר עדיין לא יכול לדעת על איזה סכומים בדיוק מדובר, מפני שעדיין, כאמור, לא התקבלו תשובות סופיות ממשרד החינוך. "אם יהיה מימון מהמשרד, אעביר את זה להורים, לא אשמור אצלנו", הוא מבטיח. הרב נכטיילר מברך על הכוונה והמאמץ להוריד את שכר הלימוד ואומר שזהו אינטרס כלל מגזרי. לדבריו, החוזר אכן "מקדם ופותר את הבעיות  בחלק מהמוסדות  העירוניים האקסטרניים, ויחד עם התוספת שהובטחה לנו בבסיס התקציב על ידי משרד החינוך, ישנה בהחלט התקדמות". אבל, הוא מסייג, "יחד עם זאת יש מספר רב של מוסדות שהחוזר לא מאפשר להפעילם כפי שנהגו כל השנים". גם הוא מתייחס לתאריך פרסום החוזר, שנעשה אחרי ה'תאריך הקובע' לגבי פיטורי מורים ועוד, ולכן מרכז יב"ע הוציא הנחייה למוסדותיו להמתין עם דרישת התשלום מן ההורים עד ללימוד הנושא. הרב נכטיילר גם עומד על כך שמוסדות שבהם יש יותר לימודי קודש ממה שחוזר המנכ"ל מאפשר, יטופלו על ידי ועדת החריגים שתוקם על ידי משרד החינוך וזאת על מנת לאפשר גבייה גבוהה יותר, "כדי לא לפגוע ברצון של הורים ותלמידים ללמוד יותר תורה". נכטיילר אומר עוד, שישנם מוסדות שבהם הרשות המקומית לא משתתפת בהוצאות הבסיסיות כגון חשמל, מים ועוד, והמוסד צריך לשאת בהן בעצמו. מי שצריך לשאת בנטל התשלומים הזה באמת, הוא אומר, היא הממשלה. והנושא הזה גם הוא לא טופל בחוזר.

אם חשבתם שהקלה של עשרה אחוזים מתוך 18 או 17 אלף שקלים היא מעט מזעיר, הרב נכטיילר מבהיר שכמעט בכל המוסדות מדובר בפגיעה של ממש במוסד. "מדובר בישיבות ובאולפנות שמחזיקות צוות גדול מסביב לשעון. הפעלת פנימייה זה לא דבר שניתן לקצץ בו. נשמח תמיד להתייעל, אך נבקש לבדוק שהמוסדות האלו לא יתמוטטו". הרב נכטיילר מוסיף ואומר ששינוי אמיתי יתרחש רק אחרי שמשרד החינוך יכיר בחינוך של הישיבות והאולפנות כחינוך שיש לתקצבו באופן אחר, בדיוק כמו שהחינוך הטכנולוגי והחקלאי מתוקצבים באופן ייחודי.

"אלה לא בתי ספר שמסיימים את הלימודים בשעה 13:00 או מקסימום 14:00. יש בהם תפילה, ארוחת בוקר וארוחת צהריים ויום לימודים שמסתיים בשעה 18:00. אף אחד - לא משרד החינוך ולא הרשויות - מסייע בהפעלת המערכת הכפולה הזו, ועד היום זה היה מוטל על כספי ההורים". הרב נכטיילר חותם בכך שההידברות עם המשרד עדיין נמשכת וכי הוא מקווה שאכן כל ההבטחות לסייע יקוימו, "אחרת יהיו מוסדות שייפלו, וחבל".

"הכסף הולך למשכורות הבכירים"

יעקב ויליאן, חבר מועצת גבעת שמואל ומי שישב כנציג ההורים בוועדת דל לבחינת שכר הלימוד, סיים לשלם תשלומי הורים עבור 4 מילדיו, ונשארו לו עוד 5. שלושה מהם היום בחינוך על יסודי. ויליאן מזכיר שלחינוך הדתי חסרים 300 מיליון שקלים, "ואפילו אם עכשיו יוסיפו לו 100 מיליון, אחרי הריביות וההצמדות, זה יהיה כאילו 50. זה לא מספיק". ויליאן מוסיף שהאכיפה והשקיפות חשובים מאוד והשקיפות בחוזר לוקה בחסר, כי רק נציגות ההורים תקבל דו"ח בסוף השנה לאן הלכו כספי ההורים, ולא כולם, "וכך יכולה להיות נציגות מטעם". בתוקף ניסיונו, הוא נתקל בהורים רבים שהעדיפו לשלם ולא לדרוש תשובות מראשי המוסדות, והוא קורא להורים להיות מעורבים. "מי שחושב שהילד שלו ייפגע - זו מחשבה מיושנת".

משה לוי (שם בדוי), מנהל את אתר 'תנא כמה' שעוסק בתשלומי הורים באולפנות ובישיבות וגם במשכורות של ראשי הישיבות והמוסדות. לוי מחדש ואומר שבכלל לא היה צריך חוזר מנכ"ל חדש. "הבעיה לא היתה בחוזר, אלא באכיפה שלו. השאלה היא האם יש גוף שיאכוף את הדברים, על זה יקום וייפול הכל. אם לא יהיה מנהל שיפוטר על הרקע הזה - חבל על כל העבודה". לפי דברי לוי, ההורים לא צריכים להתפלא אם שכר הלימוד של הילד בכלל יעלה. "הסכום המותר לגבייה עלה ב-500 ש"ח והוא עומד עכשיו על 6,800 ש"ח, בלי הסעות ובלי הזנה. זה עדיין מחיר גבוה מאוד". עבור משפחה בת שלושה ילדים, שצריכה להשלים עוד אלפי שקלים בשנה על הסעות, או הזנה או שניהם "עדיין מדובר ב- 25-26 אלף שקל לשנה, סכום שקשה לעמוד בו".  

לוי אומר שאמנם חוזר המנכ"ל מגדיר טוב יותר את החיבור בין הכסף לתוכן, כלומר - מספר שעות תגבור תורני ומספר טיולים, אבל עדיין אין הגדרה מדויקת של מספר בעלי התפקידים. "אם אני משלם 2000 ש"ח לשעות לימוד נוספות, הם יכולים לקחת 1000 שקלים לשעות ועוד 1000 שקלים לטובת משכורות". לדבריו, זה אכן קורה. בתשלומי ההורים היום יש נעלמים רבים, חלק מהם מממנים את משכורותיהם של ראשי המוסדות ובעלי התפקידים שמקבלים בונוסים כספיים שלא לפי הנוהל במשרד החינוך. "מנהל תיכון בישיבה מקבל לפעמים פי 2 ולפעמים פי 3 ממנהל בתיכון חילוני, וזה נופל על כתפי ההורים". לוי יודע לספר על מנהל ישיבה שאמר לו שהוא משלם משכורת ל-20 בעלי תפקידים במקום ל-5, ועל ראש ישיבה שאמר שהוא שמח שהנושא עלה למודעות ציבורית כי "המשכורות גבוהות מדי והוא היה רוצה שיורידו את הסטנדרט כדי שגם הוא יוכל לשלם פחות".

דבר נוסף שהתבטל בחוזר המנכ"ל האחרון הוא סעיף בחוזר קודם, לפיו כספי ההורים היו אמורים להיות מופקדים בחשבון נפרד ולא בחשבון הבעלים של המוסד. "לא שזה התבצע בפועל, אבל כך היה אמור להיות, שבסוף השנה ההורים יכולים לראות אם נשארה יתרה בחשבון, ואם כן להחליט אם להמשיך איתה לשנה הבאה או להחזיר להם אותה. לפי החוזר החדש, הכסף יילך ישר לבעלים, בלי שההורים יידעו מה נעשה עם הכסף".

לפי החוזר, ההורים אמורים לקבל טופס בדיוק כפי שהם מקבלים עבור ילדיהם ביסודי: כמה עולה ביטוח תאונות אישיות וכמה שבתות בישיבה/ אולפנא, כמה ישלמו עבור טיולים וכמה שעות נוספות תורניות יש להם. מי שיחרוג מהוראת המשרד, מאיים החוזר, עלול לספוג קיצוץ בתקציבים ואפילו להיות מפוטר. האינסטנציה שאמורה להיות אוזן קשבת להורים במקרה הזה, הוא הפיקוח שמחויב לאכוף.

מינהלת אכיפה שהחלה לקום במשרד החינוך לפני למעלה משנה, עדיין נמצאת בהקמה. בלשכתו של וורצמן מתעקשים שהכוונה לאכוף היא רצינית הפעם, אבל בינתיים נראה שהכדור ולא רק הצ'קים נמצאים בידיהם של ההורים, שהם שגרירי השטח. האם זה יקרה? לא ברור. בסופו של דבר הילדים הם שמופקדים בידי המוסדות האלה, וההורים חוששים לצאת למלחמה חזיתית.