מבחנו של "חוק הסופרים"

בלוגר הבית של המדור הכלכלי מציע מבחן פשוט על מנת לברר האם חוק הסופרים היה ראוי, מבחן שתוצאותיו יוודעו בעוד כשנתיים.

אמיר וייטמן , ז' באלול תשע"ג

ספרים בספריה
ספרים בספריה
צילום: פלאש 90

לאחר מאבק ארוך וקשה מול קואליצייה עוצמתית של אינטרסים כלכליים ופוליטיים, הכנסת העבירה את החוק המכונה "חוק הספרים".

החוק יכנס לתוקף בעוד כששה חודשים ויגביל את היכולת לעשות הנחות על מחירי הספרים בשנה וחצי הראשונה לאחר הוצאתו לאור, תקופה שהיא כמובן הקריטית ביותר עבור סיכויי ההצלחה של הספר.

אין טעם לחזור עכשיו על כל הטיעונים הרבים נגד החוק, זה כבר חלב שנשפך. די להגיד שאפילו מחלקת המחקר של הכנסת המליצה על בסיס הניסיון הבינלאומי לא להעביר את החוק ואפילו שילמה הרבה כסף למומחה שיתן חוות דעת בנושא, וכמובן שהח"כים הנמרצים צפצפו על ההמלצות שלו, שהיו נגד החוק. אבל המלצות מקצועיות ומציאות לא מעניינות את הח"כים, רק פרסום וכח, מסתבר.

אבל אני כן רוצה להציע הצעה בונה לבחינת תוצאות החוק במציאות על מנת שנוכל לחזור ולבחון אותו בעוד מספר שנים, נניח שנתיים-שלוש, ולראות עם השפעתו היתה חיובית או שלילית. לא הצלחנו לשכנע את הפוליטיקאים אבל אולי נצליח לשכנע את הקוראים שמחפשים את טובת העניין בלבד ללא פניות.

תומכי החוק מרבים לדבר על "משבר" בשוק הספרות והמול"ות בישראל. החוק בא לכאורה "להציל" את הענף מפני "קריסה", לדברי תומכי החוק. כמובן שאלה דברי הבל לאור העובדה שמספר הכותרים היוצאים לאור לנפש בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ונמצא בצמיחה מתמדת, אבל לצורך הבחינה, ראוי לקבוע קריטריונים אובייקטיבים שיאפשרו אימות או הפרכה של טענה זאת.

נראה שישנם שני פרמטרים עיקריים שראוים לבחינה: מספר הכותרים לנפש וקצב המכירות.

יש לבחון את קצב הצמיחה הממוצעת של מספר הכותרים היוצאים לאור בישראל בעשור האחרון ולהשוות אותו עם קצב הצמיחה בשנים הראשונות לאחר כניסתו לתוקף של החוק. אם נראה האטה בקצב הצמיחה, ניתן יהיה לקבוע שעל פניו, החוק גרם נזק. אם נראה האצת קצב הצמיחה, נוכל לקבוע שהחוק הצליח לכאורה לדרבן כתיבה. אם לא נראה שינוי משמעותי בקצב הצמיחה, אפשר יהיה להגיד שלחוק לא היתה השפעה משמעותית על המציאות.

הפרמטר השני הוא קצב המכירות, כלומר מספר הפריטים הנמכרים לשנה בישראל. בסופו של דבר, גם אם ספרים יוצאים לאור, אם הציבור לא יכול להרשות לעצמו לקנות אותם, אין בזה תועלת גדולה. אם קצב הגידול, באחוזים, של מכירות הספרים נפגע, נוכל להגיד שהחוק גרם לפגיעה בציבור הקוראים. אם הקצב יואץ, אפשר יהיה לדבר על הצלחה ואם לא נראה שינוי בקצב המכירות, כנראה שלחוק לא היתה השפעה.

מובן שהחוק יכול לגרום לתוצאות בלתי צפויות, כמו הגברת החדירה של הספרים הדיגיטליים, כאשר ניתן יהיה לעקוף את החוק על ידי פתיחת חנויות מקוונות בחו"ל שימכרו ספרים בעברית אך לא יהיו כפופות לחוק, למשל.

ייתכן גם שסופרים, מו"לים וחניות ספרים ימצאו דרכים לעקוף את החוק ולהפוך אותו ללא רלוונטי, ויש כבר לא מעט הצעות בנידון, אך סביר בכל זאת להניח שלחוק כן תהיה השפעה והיא תהיה שלילית. אמנם הנבואה ניתנה לשוטים אבל במקרה הזה אני מוכן להסתכן ולהעריך שנראה לכל הפחות קיטון בקצב הצמיחה של שוק הספרים בישראל, משום שלא ניתן להתעלם מן המציאות ומחוקי הכלכלה הקובעים שעלייה במחירי המוצרים מתלווה בקיטון בצריכתם.

לאור העובדה שגם תומכי החוק, כמו ח"כ מצנע, מודים בזה שהחוק יגרום לעלייה במחירי הספרים, אני לא רואה סיבה להניח שלא כך יהיו פני הדברים.

כמובן שמידת הפגיעה בספרות הישראלית תהיה קשורה למידת האכיפה של החוק וביכולת לעקוף אותו. רק ימים יגידו אם הפגיעה תהיה קשה או שכולנו הפרזנו בחשיבות החוק, אך לכל הפחות ראוי שכל מי שרואה בתרבות הישראלית ערך חשוב יהיה מספיק ישר כדי להיות מוכן לבחון באופן אובייקטיבי את תוצאות החוק בעוד תקופה על בסיס הקווים ששרטטתי עכשיו..