שופטת בית משפט השלום בירושלים, שרון לארי-בבלי, הורתה למדינה לשלם 28 אלף ש"ח לנאשם שזוכה זיכוי מלא ומוחלט, ואשר האשמתו בפלילים נעשתה בעקבות שגיאה של הפרקליטות.
סיפור המעשה מתחיל בפסק דין לגירושין בין הנאשם ובין גרושתו, בו הורתה דעת המיעוט לגרוש לשלם לגרושתו סכום של 10,000 ש"ח, החזר חלקו במתנת נישואין שנתנו הורי האישה. כאמור, מדובר היתה בדעת מיעוט ועל כן הגרוש לא היה חייב לשלם את הסכום.
למרות זאת הגיש אבי האישה את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל, ואילו הגרוש הגיש מנגד צילום של הצ'ק ששילם בגין חיוב זה (שכאמור לא היה) כשהוא חתום בגבו על ידי אביה של גרושתו.
אביה של גרושתו טען כי מדובר בזיוף, וכי הוא מעולם לא קיבל המחאה שכזו, ועל יסוד התלונה הוגש נגד הגרוש כתב אישום לבית משפט השלום בי-ם בגין עבירות של בידוי ראיות וניסיון לקבלת דבר במרמה.
השופטת ציינה בפסק הדין בו זיכתה את הגרוש, כי מהרגע הראשון ניסו עורכי דינו של הגרוש, עורך הדין הראשון שמאז כבר הלך לעולמו ועורך הדין המטפל כיום בתיק, להסב את תשומת לב הפרקליטות לכך שהבעל כלל לא חוייב לשלם את הסכום המדובר, אולם הפרקליטות התעלמה מכך לאורך כל הדרך.
השופטת ציינה, כי "פסק הדין זיכה לחלוטין את הנאשם מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, לאחר שהמשיבה לא עמדה ולו במעט בנטל הוכחת אשמו של המבקש. חמור מכך וכפי שפורט בהרחבה בפסק הדין, המשיבה עמדה על ניהול משפט נגדו, כאשר כתב האישום מתבסס על עובדה שגויה עליה התריעו הנאשם ובא כוחו כבר מן הדיון הראשון".
"נגד המבקש הוגש כתב אישום רעוע ונטול בסיס, באשר עניינו נסוב סביב המחאה אותה הציג המבקש בפני ההוצאה לפועל במסגרת הליכים שמקורם בחטא המשיב (אביה של גרושתו (ש"פ)", הוסיפה השופטת.
השופטת ציינה, כי גם מעבר לכך, "התשתית הראייתית שהונחה לפני המשיבה (הפרקליטות - ש"פ) ערב הגשת כתב האישום נגד המבקש, חייבה כל תובע סביר להגיע למסקנה כי אין בידו ראיות לכאורה לביסוס ההרשעה".
השופטת הדגישה, כי "המבקש (הגרוש - ש"פ), נשוי בשנית ואב לילדים, מצא עצמו מתגונן מפני אישום שווא והליך סרק ובכך נאלץ להוציא הוצאות מיותרות להוכחת חפותו. כמו כן, נאלץ המבקש לנהל הליכי משפט שנמשכו למעלה מ 5 שנים, - כאשר טענותיו המקדמיות אינן נבדקות כלל. בנוסף, לא אוכל להתעלם מהעובדה שהמבקש עשה כל אשר לאל ידו להוכחת חפותו, הן ע"י שיתוף פעולה עם גורמי החקירה והן במהלך המשפט, בעדותו ובהגשת מסמכים רלוונטיים כדוגמת חוות דעת של גרפולוג מומחה".
לאור זאת חייבה השופטת את המדינה להשיב לגרוש את ההוצאות שהוציא לצורך הגנתו על פי קבלות שהגיש, בסך של 28,050 ש"ח. השופטת אף העירה באופן לא מחייב, כי יתכן שיש לגרוש עילה להגשת תביעה אזרחית נגד אביה של גרושתו.