ממצא ארכיאולוגי מתקופת מלכות דוד מטלטל את עולם הארכיאולוגיה הישראלי והבינלאומי.
הממצא, תיבת אבן ששימשה לפולחן דתי ותואמת תיאורים מתוך פסוקי התנ"ך, התגלה בחפירות חורבת קייפא שליד בית שמש. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שעומד מאחורי החפירות, פרופ' יוסי גרפינקל.
בסוף חודש אוגוסט יציג פרופ' גרפינקל, איש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, את ממצאי החפירות והמחקרים שהתלוו אליהם בפני באי כנס מיוחד שיתקיים בעיר דוד שבירושלים. בראשית דבריו מזכיר גרפינקל את שותפותם בחפירות של סהר גנור מרשות העתיקות ושל ד"ר מדלן מונצ'ולו.
החפירות חשפו עיר עתיקה שתיארוכה תואם את תקופת מלכות דוד. זאת על סמך בדיקת פחמן 14, ובה מצבות, מזבחות, כלים לניסוך ושני דגמים של מקדשים זעירים שנמצאו במקום מרכזי, ליד שער העיר. על ייחודו של האתר מספר גרפינקל ומציין כי בניגוד לאתרים כנעניים, פלשתיים או אף כאלה השייכים למלכות ישראל לא היו במקום ממצאים אליליים כדוגמת פסלי נשים כמקובל באותה התקופה ובכך עדות לפולחן המונותיאיסטי שרווח בעיר.
פרופ' גרפינקל מציין כי עד לגילויי חורבת קייפא לא היה ידוע הרבה בעולם הארכיאולוגי על הפולחן הדתי בממלכת יהודה. זאת מאחר והמקדש חרב כולו ומממצאיו לא ניתן ללמוד הרבה. לעומת זאת דגם המקדש שנמצא מעוצב באופן התואם תיאור המופיע בתנ"ך, כזה שעד כה לא ידעו החוקרים לפענחו אל מול הכתובים ובעקבות הגילוי והחשיפה ניתן לו פירוש ראשוני המיישב את הטקסט עם המראה של ארון האבן.
בין השאר מפרש גרפינקל את הביטוי 'שקופים' כמשקופים ואכן ניתן לראות בארון האבן שלושה משקופים זה בתוך זה. כמו כן הוא מזכיר את הביטוי 'מחזה אל מחזה' שלא הובן עד כה ומציג לו פירוש ולפיו מדובר בטעות סופר שבה האות ח' היא למעשה הדבקה של שתי האותיות – ז' ו-ו' יחד, כלומר מדובר במילים 'מזוזה אל מזוזה', הסבר המקבל חיזוק במראה הארון.
גרפינקל מציין את ייחודו של הארון בכך שהוא הראשון בעולם שנמצא והוא עשוי אבן. זאת בעוד כמאה אחרים נמצאו ברחבי העולם אך מחומרים אחרים. העובדה הזו הופכת את הארון לחשוב מסוגו. הוא מציין כי גודל הפתח שבו שומר על הפרופורציות של שערי המקדש, אך מוסיף כי התעלומה הגדולה היא שאלת התוכן שלו – מה היה בתוך ארון האבן. להערכתו בתוך הארון יכול היה להיות כל מונומנט פולחני כדוגמת פסל זהב או קלף ועליו כתובת כלשהי. עם זאת הוא אינו שולל את האפשרות שהפתח נותר ריק על מנת לבטא את האמונה באל שאינו מוחשי..
יצוין כי גרפינקל משער שבקייפא הייתה העיר שעריים, המרכז העירוני השלישי בתקופת מלכות דוד בנוסף לחברון ולירושלים. בשלושה מוקדים אלו מוקמו מוקדי השלטון והצבא.
באשר לתגובות בעולם הארכיאולוגיה הבינלאומי והישראלי מציין פרופ' גרפינקל כי מאז החלו החפירות וחשיפת הממצאים הוא מוזמן לרחבי העולם כדי להציג את הממצאים והמחקרים והדברים מתקבלים בהתרגשות רבה. בארץ לעומת זאת הדעות חלוקות ושוללי היסטוריית דוד ושלמה נאבקים בו בכל דרך מאבק שכהגדרתו "מגיעים לפעמים למקומות לא יפים, לפעמים בגללם אבל לפעמים גם בגללי". עם זאת הוא מקווה שהמאבק הניטש אינו מגיע למקומות של שנאה הדדית אלא להתנצחות עקרונית אקדמאית.