מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרסם אחר הצהריים (רביעי) שלושה דו"חות ביקורת בנושא מימון הבחירות.
פרק אחד בדו"ח עסק בפריימריס במפלגת הבית היהודי שם הודיע המבקר כי השר נפתלי בנט קיבל קנס יוצא דופן בחומרתו בסך 65,000 ₪ בגין עבירה על חוק מימון הבחירות.
פרופ' דניאל הרשקוביץ קיבל קנס בסך 2,000 ₪ מכיוון שלא היו לו אסמכתאות לחלק מהוצאות הבחירות שלו. בנוסף הוא החזיר תרומות בסך של כ-116,000 ₪ לתורמים. (מדובר בתרומות שלא היו על פי החוק).
המבקר כתב "המועמד זבולון אורלב קיים את הוראות החוק ואת הנחיות מבקר המדינה. בחשבונותיהם של המועמדים נפתלי בנט ודניאל הרשקוביץ נמצאו ליקויים בקיום הוראות החוק וההנחיות. המועמד נפתלי בנט חרג מתקרת ההוצאות המותרת, לא כלל בחשבונותיו את מלוא הוצאותיו ולא צירף אסמכתאות להוצאות שהוצאו עבורו בידי אחר, ואילו המועמד דניאל הרשקוביץ קיבל תרומות אסורות ולא צירף אסמכתאות לחלק מהוצאותיו. על כן החלטתי להטיל עליהם להעביר לאוצר המדינה סכומים של 65,000 ש"ח ו-2,000 ש"ח בהתאמה".
המבקר התייחס בדו"ח להחלטתו של נפתלי בנט להפעיל חוקר פרטי נגד אחד המועמדים בשל חשד לשחיתות. המבקר לא קיבל את הטענה כי מדובר בהוצאה כספית של המפלגה אלא קבע כי מדובר בהוצאה שחייבת להיות מכיסו של המועמד. "אחד המועמדים לא כלל במערכת חשבונותיו הוצאה בגין שכר טרחת חוקר פרטי שאסף עבורו מידע על פעילותו של אחד המועמדים האחרים בבחירות המקדימות. המועמד טען כי ההוצאה האמורה אינה הוצאת בחירות שהוצאה עבור מערכת הבחירות שלו, אלא מדובר בהוצאה של המפד"ל, שכן מטרת העסקת החוקר הפרטי הייתה שמירה על טוהר המידות בבחירות המקדימות", כתב המבקר.
"אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, אין חולק כי המועמד ולא המפד"ל הוא אשר יזם את ההתקשרות עם החוקר, הוא שהתקשר אתו והוא הגורם היחיד שהיה לו מגע עם החוקר בנושא. נוסף על כך, אין חולק כי במועד ההתקשרות לא כיהן המועמד בתפקיד רשמי בהנהלת המפד"ל ולא היה מוסמך לבצע התקשרויות בשמה. בנסיבות הללו קבעתי כי אין לייחס הוצאה זו למפד"ל, וכי יש להוסיפה להוצאותיו של המועמד".
כאן המקום לציין, כי בעקבות פעילות החוקר נפסלו 1000 התפקדויות לא ראויות מצד קבלני קולות.
המבקר מסכם כי בסך הכל סביב הפריימריס בבית היהודי מתוך 14 מועמדים, קיבלו שבעה (50%) מועמדים קנסות ובהם החכ"ים יוני שטבון, איילת שקד ושולי מועלם.
במפלגת "התקווה" היה מועמד יחיד (פרופ' אריה אלדד) ולפיכך התייתר הצורך בדוח על הוצאות והכנסות. "המועמד אריה אלדד הגיש למשרדי תצהיר על אי-קבלת תרומות ואי-הוצאת הוצאות, מלבד דמי רישום למפלגה בסך 5,000 ש"ח, אשר שולמו מהונו העצמי. לפיכך אני קובע כי המועמד אריה אלדד קיים את הוראות החוק וההנחיות", כתב המבקר בדו"ח.
בליכוד נקנסו בקנס גבוה במיוחד סגן השר דני דנון – 20,000 ₪ וח"כ משה פייגלין שנקנס ב- 18,000 ₪. במפלגת הליכוד מתוך 98 מועמדים 28 קיבלו קנסות ובהם ח"כ גילה גמליאל וח"כ ציפי חוטובלי.
במפלגת העבודה מתוך 83 מועמדים 14 קיבלו קנסות ובהם ח"כ אראל מרגלית, השר עמיר פרץ ודניאל בן סימון.
במפלגת מר"צ נקנסו שלושה מועמדים מתוך 17 בהם ח"כ תמר זנדברג וח"כ עיסאווי פריג'. המבקר מציין כי שמונה מפלגות לא מסרו למבקר מידע למרות פניות חוזרות ונשנות אליהן. מדובר במפלגות אחים אנחנו, אחיעזר, ארץ חדשה, הישראלים, חזית יהודית לאומית, כח להשפיע, מל"ע ומתקדמת ליברלית דמוקרטית.
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מסתייג בדו"ח מגיוס תרומות מחו"ל וסבור, כי יש לאסור על מועמדים לקבלת תרומות מחו"ל בדומה לאיסור הקבוע בחוק מימון מפלגות. "גיוס תרומות מחו"ל משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ אשר לא אחת הם נעדרי זיקה וקשר למדינת ישראל, אך חפצים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל", כתב המבקר.
מהבית היהודי נמסר בתגובה, "הבית היהודי מברכת את מבקר המדינה על הדוח המקיף והמקצועי. יו"ר המפלגה וחברי הכנסת קיבלו את הדו"ח, לומדים אותו, וידאגו לתיקון הליקויים. יש לזכור כי מדובר במערכת פריימריז ראשונה אי פעם בתולדות הבית היהודי, ובה נטלו חלק מתמודדים שלא נטלו מעולם חלק בפריימריז לפני כן. עם זאת, עקב ריבוי הקנסות שניתנו למחצית מכלל המועמדים יבחן יו"ר המפלגה את נכונות שיטת קיום הפריימריז לבחירות הבאות".