קרב מוחות – ההיסטוריה הזדונית של וירוסי המחשב, רן לוי, הוצאת כתר, 381 עמ'
בשביל מי שגדל במדינות המערב החל משנות ה-80 ואילך, המילה וירוס נושאת עמה באופן טבעי משמעות כפולה. מלבד המשמעות המילולית, נגיף, מתארת המילה וירוס גם תוכנת מחשב זדונית, אשר נועדה לפגוע בביצועי המחשב ש"נדבק" בה, באמצעות דרך פעולה דומה לזו שבה פועל נגיף. נראה שאין כמעט אדם במערב שלא נפגע פעם מווירוס מחשב זה או אחר. אולי היה זה וירוס מהזן שמשתק את המחשב, ייתכן שזה היה וירוס שרק מאט לזמן מה את פעולת המחשב, ויש מי שנתקל בווירוס שכל נזקו הוא ניגון מנגינה עליזה בשעה קבועה ביממה.
ההיסטוריה של וירוסי המחשב אינה ארוכה, בעיקר משום שההיסטוריה של המחשבים קצרה למדי, אולם היא בהחלט מרתקת. מה היה הווירוס הראשון ומדוע החליט מי שתכנת אותו לעשות זאת? איזו מדינה מזרח אירופאית הפכה במהלך שנות ה80 למעצמת-על של וירוסים? ומה בעצם צריך לעשות (בקווים כלליים כמובן) מי שמעוניין לכתוב וירוס תוצרת בית?
כתיבה של מדע פופולרי אינה מלאכה קלה. המשוכה הראשונה שהכותב חייב לצלוח היא משוכת המובנות. אין טעם לכתוב על מדע לציבור הרחב, בשפה שהוא איננו מבין. ספר שצלח את משוכת המובנות חייב לצלוח משימה שנייה, קשה הרבה יותר, והיא משוכת העניין. ספרו של לוי צולח גם את המשוכה השנייה בדילוג קליל, ומכניס את הקורא לעולם מסקרן מאוד ובמידה רבה גם אפל. יצרים, מזימות, תככים ותחרות ממושכת ועקבית בין "בני האור", אנשי המחשבים הלגיטימיים כביכול, ו"בני החושך" - מתכנתי הווירוסים לדורותיהם, מלווים את הספר לכל אורכו.
אחת התופעות המעניינות שהקורא יכול לעקוב אחריהן היא יחסי הגומלין בין מפתחי הווירוסים ומפתחי תוכנות האנטי וירוס. אותו ריקוד טנגו של צעד אחד קדימה וצעד מקביל מנגד, חורג הרבה מעבר לגבולות התחום הצר שבו עוסק 'קרב מוחות'.
מי שכותב ספר על היסטוריה קרובה כל כך, לא יכול להימנע מלנסות ולהעריך לאן תתקדם ההיסטוריה בנושא זה בשנים הקרובות, ולוי לא נמנע מלהיענות לאתגר. אולם בהקשר הזה הוא מאכזב מעט. חוץ מאשר לסמן את זירות ההתרחשות הטכנולוגיות החמות דוגמת הסמארטפונים והרשתות החברתיות, הוא אינו מעניק תובנות מסקרנות או מפתיעות.
ועוד אנקדוטה קטנה לסיכום, מתוך הספר: בניגוד למה שחושבים רבים, אין כל הוכחה ש"וירוס ירושלים" המפורסם משנות ה80 אכן יצא מארץ הקודש. הווירוס הידוע, שפעל תמיד ביום שישי ה13 בחודש, התגלה אמנם באוניברסיטה העברית, אך ככל הנראה נכתב מחוץ לגבולות ארצנו.