כבר בתחילת הריאיון אריאל וייס נשמע כמו איש צבא ותיק. סגן אלוף במילואים ומחנך שתחביבו העיקרי הוא ארץ ישראל. תוכניותיו ברורות, הוא בא לעבוד.

וייס, נשוי+4, מתגורר באלקנה 33 שנים ומתמודד מטעם 'הבית היהודי' בבחירות לראשות המועצה.

"הרצון לעשות למען תושבי אלקנה כבר נמצא באויר תקופה ארוכה", מספר וייס. בקדנציה הקודמת הוא היה חבר במועצה והרגיש כי בסופו של דבר ישרת את הציבור מראשות המועצה. לצד הסכמה מהאישה ומבני המשפחה, וייס יצא לדרך כשהוא מציב את החינוך - התחום הקרוב לליבו - בראש סדר העדיפויות.
 
וייס מתכנן "מצוינות ערכית ולימודית" במערכת החינוך של אלקנה. "נציב יעדים ומטרות, ובשיתוף פעולה עם אנשי חינוך נביא את החינוך כאן ביישוב למקום טוב יותר", הוא אומר ומדגיש כי החינוך באלקנה הוא טוב, אבל יכול להיות טוב הרבה יותר. "נקבע חזון, נעבוד על פיו ונשיג את המשאבים מהמשרדים הרלוונטיים".
 
לצד החינוך, גם תחום הבינוי והפיתוח נמצא על שולחן העבודה של וייס. "מי שמחליטים היום על בנייה ביהודה ושומרון הם ראש הממשלה ושר הביטחון, החלטה פוליטית בלבד אם לבנות או לא לבנות", מזכיר וייס ומדגיש כי אלקנה הוא יישוב צעיר ומתבגר. "בינתיים אין לנו עזיבה טבעית אך חייבים לשמר את זה באמצעות דיור לצעירים. נביא עוד ועוד צעירים להתגורר כאן ונייצר את כל התשתיות הראויות", הוא מבטיח.
 
להשאיר את הצעירים ביישוב זהו אתגר של כל ראשי הרשויות, איך תתמודד עם זה? "לבנות באופן מיידי כשההחלטה נתונה לדרג הפוליטי - זה לא הפתרון המיידי. יש כאן שכונות שאני קורא להן 'שכונות ארעי', מגן דן ושכונת האשקוביות, אני מתכוון לבנות שם מגורי קבע - דירות קטנות ומוזלות לצד דירות להשכרה. דיור בר השגה במובן הפשוט של המילה".
 
לדברי וייס, בניית שכונה חדשה מחייבת אישור מהדרג פוליטי ועלולה לקחת זמן רב מדי, לכן עדיף להתמקד בהתאמת השכונות הקיימות לזוגות צעירים.
 
במהלך הריאיון כולו מקפיד וייס שלא לומר מילה רעה על מועמדים אחרים. לשאלתי הוא עונה כי מדובר בהחלטה גורפת שהתקבלה על ידו בתחילת המירוץ. "אחד העקרונות שהעמדתי, נר לרגלי, זה לדבר רק על עצמי. אהיה ראש המועצה כי אני מתאים לתפקיד ולא כי אדבר רעה על אחרים".
איזו בשורה יש לך לוותיקי אלקנה, בני הדור השלישי? "ראשית, ניצור דיור מוגן בבתי התושבים. נתקין לחצני מצוקה שיחוברו למרכז רפואי בו ישהה רופא ונהג. כך יוכלו מייסדי אלקנה להישאר בבתיהם ולארח את הילדים בבתים מוגנים". בשלב השני, וייס מתכנן הקמת מרכז לגיל הזהב. "את המבנה הישן של הישיבה התיכונית נהפוך ל'מרכז הזהב'. לא סתם ניקח את המבנה הזה אלא כי מדובר במתחם שנמצא במרכז היישוב ויוכל להוות מקום תרבותי ראוי לכל הגימלאים". בשלב השלישי, וייס מתכנן בית אבות עבור ותיקי היישוב, "כדי להשאיר את ההורים שלנו כאן, את הוותיקים ואת מייסדי היישוב".
רובו המוחלט של הנוער באלקנה פעיל בסניף בני עקיבא המקומי. וייס קורא להגביר את התמיכה שניתנת לסניף מטעם המועצה ולדאוג ל"הנוער", כך נקראים אלו שלא פעילים בבני עקיבא. "צריך לדאוג גם להם כדי שלא נאבד אותם. יש לנו נוער מהשורה הראשונה בארץ ואנחנו צריכים לחבר את כולם".