בנק ישראל
בנק ישראלצילום: פלאש 90

בשעה שהשורות הללו נכתבות עדיין לא ברור מי יהיה הנגיד הבא של בנק ישראל. אולם גם אם בשעת קריאתן כבר תדעו מי הנגיד המיועד, את רושם הפארסה יהיה קשה למחות.

זרעיה של הפארסה הזאת נזרעו כבר לפני כמה חודשים. כשבוע לאחר הבחירות הודיע הנגיד סטנלי פישר על החלטתו לפרוש, אולם את הליך איתור הנגיד החדש ניתן היה להתחיל רק כחודש וחצי מאוחר יותר, לאחר שהושבעה ממשלה חדשה. גם אז, מסתבר, לא אצה לנתניהו הדרך, והמאמצים לאיתור נגיד לא החלו במלוא הקיטור. בדיעבד התברר כי הקונספציה היא שהייתה בעוכריו של נתניהו. הנגיד היוצא, סטנלי פישר, היה כזכור מועמד של פשרה, לאחר שראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ושר האוצר דאז, בנימין נתניהו, לא הצליחו להגיע להסכמה. הפשרה נמצאה אז בדמותו של פישר, היהודי האמריקני בעל האוריינטציה הציונית, שניאות לעשות עלייה ולפתור את התסבוכת שנוצרה.

אולם מי שהגיע לכאן כמועמד של פשרה הצליח לכבוש את התפקיד ואף לחולל כמה שינויים. היתרון הגדול ביותר שגילו קובעי המדיניות בפישר הוא מעמדו הבינלאומי. פישר לא הסתפק בקביעת הריבית, בניהול הבנק ובשמירת קשרים עם עמיתים בעולם. נקודת הפתיחה שממנה הגיע אפשרה לו לבסס לבנק ישראל מעמד עולמי, אשר ממנו לא נהנה הבנק בכל העשורים שקדמו לכך. פישר הפך לאחד הנגידים המוערכים בעולם, וההנהגה הישראלית נהנתה להשתבח בו ובכישוריו.

נתניהו, שהתקשה להיפרד מאבק הכוכבים של פישר, קיווה בכל מאודו למצוא "פישר 2". לאחר שהניסיונות לגייס שמות נוצצים כאלו ואחרים כשלו, נאלץ נתניהו לפנות לאופציה האחרונה בשדה זה, מי שכבר היה פעם נגיד ומשם קפץ לשורה הראשונה של הכלכלנים בעולם, יעקב פרנקל.

נפעם מהסכמתו של פרנקל, כינס נתניהו מסיבת עיתונאים חגיגית לצורך ההודעה על המינוי, זאת עוד לפני שהגיע האישור הרשמי מוועדת טירקל. אלא שלפרנקל היו שלדים בארון, ואלו טרפדו כזכור את המינוי. להוט להראות שאין ואקום, ניסה נתניהו להודיע מיד על השם השני בסדר האפשרויות, פרופ' ליאו ליידרמן. אולם גם הפרופ' ליידרמן פרש מהמירוץ תוך יומיים.

בשלב זה החליט נתניהו שלא להתבזות יותר וחזר לדרך המלך. קודם כול תבצע ועדת טירקל את הבדיקה המקדימה, ורק כשתסתיימנה כל הבדיקות לגבי המועמדים הנוכחיים נדע מי יהיה הנגיד. צביקה אקשטיין, מריו בלכר או ויקטור מדינה יהיו אולי נגידים מוצלחים, אבל הטעם הרע שנותר לא יתפוגג במהרה.